גבירותי ורבותיי, מהפך: לראשונה מאז 2000, ynet עובר את וואלה בחשיפה

לפני כעשור החלה מדידת החשיפה של סקר טים כאשר וואלה עמד על 44.2% ו-ynet עם 18.9%. כעת הפער נסגר. עוד במדידה תוכניות הטלוויזיה המובילות בצפייה נדחית באינטרנט ודירוג האתרים בהם מבוצעת הצפייה
משה בנימין | (5)

סקר טים לחודש אוקטובר (שיעורי חשיפה שבועיים לאתרי אינטרנט) טומן בחובו כותרת אחת מרכזית. לראשונה מאז פרסום הסקר, אי שנת בשנת 2000 נרשם מהפך בקרב הפנימי בין 2 אתרי התוכן הגדולים בישראל כאשר ynet הצליח לעבור את וואלה בדירוג טים לחודש אוקטובר.

סקר טים פורסם לראשונה בדצמבר 2000, כאשר במדידה זו שיעור החשיפה השבועית לוואלה עמד על 44.2% ו-ynet מנגד עמד על 18.9%. מיליוני דפי אינטרנט מאוחר יותר, באוקטובר 2011 ynet מצליח לגבור על יריבו המושבע עם חשיפה שבועית של 61.9% מול 60.2% לוואלה. הבשורה הלא נעימה מצד וואלה מצטרפת לדוחו"ת החברה האחרונים שהתפרסמו והצביעו על רבעון חלש. האתר גם ערך קיצוץ מתבקש במצבת כוח האדם.

עם זאת, ייתכן כי בחודש הבא יחזור המצב לקדמותו וואלה תשוב למקומה הטבעי, מעל ynet. בשוק המדיה מעריכים כי המהפך התקדימי לטובת ynet הושג בעקבות הסיקור התקשורתי הנרחב של חזרתו מהשבי של גלעד שליט, אירוע חד פעמי שהועבר בשידור חי ב-ynet, בעידן של טכנולוגיה משופרת וסחף אחריו מאות אלפי גולשים.

אוקטובר בסימן ירידה: מתוך 25 האתרים הנמדדים בסקר טים 17 רשמו ירידה בשיעור החשיפה השבועי. הבולטים הם אתר הזכיינית 'רשת', אתר 'הארץ', האתר הכלכלי 'גלובס', 'דפי זהב', האתר של קבוצת בזק 'b144' ו'לוח יד 2'. מי שרשמו התחזקות הם פייסבוק, ynet, youtube, נענע10, ONE וספורט 5.

האטה בכלכלה: 3 האתרים הכלכליים: כלכליסט, דה מרקר וגלובס רשמו ירידה בשיעורי החשיפה באוקטובר. גלובס רשם ירידה של 19% ועמד על 11.8%, דה מרקר רשם ירידה של 18.2% ועמד על 12.1%, כלכליסט רשם ירידה קלה בלבד ועמד על 15%.

אתרי הספורט רשמו עלייה בשחעורי החשיפה השבועית. לאחר שבסקר טים לחודש ספטמבר עבר אתר ערוץ הספורט את ONE, היוצרות התהפכו שוב. ONE השיג חשיפה שבועית של 14.7% מול 13.9% ל-ספורט 5.

עוד נמדדו בסקר טים לחודש אוקטובר שיעורי הגלישה באינטרנט ממכשירים סלולריים וצפייה נדחית בסדרות ותכניות טלוויזיה באמצעות האינטרנט.

על פי הסקר שבדק את שיעורי הגלישה בסלולר, בני הנוער בולטים במגמה. בגלישה לפייסבוק ויוטיוב רואים כי שיעור בני הנוער גבוה פי 2 מאשר המבוגרים בכניסה לאתרים אלו. לפייסבוק למשל, נכנסים 52% מבני הנוער בהשוואה ל- 27% מהמבוגרים.

מבדיקת שיעורי הצפייה הנדחית לתוכניות טלוויזיה באינטרנט עולה כי 52% מהגולשים בגילאי 13+ נוהגים לצפות בסדרות ותוכניות טלוויזיה שכבר שודרו. כ- 70% מהצעירים בגילאי 13-29 צופים באינטרנט בתכני טלוויזיה. שיעור המשתמשים בצפייה נדחית יורד ככל שהגיל עולה.

הסקר הנוכחי (אוקטובר 2011) הינו המדידה ה- 69 של סקר TIM והוא נערך בקרב מדגם של כ- 808 משתמשי אינטרנט (פרטים, גילאי 13+), בפיזור ארצי ומייצג באוכלוסייה היהודית בישראל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תנחום נחמיאס 09/11/2011 23:18
    הגב לתגובה זו
    מישהו צריך להסביר לי את טונות הטוקבקים נגד איל ישועה. מה רוצים ממנו?
  • 3.
    אליהו הנביא 09/11/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    סקר טים, למי שעוד לא הפנים, הוא שאלון טלפוני או און לייני שבו נשאלים אנשים איפה הם גולשים. אין כאן מדידה אמיתית ומדויקת.
  • ערן 09/11/2011 18:36
    הגב לתגובה זו
    כשמשווים את סקר טים לגוגל טרנדס - יש קורולציה. בקיצור, וואלה נופלת, הגיע הזמן לשלוח את גדי להב הביתה
  • 2.
    ירין הלוי 09/11/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
    אל תשכחו לכתוב ברזומה שלכם, ״במשמרת שלנו, מחלקת התוכן קרסה״. אילן, אתה יודע מה לעשות.
  • 1.
    בולי בלבולי 09/11/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    מתי יהיה דירוג אונליין אמיתי?
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.75%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות