ההאטה בפרסום תביא לפיטורים בענף היח"צ? "דווקא ההיפך. אנחנו נהנים מזה"

4 יועצי תקשורת ובעלי משרדי יח"צ מדברים עם אייס על השפעות המשבר בפרסום. האם המגזר הבא להיפגע יהיה ענף היח"צ, או שזו שעתו היפה?
דפנה פלס | (21)

המשבר שתקף באחרונה את תחום הפרסום הוא כבר עניין של עובדה, כפי שפורסם אתמול (יום ב') באייס. אבל מה יקרה עם תחום היח"צ, שבסך הכל מהווה ענף נוסף של אותו עץ? האם גם בו יקוצצו תקציבים ויפוטרו עובדים? אם ללכת על הדעה הרווחת במשרדים הגדולים, נראה שהתשובה לכך שלילית ולעתים אף הופכת את הקערה על פיה.

דני לוי ('דני לוי תקשורת') טוען כי משרדי היח"צ יהיו האחרונים שייפגעו מהמשבר, אם בכלל. אלה, לדבריו, דווקא ייהנו ממה שקורה, כשהסיבה לכך היא שהחברות השונות יעדיפו לשכור את שירותיהם מאשר ללכת על משרדי פרסום, שתקציביהם גדולים משמעותית.

לדבריו של לוי, "חברות תמיד יסתמכו על יח"צ לפני הכל כי הוא מספק אפקט דומה לזה של פרסום ולפעמים אפילו חשוב יותר. בעצם, מדובר בדרך הזולה ביותר והאפקטיבית ביותר להגיע לקהל, שכן בדרך כלל, כתבה בעיתון תניע את הצרכן הרבה הרבה יותר ממה שתעשה פרסומת. השורה התחתונה של זה היא, שחברות רבות דווקא יעדיפו לחתוך בתקציבי פרסום, שהם לוקסוס בסך הכל, ולהשקיע ביח"צ ויותר מזה - אלה שבעבר לא השתמשו בשירותי יח"צ, יעדיפו להקטין את תקציב הפרסום שלהן או לוותר עליו לחלוטין ולפנות ליח"צ במקום".

-אז משרדי היח"צ עשויים להגדיל את רווחיהם ואפילו לשכור עוד עובדים?

"כן"

-ואין שום סיכוי שמישהו בתחום ייפגע? בכל זאת, מדובר במיתון

"לא ממש, אבל תראי, יש הרבה חברות קטנות שמעולם לא היו להן תקציבי פרסום. אצל אלה אולי תראי רצון להוריד את הריטיינר ליח"צ בעקבות המצב. מה שלא יהיה, אצל החברות הגדולות לא תהיה בעיה כזאת".

ממי פאר ('פאר&לוין תקשורת') מסכים עם הדברים ואף מספק להם משנה תוקף. לטענתו, במצבים שבהם יש קושי כלכלי, קיימת השפעה ישירה על התנודות בין עולם הפרסום לעולם היח"צ. "אצלנו", מוסיף פאר, "חשים את התנודות האלה לטובת היח"צ כאשר אנשים מוותרים על חלק מההוצאות שכרוכות ברכישת מדיה ומעדיפים להשקיע הרבה פחות בשכירת שירותי יועץ תקשורת, על כל הפלוסים והמינוסים שכרוכים בכך. הסיבה לכך היא ששפרסום, בפשטות, עולה יותר מייעוץ תקשורת".

דניאלה רייבנבך, שמשרדה מחזיק תיקים רבים בתחום הצרכנות, בטוחה שהמצב עשוי להצמיח רווחים ורווחים בלבד לאנשי הענף. "בשנים האחרונות", היא אומרת, מה שמשרדי היח"צ השכילו לעשות זה לתת תוכן אמתי ללקוח, והרי זה שם המשחק היום. אם את שואלת על פגיעה בענף, אני אומרת שדווקא ההיפך הוא הנכון כי היום ישנם לא מעט מעברי תקציבים מפרסום ליח"צ. אנחנו נהנים מזה".

-מיהם ה"נהנים"?

"אלה שיודעים לפעול נכון ולתת את השירות הנכון, החל באייטמים בטלוויזיה, דרך הרשתות החברתיות, שבהן אפשר לכלול רעיונות יוצאי דופן עד רמה של יוזמת כנסים מקצועיים, וכלה בהשתתפות בפאנלים. אם השכלת להבין את זה, אתה רק מרוויח".

-ומי, בעצם, לא השכיל להבין את זה?

"לפחות חלק מהמשרדים הקטנים, שלא הולכים על מהלכים גדולים שבנויים לטווח הארוך ושעדיין עסוקים לתת שורה בעיתון. צריך להבין מה מטרת הלקוח ולעשות מהלכים חזקים, יצירתיים וארוכים, כאלה שנותנים לו אימפקט ושיוצרים סביבו באזז תקשורתי רחב".

יועץ התקשורת רונן הלל נשמע אפילו יותר חיובי; "אם עד לאחרונה התייחסו לתקציבי היח"צ כמוצר האחרון בשרשרת התמהיל השיווקי, היום חשיבותם עולה באופן משמעותי בכל מה שנוגע לחברות ולמותגים. נכון להיום, ובניגוד למה שקורה בפרסום, החברות השונות מבינות שהיח"צ הוא הלחם והחמאה שלהן ולכן הן דבקות בו. חוץ מזה, ישנה מגמה לביקוש ליח"צ מחברות שעד עכשיו לא החזיקו תקציבים כאלה".

ומה עם משרדים קטנים יותר, גם אם חזקים? יועץ תקשורת באחד מאלה מסכים עם הדברים שנאמרו עד כה, אם כי רק באופן חלקי. לדבריו, למצב הנוכחי יש השפעה שפועלת בשלושה מעגלים; במעגל הראשון, החברות שמצמצמות את תקציבי הפרסום שלהן עתידות לעשות חשבון ולהבין שיח"צ משתלם יותר. לשון אחר הן ישאירו את תקציבי היח"צ או יעבירו לאחרון חלק מתקציבי הפרסום שברשותן.

המעגל השני, לדברי היועץ, הוא השפעתו של משבר הפרסום על תחושות הצרכנים. אלה מבינים שעכשיו אינו הזמן לקנות ולבזבז, מה שבסופו של דבר גורם לירידה במחזורי המכירות וכתוצאה מכך, לצמצום בכל - פרסום , יח"צ וכולי, בעיקר אצל החברות היותר קטנות במשק.

באשר למעגל השלישי, זה, כפי שנראה, נוגע למשהו שבעלי המשרדים שדיברו בכתבה כלל לא התעכבו עליו. לטענת היועץ: "ההשפעה שאנחנו רואים על ענף היח"צ היא לאו דווקא פיננסית אלא מקצועית".

-כלומר?

"המשבר הנוכחי גורם לכך שיש פחות מפרסמים ולכן גם פחות מקום לפרסום אייטמים. מדורים מצטמצמים ועובדים פוחתים, זה מאוד ברור ומאוד פשוט. כאן כבר לא מדובר בהשפעה פיננסית - שלילית או חיובית - על משרדי היח"צ אלא דווקא בעבודתם של התקציבאים, שכמובן הופכת קשה יותר".

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    טל 14/11/2011 10:15
    הגב לתגובה זו
    לכל ארבעת "היועצים" מי הלקוחות החדשים שקיבלתם לאחרונה? יש פער עצום בין הכתוב למצב בשטח. דפנה - חבל שלא בחרת לראיין יועצי תקשורת רציניים יותר שיעניקו מבט מהימן על השוק.
  • 14.
    לא אפקטיבי 09/11/2011 18:27
    הגב לתגובה זו
    הכתבת החדשה בלעה את החמור קופץ בראש אבל לכולם ברור שכתבה על מצב היח"ץ בארץ שמשרתת משרד מסויים היא אבסורד. העיקר שהוא דופק פוזות בתמונה. להסיק עובדים? יקח "סטאז'רית" בתשלום סמלי מתחת למינימום להריץ לו טלפונים עד שימצא עיתונאי שירצה סלסלת מתנות. חבל שיש קוראי עיתונים וצופי טלויזיה שעוד אוכלים את העאלק "תוכן" הזה.
  • עברית שפה קשה (ל"ת)
    10/11/2011 20:42
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אויש תלמדו לכתוב .... (ל"ת)
    מיכל 09/11/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ממי פאר לא מפחד מכלום הא? (ל"ת)
    שוקי 09/11/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    רונה 09/11/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    מה קרה?
  • 10.
    דני החתיךךךךךךךךךך (ל"ת)
    ר 09/11/2011 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גיל 09/11/2011 08:45
    הגב לתגובה זו
    זה גם תמיד נהדר לראות איך כל צד בטוח שהוא האפקטיבי ביותר. היח"צ יגידו שהם הכי יעילים, כנ"ל האופליין וכמובן גם האונליין. האמת, כרגיל, לא חד משמעית ותלויה בשוק עצמו...
  • 8.
    דני לוי תעשה לי ילד (ל"ת)
    דני לוי 08/11/2011 23:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דני ודניאלה יודעים רק לעשוק. בטח שיהנו (ל"ת)
    רמי לוי 08/11/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    08/11/2011 18:28
    הגב לתגובה זו
    תחיו ותראו!
  • 5.
    מארק מיי וורד! 08/11/2011 18:25
    הגב לתגובה זו
    פאר שיסגור חודש אחרי ויעבור לשמש כתקציברית אצל רני רהב. דניאלה רייבנבך מתמזגת עם דני לוי למשרד שיקרא דני ודניאלה ויעבוד בעיקר על מקומונים באזור מרחב לכיש ואז נראה אותם יוצאים בכותרות של אנחנו נהנים. יא אומוהים!
  • פחחח 09/11/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
    גם העתיד שלך לא נראה מזהיר.
  • ליחצן יש עבודה תמיד! 08/11/2011 20:02
    הגב לתגובה זו
    אתה כנראה לא מודע למה שקורה מאחרוי הקלעים- התקשורת חיה מהיחצנים, הם מספקים להם חצי מהתוכן (אם לא יותר) והלקוחות תמיד ירצו להופיע בתקשורת...
  • 4.
    יא זבל 08/11/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
    עוד לא הגיעה לאייס וכבר מנסה לגמור את ענף היח"צ. תני לנו 100 ימים של חסד ביץ!
  • 09/11/2011 12:49
    הגב לתגובה זו
    יא חתיכת אפס מאופס
  • 3.
    בחינם!!! 08/11/2011 17:40
    הגב לתגובה זו
    לעומת קניית עמודי פרסום בעיתונות/ במגזינים / באנרים באתרים = עולים ללקוח הון. ברור שהיח"צ יפרח
  • 2.
    הייתי מפטר את כולם והולך לרני! (ל"ת)
    08/11/2011 17:32
    הגב לתגובה זו
  • נכון (ל"ת)
    נכון 14/11/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
  • איככסססס (ל"ת)
    שלי 08/11/2011 23:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני סוכן דוגמניות:) (ל"ת)
    רונן דוגמן 08/11/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.