הסוחר מסתכל עכשיו על הרע - אבל מתעלם מהטוב, העליות יגיעו
לאחר חודש אוקטובר, שהיה חיובי ביותר בשוקי המניות בעולם ובישראל (במהלכו זינקו מדד ה-S&P ומדד ת"א 100 ב-11% וב-5% בהתאמה כתוצאה מפרסום הסכם מקיף בעניין משבר החובות בגוש האירו) - חזרו ירידות השערים למדדי המניות בארץ ובעולם מתחילת נובמבר.
ירידות השערים מתחילת נובמבר 2011 נובעות ממספר סיבות:
- ראש הממשלה היווני, פאפנדראו, הכריז בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם ביוון בנושא תכנית החילוץ של אירופה. התכנית אותה גיבשו קברניטי אירופה בעבור המדינה, כוללת "תספורת" של 50% למחזיקי אג"ח של ממשלת יוון והעברת 8 מיליארדי אירו (מתוך סכום כולל של 130 מיליארדי אירו). מכיוון שמרבית הציבור היווני מתנגד לגזירות הכלכליות הנלוות לסיוע ליוון, חששו המשקיעים מפני קריסה של תכנית החילוץ האירופית עוד בטרם נכנסה לשלב הביצוע.
- חברת ההשקעות האמריקנית MF גלובל הכריזה על פשיטת רגל לאחר שהשקיעה באג"ח ממשלתיות של ספרד, איטליה, בלגיה פורטוגל ואירלנד. שוקי האג"ח של מדינות אלה התדרדרו בשנה האחרונה. זאת תוך הימור כי שוק האג"ח יתאושש. פשיטת רגל זו הזכירה למשקיעים את פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס בשנת 2008, אשר סימנה את תחילת המפולת בשווקי המניות. דבר אשר גרם לבהלה גדולה בקרב המשקיעים.
- קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודיעה בסוף השבוע כי אף מדינה איננה מוכנה להשקיע בינתיים בקרן הסיוע האירופית (EFSF) שאמורה להיות ממונפת לסכום של טריליון אירו.
- חששות המשקיעים בפני התפשטות המשבר בגוש האירו לאיטליה: הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו והשביעית בגודלה בעולם, נושאת על גבה חובות בהיקף של 1.9 טריליון אירו ויחס החוב הממשלתי שלה עומד על 120% מהתמ"ג. אגרות החוב של איטליה ל-10 שנים נסחרות בתשואה של 6.6% והמשקיעים חוששים שתתקשה לעמוד בהחזר החוב הכבד שלה.
יחד עם זאת, בימים האחרונים התפרסמו מספר נתונים חיוביים העשויים להחזיר את מגמת העליות לשווקים:
- ראש ממשלת יוון הודיע על ביטול משאל העם בעניין תכנית החילוץ באירופה ולאחר מכן על התפטרותו ועל כינון ממשלת אחדות ביוון. ממשלת האחדות צפויה לאשר את תכנית החילוץ האירופית.
- הבנק המרכזי של אירופה (ECB) בראשות הנשיא החדש מריו דראגי, הוריד במפתיע את הריבית בגוש האירו ברבע אחוז לרמה של 1.25, תוך שהוא מאותת על כוונתו לסייע לכלכלת היבשת.
- נתונים חיוביים משוק העבודה בארה"ב: שיעור האבטלה באוקטובר 2011 ירד ל-9% לעומת 9.1% בספטמבר 2011. כמו כן בוצע עדכון מעלה של מספר המשרות החדשות בחודשים אוגוסט וספטמבר. בחודש אוגוסט עודכן הנתון מ-57,000 משרות חדשות ל-104,000 משרות חדשות (כמעט כפול) בעוד בספטמבר נוספו 158,000 משרות חדשות בעוד הנתונים הקודמים הצביעו על 103,000 משרות חדשות בלבד. בנוסף, נתוני האבטלה השבועיים הפתיעו לטובה - 397,000 לעומת 406,000 בשבוע הקודם. הקונגרס בארה"ב קרוב להשגת הסכם שיפחית 4 טריליון דולר מהגירעון של ממשלת ארה"ב בעשור הקרוב.
אני בדעה כי השווקים נותנים משקל רב למשבר החובות באירופה תוך התעלמות מההתאוששות של כלכלת ארה"ב - שהינה הכלכלה הגדולה בעולם. לפי הערכתי, אישור תכנית החילוץ באירופה ע"י ממשלת האחדות היוונית, יחד עם הצטרפותן של מדינות נוספות, ביניהן סין, לקרן הסיוע האירופית, ופיקוח של קרן המטבע העולמית (IMF) על התקציב האיטלקי, עשויים להרגיע את המשקיעים ולהחזיר את השווקים למסלול של עליות שערים.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 7.אוהב אותך סיוון (ל"ת)יוני 08/11/2011 22:27הגב לתגובה זו
- 6.יש (ל"ת)R76 08/11/2011 21:02הגב לתגובה זו
- 5.מני 08/11/2011 19:16הגב לתגובה זובוול סטריט כל שני וחמישי חברות ענק מכריזות על פשיטת רגל ומוחקות למשקיעים את הכסף לדוגמא גנרל מוטרס, אמ אף גלובל, ליהמן ברדרס, סירקט סיטי ועוד רבות מה כבר יכול לחזור אחרי שהלך הכסף כפוט.
- 4.אייל 08/11/2011 17:55הגב לתגובה זוישראל מאויימת מכל צד ולא רק מאירן ואתה משדר אופטימיות על סמך מה,ביום שהזרים יברחו מפה מהשקל והנכסים האחרים תבין מזו פאניקה,הדולר פה בארץ יהיה מצרך מבוקש,להתעורר בבקשה,העימות המזרח תיכוני מגיע
- 3.אמרת עליות גם בתחילת שנה שכחת? (ל"ת)לסיוון 08/11/2011 16:19הגב לתגובה זו
- 2.סמי בורקס 08/11/2011 16:02הגב לתגובה זושטות לומר העליות יגיעו . מתי יגיעו אחרי הירידות הבאות או כעת ? השווקים צועדים לקראת קטסטרופה ולא יעזור התקצוב ליוון, עכשיו איטליה ואחריה ספרד פורטוגל ואירלנד . למרות שהרוב אינם שורטיסטים הרי מן הסתם האינטרס של הרוב הוא שהשווקים יעלו.... אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. יש צורך בסדר עולמי חדש .
- השאלה מתי יגיעו ואם בכלל (ל"ת)צודק 09/11/2011 10:16הגב לתגובה זו
- 1.ראלי סוף שנה כבר אמרנו !!! (ל"ת)עדי 08/11/2011 11:02הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
