חוסר הסכמה חוצה מדינות: מנהיגי ה-G20 לא הצליחו להגדיל את משאבי ה-IMF

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל הודיעה כי רוב המדינות בועידה לא הביעו נכונות לתרום ליציבות גוש האירו. התגובה - ירידות שערים באירופה ובארה"ב
ג'וש דוקרקר | (9)

מנהיגי 20 הכלכלות הגדולות בעולם שנפגשו בקאן, צרפת, לא הצליחו לחזית מאוחדת באשר להיקף משאבי הקרן המוניטארית הבינלאומית (IMF) ובכל להגדיל את כוחה לסייע ליציבות באירופה.

בהצהרה של אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, ביום האחרון של הועידה, אמרה כי המדינות מחכות כעת להתפתחויות נוספות מכיוון יוון ומדינות אירופה האחרות הזקוקות לסיוע לפני שהן מתחייבות לתת מזומנים נוספים לקרן.

ההתלבטות של המנהיגים לגבי תרומתם המיידית למשבר משקפת את האכזבה ואת התסכול מהכישלון של מדינות אירופה לטפל במשבר, כפי שהתבטא שוב השבוע עם סבב נוסף של חוסר יציבות ביוון.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    זה בורסות?!זה רולטה,זה קזינו שמשמעותו תמיד מפ (ל"ת)
    יואב 06/11/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    העקרב 04/11/2011 23:35
    הגב לתגובה זו
    למגיב 6 אתה חי בסרט כל העולם גועש ואתה מאשים תתקשורת אתמול יוון היום איטליה מחר ספרד והנה לך אפקט דומינו 2008 וימים יגידו יום ראשון חרבאננה................
  • 6.
    משה 04/11/2011 18:38
    הגב לתגובה זו
    התקשורת משרה אוירה פסימית. המציאות שונה ויש סיבה לאופטימיות.הכל רץ לכוון מעלה -הטכנולוגיה המדע התקשורת. הבורסות יעלו חזק עוד מעט לרמה ממהליגה.
  • פעיל בשוק 06/11/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    מהמר על מה שאמרת עם כספי הכל פתוח והנתונים הכלכליים הארה" ב לא מצביעים על שיפור בכלכלה הדועכת אם לא יצליח המהלך האירופאי לא מן הנמנע שנוכל לראות ירידות חזקות מאוד , אל תשכח שמתחילת השנה בארה" ב השוק כמעט לא ירד אם בכלל. זו פעם ראשונה שיש תספורת באג" ח של מדינה ולא יודעים את כל ההשפעה אני מזכיר לכולם שב1930 בשפל הגדול הבורסות ירדו בכ-60% ואז לא נמחקו חובות של מדינות. בחלק מהחנויות באירופה כבר לא מכבדים כרטיסי אשראי של יוון והאזרחים משכו בחודש האחרון סכום שיא של 8 מליארד אירו מהבנקים שם
  • 5.
    איזק 04/11/2011 18:06
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין שאנשים בוגרים ואחראים מנהלים כך את העולם,כל יום הצהרה אחת שונה מרעותה פורצת לאוויר העולם אם מגרון יווני או גרמני או השד יודע מהיכן.
  • 4.
    חנני 04/11/2011 17:55
    הגב לתגובה זו
    הכל חוזר על עצמו,השוק כרגע ללא כיוון ברור,זמן מעולה לאסוף בזהירות חברות טובות ובעלי חזון לעתיד ,,,יבוא בו יבוא, מאד מומלץ בירידות שערים היסטריות הכי טוב
  • 3.
    גיל 04/11/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
    יש לשנות את השיטה הבסיסית של האיחוד האירופי של הצטרפות לקבלת הטבות מותנאת בעמידות המדינה החברה ברמה כלכלית בסיסית מוגדרת זאת בלי קשר עם המטבע רק כך יהיה תמריץ למדינות החברות בו ורק כך זה יחזיק מעמד
  • 2.
    ירון 04/11/2011 17:43
    הגב לתגובה זו
    האירו לפני קריסה. שימציאו מטבע אחר עם מדינות חזקות כלכלית. בנתיים-הדולר מראה לכולם מי המלך כאן.
  • 1.
    זאוס 04/11/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
    אתמול פאפא , היום מרקל, מחר סרקוזי. יפה ככה מנהלים משבר!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.