פרסום ראשון

נשים יעלו לשידור ברדיו 'קול ברמה'

בשנה האחרונה התנהל מאבק נגד התחנה הדתית שהחליטה לא לשדר נשים. כעת היא תעלה תכנית אקטואליה בה ידברו נשים. גורמים: "לא מספיק"
אלכסנדר כץ | (2)

תחנת הרדיו האזורית 'קול ברמה' תעלה לאוויר תכנית אקטואלית יומית חדשה שתסקור את כותרות הבוקר מהעיתונות החרדית - כך נודע לאייס. את התכנית 'כותרת ראשית' שתשודר בין 7:00 ל-8:00 בבוקר, יגיש הכתב הפוליטי של התחנה רונן כץ. בתחנה מתכוונים להעלות מדי יום ראשון לשידור גם אישים ואף נשים מתחום הפוליטיקה והתקשורת, לאחר הביקורת הציבורית הקשה שהתחנה, שפועלת תחנת כנפיה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ספגה בעקבות סירובה לאפשר לנשים לשדר או לדבר בשידוריה. אי העלאת נשים לשידור בתחנה, הובילה בשנה האחרונה מאבק של ארגון זכות הציבור לדעת, שאף מכין בימים אלו עתירה לבג"צ נגד הרשות השנייה בנושא זה. גם במועצת הרשות השנייה התנגדו למהלכיה של התחנה, וחברת המועצה דליה זליקוביץ', שקיבלה תלונות בנושא, פעלה לאפשר שידורן של נשים. הרשות השנייה אף קיימה דיאלוג עם התחנה כדי להגיע לפתרון, שלא צלח, כאשר התחנה סירבה לכך בתוקף גם לאחר הדיווחים כי הרב עובדיה יוסף אישר שידורן של נשים. ביום שני הקרוב צפויה להתקיים בוועדה למעמד האישה בכנסת, דיון בנושא הדרת נשים משידור ב'קול ברמה'. כעת טוענים בתחנה כי סוגיה זו למעשה נפתרה, כשנשים יועלו לשידור ב'כותרת ראשית'. התכנית היא חלק מלוח השידורים החדש אותו מסיימת התחנה לגבש בתקופה הקרובה, במסגרתו הצטרפו אליה שורה של מגישים, בהם מוטי לביא המגיש את תכנית הבוקר, הרב יצחק דוד גרוסמן שמגיש את 'אור השבת' והרב יאשיהו פינטו ששיעוריו משודרים בתחנה. על פי סקר TGI החרדי, עולה כי בין 2 התחנות הדתיות שפועלת במסגרת הרשות השנייה, נרשם כמעט שוויון בין רדיו קול חי לרדיו קול ברמה, כאשר החשיפה של קול חי עומדת על 22.4% (ירידה חדה של 18% מ-27.5%) מול 22.2% לקול ברמה (שהתחזקה מ-20.6%). בסך הכל רושמת 'קול ברמה' חשיפה של 177 אלף איש בממוצע מדי יום. מנהל התוכן ב'קול ברמה' אבי מימרן, אישר את הפרטים: "הגענו לימים בהם העיתונות החרדית גדלה ומצליחה. ראינו לנכון לתת לכך ביטוי אצלנו בתחנה ולשתף את המאזינים בכותרות הנבחרות". חברת מועצת הרשות השנייה, דליה זליקוביץ', בירכה על השינוי, אבל טוענת צריך לבחון 'קול ברמה' במבחן התוצאה: "הגיעו תלונות מאנשים דתיים על התופעה הזאת, ואז התחלתי לפעול. אני שמחה על השינוי בגישה של התחנה, אבל אם 'קול ברמה' יעלו אישה אחת לשידור פעם בחודש, זה לא יהיה הפיתרון או השינוי שאנחנו רוצים". מנכ"לית 'זכות הציבור לדעת' נילי בן גיגי, אמרה לאייס: "במקביל להכנות לבג"צ, העדפנו להגיע לפיתרון בדרך הידברות. אבל לשדר חצי אישה פעם בכמה זמן, זה יהיה לעג לרש, וזה לא מספיק. 'קול ברמה' תמיד טענה שאי אפשר לשדר נשים ולמעשה גרמה לאפליית נשים, ופתאום עכשיו היא מאפשרת, אז למעשה כל ההגנות שלה קרסו. זה חוסר עקביות שמעיד על מופרכות של המדיניות שלה מלכתחילה". מהרשות השנייה טרם התקבלה תגובה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחררתם את עומר עכשיו תתחילו לנחות טעות מס׳ 1 (ל"ת)
    אחד שיודע 06/11/2011 08:09
    הגב לתגובה זו
  • אחת שיודעת עוד יותר 06/11/2011 10:42
    הגב לתגובה זו
    אני יודעת וגם הרבה אחרים שהיית לא יותר מפקיד וחותמת גומי של הבעלים. שהתפקיד היה גדול למידות שלך ושהטעות הכי גדולה שעשית היתה שוויתרת על סמדר בתפקיד סמנכלית השיווק ועל זה שילמת בכיסא
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון. 

ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.  

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.