מחפשים ג'וב? 3 תקציבים מחכים ליח"צ
3 גופים ממשלתיים מחפשים יועצי תקשורת. השלושה - משרד התרבות והספורט, משרד המדע והטכנולוגיה ומינהלת השירות האזרחי-לאומי, פרסמו בימים האחרונים מכרזים מפורטים לתפקידים אלו. פרט מעניין: המכרזים כולם הופיעו תחת אותה כותרת ובאותו פרסום. כפי שעולה ממכרזיהם של שניים מהמשרדים, התרבות והמדע, תנאי הסף זהים. לדוגמא, כל אחד מהמשרדים שרוצים לזכות באחד המכרזים או בשניהם, צריכים להיות בעלי ניסיון של לפחות 5 שנים במתן שירותים תקשורתיים. בנוסף, עליהם להעסיק 3 עובדים לכל הפחות, יועץ בכיר ו-2 זוטרים, שכולם מתמחים בתחומי התקשורת, היח"צ והדוברות - אחד מהם או כולם. עוד מופיע ב-2 המכרזים כי "היועץ הבכיר חייב להיות בעל ניסיון של 4 שנים לפחות במהלך 10 השנים האחרונות במתן ייעוץ אסטרטגי בתחומי התקשורת... לפחות ל-2 ארגונים ממשלתיים ו/או ציבוריים הפועלים בתחומי המדע ו/או הטכנולוגיה ו/או התעשייה ו/או האקדמיה". ברוח דומה, גם העובדים הזוטרים נדרשים לעמוד בתנאים ספציפיים. גם המכרז של מנהלת השירות האזרחי-לאומי כולל תנאים ודקויות. לדוגמא, המשרדים המציעים צריכים להיות בעלי ניסיון בן 3 שנים לפחות במתן שירותים תקשורתיים לגופים שפעילותם קשורה בהתנדנדות ובעמותות שונות. דוגמא נוספת היא שעל המשרדים להעסיק 2 עובדים - יועץ בכיר ועובד זוטר. הדרישות מאלה דומות למה שנכתב במכרזים של משרדי התרבות והמדע. ממשרד התרבות והספורט נמסר: "כאקט של התייעלות וחיסכון במשאבים החליטו שרת התרבות והספורט ושר המדע והטכנולוגיה להפעיל מטה אחד משותף לשני המשרדים. המטה המשולב משרת את שני המשרדים ועד כה הוכח כחסכוני, יעיל וחדשני. בתוך כך ומשיקולים של חיסכון בהליך המכרז הכולל, בין היתר, עלויות פירסום, עריכה וכתיבת המכרז, הוחלט לאגד ולפרסם מכרז אחד למתן ייעוץ אסטרטגי עבור המשרדים כאשר מינהלת השירות הלאומי כפופה למשרד המדע והטכנולוגיה. יודגש כי אין בכך כדי למנוע זכייתם של 3 ספקים שונים למתן ייעוץ אסטרטגי לכל גוף בנפרד".
- 2.נו באמת... 06/11/2011 16:49הגב לתגובה זומה קרה? הם מחליפים אותם?... הכי תפור מראש...
- 1.משחק מכור 03/11/2011 17:32הגב לתגובה זואין טעם לגשת למכרז, תפור למידותיו של בן חורין כמו שתפרו את מתן וילנאי.חבל שהם לא מוכשרים אלא מקושרים
- משחקים במכרזים 06/11/2011 08:58הגב לתגובה זומעניין אם נבחר בכלל מישהו במכרז שפורסם לפני כחודשיים לדובר המשרד? האם המכרז החדש הוא במקום דובר או בנוסף לדובר? ובכלל, בשביל מה הם צריכים משרד לייעוץ תקשורתי אם יש שם כבר דוברת מכהנת? האם יש מישהו שמפקח על כל ההוצאות הכרוכות בכל המכרזים והמיונים הללו? כל העניין כבר נראה כמו מכירת חיסול לג'ובים לפני בחירות
- משחק כפול בן חורין מטפל בהם כבר שנה ללא מכרז (ל"ת)יאיר 03/11/2011 22:53הגב לתגובה זו

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.