מבסס שליטה: אחרי שהגיע ל-10% באורמת, דוידי חתם על הסכם הצבעה עם הפניקס
עכשיו זה כבר ברור וכמעט סגור - קרן פימי מעוניינת להשיג כוח השפעה בלתי מעורער באורמת. הקרן, המנוהלת על-ידי ישי דוידי, חתמה על הסכם הצבעה עם קבוצת הפניקס שיקנה לה עוד מספר אחוזים בהצבעות של אסיפות בעלי מניות ביצרנית האנרגיה הגיאותרמית.
בהודעה לבורסה הודיעה היום אורמת כי קרן פימי התקשרה בהסכם הצבעה עם הפניקס, לפיו תצביע האחרונה בהתאם להצבעת קרן פימי בכל הקשור למינוי דירקטורים באורמת או בכל עניין שיעלה באסיפות בעלי מניות אשר יכונסו בחצי השנה הקרובה.
ההסכם החדש מוסיף לדוידי עוד כ-2.7% ומתווסף להחזקה ישירה של 10.5%. בנוסף לכך, ניתן להניח שרכישת 4.25% ממניותיה של אורמת מידי נורסטאר שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל בחודש שעבר, יצר הסכם בלתי כתוב לגבי הצבעה עתידית באורמת. כך שבפועל גרעין השליטה בו שותפה פימי מסתכם ב-24.15%.
קרן פימי הפכה להיות בעלת עניין ב-9 באוקטובר. מאז ועד היום השקיעה כ-270 מיליון שקלים ברכישת מניות אורמת. כמו כן מחזיקה החברה בהסכם עם נורסטאר לפיו החברות יעניקו זו לזו את זכות ההצטרפות במקרה של מכירת מניות אורמת.
סדרת הרכישות של מניות אורמת בבורסה ע"י פימי, אשר האחרונה בהן התקיימה רק לפני יומיים, היא חלק ממהלך כולל בו פועלת קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל להגיע לשליטה אקטיבית באורמת. המהלכים של קרן פימי בעבר מצביעים על כך שהקרן פועלת להיות בשליטה או בקבוצת השליטה. אין תרחיש בו היא נשארת בפוזיציה של מיעוט, שכן היא מעוניינת להיות שותפה מלאה לתהליך השבחה ריאלי בחברה בה היא משקיעה.
בעלי השליטה ומייסדי אורמת, יהודה ודיתה ברוניצקי, ראו את מניית החברה צונחת ממחיר שיא של 62 שקלים בנובמבר 2007 לשפל של 19 שקלים נכון לספטמבר האחרון, טרם החלה קרן פימי לאסוף ממניות החברה.
דוידי ראה הזדמנות בירידה בשווי החברה ובמצב אליו נקלעו הברוניצקים האמורים לפרוע הלוואה של 665 מיליון שקל שקיבלו מבנק הפועלים בדצמבר 2007. ההלוואה, שתשלומי הקרן בגינה אמורים להיפרע מדצמבר 2011, מימנה למשפחת ברוניצקי רכישה של 7.6% ממניות אורמת. מהלך אשר מהווה חלק מהמאמץ להדוף את ניסיון ההשתלטות עוינת של חברת נורסטאר (בעבר גזית אינק). כיום, 23% ממניות המשפחה באורמת משועבדים לפועלים.
- 2.החברה זקוקה לכח ניהול חדש ובדחיפות (ל"ת)mike 03/11/2011 14:48הגב לתגובה זו
- 1.יוני 03/11/2011 14:17הגב לתגובה זואין באמור המלצה!...24 מחיר מפתח... ללונג

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
