האם מנהיגי אירופה עברו מאקמול לניתוח לב פתוח?

קראל פרומוביץ, כלכלן מאקרו חו"ל, מתייחס לתוכנית החילוץ של יוון ופתרון מנהיגי אירופה למשבר הכלכלי
קראל פורמוביץ |

לאחר התגוששויות רבות ומאבקי כוח פנימיים וחיצוניים, מנהיגי האיחוד האירופי הצליחו להגיע להסכמה בטרם השוק היה קרוב לאבד את סבלנותו. המנהיגים שנפגשו בפעם ה-14 ב-21 החודשים האחרונים, מאז נכנסה יוון למשבר הנוכחי, הגיעו להסכמה בנוגע למתווה לפתרון המשבר. במסגרת התוכנית, הוסכם כי קרן החילוץ (EFSF) תמונף לפחות לכדי 1 טריליון אירו; כ-70 בנקים אירופים גדולים יגייסו הון בהיקף של כ-106 מיליארד אירו ב-8 החודשים הקרובים. זאת על מנת להעלות את יחס ההון ליבה לכדי 9%. בנוסף, תתבצע "תספורת וולונטרית" של 50% מהחוב של ממשלת יוון אשר מוחזק על ידי הבנקים. ההסכמה על התוכנית החדשה, תאפשר במצב "אופטימלי" (בו לא תידרש פסגה נוספת בעוד חודש על מנת להחמיר את הצעדים) ל-27 מדינות האיחוד האירופי בכלל ומתוכן 17 מדינות גוש האירו בפרט, לסייע ליוון להפחית את היקף החוב מרמה של 165% בשנת 2011 לכדי 120% תוצר בשנת 2020. יחד עם זאת, טרם ברור האם המהלך ימנע הדבקות של מדינות פריפריה נוספות. שכן "התספורת" עלולה להוות טריגר להפעלת חוזי ביטוח על האג"ח (CDS) ולהצית את הפתיל שמנהיגי אירופה ניסו כל כך לכבות. יוון נמצאת במיתון כבד, לכן התכווצות בקצב גבוה יותר של התוצר דורשת הפחתה משמעותית יותר של החוב. לאחר מספר תוכניות צנע ואי עמידה עקבית ביעדי תוכנית החילוץ, ה"תספורת" נותרה כפתרון האחרון והמרכזי. נזכיר, כי כלכלת יוון נמצאת במיתון זו השנה השלישית. על פי קרן המטבע הבינלאומית היא צפויה להתכווץ בשנת 2011 ב-5% ובשנת 2012 ב-2% נוספים לכדי 217 מיליארד אירו. קרן המטבע צופה חזרה לצמיחה רק בשנת 2013 בשיעור של 1.5%, מה שבמציאות הצנע של היום, נראית כהערכה מאוד אופטימית. מנהיגי אירופה הכריזו כי הגיעו להסכמה עם הארגון היציג של הבנקים ה-Institute of International Finance על "תספורת" של 50% על החוב היווני. כמו כן, תזרים הנציבות האירופית 30 מיליארד אירו במסגרת חבילת החילוץ השנייה (בסך הכול 130 מיליארד אירו במקום 109 מיליארד אירו), על מנת שממשלת יוון תבטיח את תשלום הקרן באמצעות רכישת אג"ח בדירוג AAA. רכישת אג"ח זו תאפשר לממשלת יוון להחזיר לפחות את הקרן, היות ובטווח של 30 שנה יגיעו 30 מיליארד האירו לפדיון ויכסו בדיוק את הקרן של האג"ח שהוחלף. זה המקום לציין, כי בניגוד לפסגה ב-21 ליולי השנה, מנהיגי אירופה לא פירטו איך תתבצע התספורת בפועל או אילו אג"ח עם טווח פדיון ארוך יותר, יקבלו הבנקים כנגד החלפה של האיגרות הנוכחיות ומתי. נזכיר, כי סך החוב של יוון עומד על 350 מיליארד אירו והוא כולל בתוכו: - 73 מיליארד אירו שהתקבלו במסגרת חבילת החילוץ הראשונה (מתוך 110 מיליארד אירו), ואינם יכולים לרשום הפסדים בהגדרה. התשלום האחרון בסך 8 מיליארד אירו במסגרת החבילה, אושר סופית ע"י פסגת שרי האוצר ביום שישי האחרון ואמש על ידי קרן המטבע. - ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) מחזיק גם הוא כ-65 מיליארד אירו נוספים אשר נרכשו במסגרת התערבותו בשוק האג"ח המשני. מאז חודש מאי 2010 רכש ה-ECB אג"ח של ממשלות יוון, פורטוגל ואירלנד, והחל מחודש ספטמבר האחרון גם איטליה וספרד. סך רכישותיו של ה-ECB במסגרת תוכנית רכישות האג"ח הממשלתי של מדינות הפריפריה עומד על סך של 169.5 מיליארד אירו. בדומה לחבילת החילוץ בשלב זה הוא לא יכול לרשום הפסדים. מריו דראגי, הנגיד החדש של ה-ECB, התבטא אתמול באומרו כי הבנק ימשיך וירכוש אג"ח של ממשלות הפריפריה ככל שיידרש. - קרנות הפנסיה היווניות מחזיקות כ-35 מיליארד אירו. מה שאומר שתספורת של 50% בפנסיה של היוונים עלולה להצית מהומות הרבה יותר גדולות ואלימות מכל אלו אשר נצפו עד כה. לסיכום, החזקות של משקיעים פרטיים עומדות על סך של כ-177 מיליארד אירו. בחישוב מהיר מצב זה יביא "לתספורת" מקסימלית של 25% על סך החוב היווני. תגובת השווקים אישור התוכנית וההסכמה אליה הביאו לעליות שערים משמעותיות בשוקי המניות באירופה ובאג"ח של ממשלת יוון. נכון לעת כתיבת שורות אלו, תשואה של אג"ח ממשלת יוון ל-10 שנים ירדה מרמה של 25.3% לרמה של 24.1%. כמו כן, האג"ח של ממשלת איטליה שרשם שיפור קל בתחילת המסחר, עדיין נסחר בתשואה גבוהה יחסית סביב 5.8%. בשורה תחתונה, מנהיגי אירופה אישרו את שהיה ידוע כבר בתחילת השבוע. הבנקים האירופים יגייסו הון נוסף על מנת שיוכלו לעמוד בזעזועים במסגרת "התספורת" בחוב היווני. אך למרות זאת, חוסר הוודאות לגבי הדרך שתמונף קרן החילוץ לכדי לפחות 1 טריליון דולר, והשאלה האם ישתתפו בה קרנות ממשלתיות כמו למשל מסין או ברזיל, ימשיכו לרחף ולמשוך תשומת לב רחבה בתחילת השבוע השני של חודש נובמבר, עת יפגשו שרי האוצר של גוש האירו. מנהיגי אירופה עברו את המשוכה הראשונה, ושידרו לשווקים כי למרות הקשיים והמחלוקות הם עדיין יכולים להגיע להסכמה. פרט לכך, מנהיגי אירופה שידרו מסר ברור כי ימשיכו להלחם ולא יתנו לגוש האירו להתפרק כל כך בקלות. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.