יורם גבאי: "המסקנות זוכות לגיבוי תקציבי"; בכירים: "מס החברות - פופוליזם"
יורם גבאי, חבר בכיר בוועדת טרכטנברג, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה וכיום יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות התייחס היום (ה') להמלצות הועדה במפגש מיוחד עם בכירי המגזר העסקי בבית לשכות המסחר בתל אביב.
גבאי הציג את עקרי התוכנית והמליץ לקבל את כל ההמלצות בה בחבילה אחת. "ההבדל בין הועדה לועדות קודמות שהגישו את מסקנותיהן הוא שהועדה זוכה לגיבוי מאקרו, גיבוי תקציבי וביצועי מאגף התקציבים". הבכירים בירכו על חלק מההמלצות והביעו תרעומת על מה שנתפס בעיניהם כפגיעה במגזר העסקי.
הועדה הגישה את המלצותיה לאחר שדנה 50 יום ועשתה זאת ללא פריצה של התקציב. ההמלצות כללו תקציב של 30 מיליארד שקלים שיושקעו ב-5 שנים ומנגד קיצוץ במשרד הביטחון ופגיעה ב"פרה הקדושה" זו, לדברי בכיר במפגש, לפי מתווה ברודה.
בראש בראשונה, הבכירים דרשו לשמוע יותר על ההמלצה להעלות את מס החברות שמוגדרת "עקב אכילס" של הדוח לפי עמדתה הרשמית של איגוד לשכות המסחר. הבכירים גורסים כי הורדת מס החברות היא המפתח לצמיחה
ואף הגדירו את המהלך כפופוליזם.
בנושא הנדל"ן, שהיה מקור המחאה המקורי, נשמעו קולות במפגש שטוענים כי הפתרונות של הועדה לא מספקים. גבאי הדגיש כי לתפיסתם, ולמורת רוחם של המוחים, הדרך לפיתרון טמון בהגדלת ההיצע. התוכנית שהוצעה כוללת מענה על ההיצע לפי קביעת יעדים לפי איזורים ומתחמים. עוד בתוכנית 5,000 דירות מוזלות ועוד 5,000 דירות להשכרה, פרויקט פינוי פיצוי ותמיכה בפיצולים.
לגבי המיסוי, הועדה החליטה לבלום את הורדת המיסוי שניצב כעת ברמות נמוכות מהממוצע במדינות המפותחות שב-OECD. כשהוצאות הרווחה נמוכות עמדת הועדה היא שהממשלה מגלגלת לציבור את ההוצאות הללו. רצון הועדה הוא שלא יהיה הבדל במסים בין חברות שונות, עצמאיים ושכירים.
גבאי ציין כי העלאת תקרת הביטוח הלאומי בעבר הייתה כישלון חרוץ ופגעה בהכנסות המדינה כאשר עצמאיים נרשמו כחברות. הוא קורא להפסיק את אפליית הנישומים והועדה קראה להוריד את התקרה בחזרה ל-40%.
עמדת גבאי להורדת מחירים למוצרים סחירים היא יצירת תחרות ולא פיקוח על מחירים והתייחסה לעניין התחרות בשוק המלט. הועדה המליצה להוריד את המכס על מוצרים.
- 1.שכיר שאכפת לו 08/10/2011 19:20הגב לתגובה זואני שכיר (מובטל כרגע) כך שמבחינת האינטרס האישי - שייקחו כמה שיותר... הרצון להימנע מהחלטות קשות מניע את הפוליטיקאים (טרכטנברג משרת אותם) לשלוח יד לצנצנת הדבש הנצחית - מיסוי מי שכבר משלם ואפשר לקחת ממנו עוד קצת... השיטה הזו קורסת עכשיו באירופה (תעבורת של מיסוי גבוה וחובות - כלומר לוקחים מאנשים עובדים ומהחוסכים לממן פרזיטים חברתיים).

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".