בלי טיימינג: על האופנוענים של קרלסברג
לפני כשבוע, בבריסל, בלגיה, ביקשו מספר זוגות תמימים לצפות בסרט קולנוע ורכשו לעצמם את זוג הכרטיסים האחרון באולם. הם הופתעו לגלות, בזה אחר זה, שהאולם מאוכלס עד אפס מקום (מלבד 2 מקומותיהם) בגברים שריריים, מקועקעים שנראים כמו אופנוענים מסוכנים.
מכאן ואילך נחלקו הזוגות לשניים - אלה שקיבלו רגליים קרות והתחרטו, וכאלה שגמלו בליבם כן להתיישב במקומות ולצפות בסרט. אלה שהסכימו להתיישב זכו לתשואות, ל-2 בקבוקי בירה ולמחיאות כפיים מה'מסוכנים' באולם. בקליפ שנערך בדיעבד אפשר לראות איך האמיצים, אלה שבחרו להתיישב בקולנוע, מופתעים לגלות שמדובר בשיגוע. מסך הקולנוע מודיע "That calls for a Carlsberg", והכוונה, כפי הנראה ב-"that" היא לאומץ שגילו מתי המעט לשבת ליד בריונים.
על זה נאמר ביידיש "שוין".
לפעמים, במיוחד בשיגועים, בדיחות ומדיה חברתית, מה שמשחק תפקיד ראשי זה הטיימינג. במקום להוביל את עולם הבירה, מזנבת קרלסברג בעולם של המדיה החברתית והמהלך הוויראלי. המודל של שיגוע המוני היה יכול להיות חם ומפתיע לפני 4 שנים.
במקרה של קרלסברג, הפואנטה מתחילה להיות ברורה על ההתחלה. הפכנו עמידים לשיגועי המדיה הוויראלית שפעם העמידה אותנו על רגלינו האחוריות.
הסוד הגדול במדיה הוויראלית היא המוטיבציה של מעבירי הלינקים שהופכים, תוך 30 שניות מאדם שקיבל מייל למיסיונר אקטיבי של האייטם. אז נכון שגם פה יש מעל 3 מיליון כניסות, ונכון שזה יפה וחסכוני לעומת פרסום קנוי, אבל האימפקט קלוש ואין פה חידוש.
במקום להכתיב את הטון כבירה שטוענת להיות הטובה בעולם ( probably ), מזדנבת קרלסברג אחרי מתחרה כמו היינקן, שעשתה לפני מספר שנים שיגוע הרבה יותר מפתיע, הרבה יותר רענן, הרבה יותר מחובר לערכי הליבה שלה והכי חשוב - הרבה יותר מוקדם.
זה היה באיטליה שהיינקן שילמה למנהלים לתת לעובדים בכירים כרטיס זוגי לקונצרט מוזיקה קלאסית בו ביום של המשחק הגורלי בין ריאל מדריד למילאן בליגת האלופות. היינקן גם הפיקה את הקונצרט והעלתה לבמה רביעיית כלי קשת משמימה עד כדי טירוף...
היינקן דאגה לתעד את אכזבתם המוסווית של מקבלי התשורה ההמומים. חיוכים מזויפים של הוקרה לבוס של אנשים שחרב עליהם עולמם... היינקן דאגה למנות ולציין 1,000 אוהדי מילאן מאוכזבים שהקריבו את המשחק לטובת הקונצרט (ולטובת הבוס), ולהתמקד בבנות הזוג שנגררו לקונצרט וכבר לא ברור היה מה יותר גרוע - ללכת לקונצרט קאמרי משעמם או לארח בבית פראי אדם שיצפו במשחק בטלוויזיה.
כשהתברר לאט לאט שהקונצרט הוא עבודה בעיניים, ושהאודיטוריום מתכוון להעביר בשידור חי את המשחק על המסך הענק, היה המעבר מאכזבה לשמחה גדולה אחד מרגעי הדראמה היותר עוצמתיים שידע המדיום של מדיה ריאלית - ויראלית.
מלבד אפקט השיגוע, הועמק הקשר של היינקן לערך הכדורגל המאד רלוונטי לה. הקליפ זכה לשידור בהרבה מהדורות מערכתיות, ועבר כשריפה בשדה קוצים במיילים מאדם לאדם. ונכון שהמספרים הגלובאליים נמוכים מ-3 מיליון אבל מדובר בתקופה מוקדמת יותר.
לעומת מהלך זה, נראה האקט של קרלסברג כמו חיפוש נואש אחרי מהלומה נאותה, חיפוש שהמתין זמן רב, ובעיקר אינו קשור לליבת המותג קרלסברג, שכלל אינה קשורה לאומץ או פחדנות. הערכים של קרלסברג נסובה תמיד סביב קוסמופוליטיות אנושית שמחברת בין אנשים בדרך זו או אחרת, ומעולם לא היו פרובוקטיביים. מכאן ועד למניפולציה שמתיימרת להגדיר אומץ מהו - התהום גדולה וגשר אין.
במקום להוביל אקט שבאמת לא ראינו, שנולד מתוך ליבת המותג, כמו שמנהיג ראוי לעשות, מגיבה קרלסברג באקט שמשדר חיקוי ואולי אפילו אבדן עשתונות.
- 3.baby 03/10/2011 16:27הגב לתגובה זוניסיון "להסביר" את המהלך הופך את הקוראים למפגרים. טוב, בעצם כל הקהל פה הוא כזה...
- 2.אחד שלא יודע כלום 03/10/2011 14:43הגב לתגובה זו4 מיליון צפיות לקרלסברג אחרי כמה שבועות. רק 900 אלף להייניקן אחרי שנתיים! מעבר לכך, נראה לי שקרלסברג נתפס כבירה לחנונים והמהלך הזה מטפל לא רע בתפיסה זו
- עטרה 03/10/2011 15:59הגב לתגובה זואם תצפה בנתונים בתוך קליפ היינקן עצמו תראה את המיליונים שנחשפו בדרכים אחרות, חלקן איכותיות במיוחד - שידורים חיים בחדשות ואייטמים בטורים מערכתיים בעיתונות.
- אחד שלא מביו כלום 04/10/2011 10:07אני בטוח שיצא לך ליפות את המציאות של קמפיינים שיצאו תחת ידיך. אז נכון שעשו למהלך הייניקן הרבה יחסי ציבור אבל תני לחברה בבלגיה קצת קרדיט ותראי שגם הם יעבדו בזה.
- 1.אבל את כותבת נפלא 03/10/2011 13:21הגב לתגובה זולטעמי, למרות שקרלסברג לכאורה שברה את ההגה למקום שלא הייתה בו לפני ולמרות שהיא לא ראשונה - עדיין מדובר במהלך מקסים. ואם כבר טיימינג, אנחנו בלב ליבה של מהפכת הסושיאל ואולי אפילו לפני השיא ככה שקרלסברג מכה בטיימינג בגונג גדול
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
