בלי טיימינג: על האופנוענים של קרלסברג
לפני כשבוע, בבריסל, בלגיה, ביקשו מספר זוגות תמימים לצפות בסרט קולנוע ורכשו לעצמם את זוג הכרטיסים האחרון באולם. הם הופתעו לגלות, בזה אחר זה, שהאולם מאוכלס עד אפס מקום (מלבד 2 מקומותיהם) בגברים שריריים, מקועקעים שנראים כמו אופנוענים מסוכנים.
מכאן ואילך נחלקו הזוגות לשניים - אלה שקיבלו רגליים קרות והתחרטו, וכאלה שגמלו בליבם כן להתיישב במקומות ולצפות בסרט. אלה שהסכימו להתיישב זכו לתשואות, ל-2 בקבוקי בירה ולמחיאות כפיים מה'מסוכנים' באולם. בקליפ שנערך בדיעבד אפשר לראות איך האמיצים, אלה שבחרו להתיישב בקולנוע, מופתעים לגלות שמדובר בשיגוע. מסך הקולנוע מודיע "That calls for a Carlsberg", והכוונה, כפי הנראה ב-"that" היא לאומץ שגילו מתי המעט לשבת ליד בריונים.
על זה נאמר ביידיש "שוין".
לפעמים, במיוחד בשיגועים, בדיחות ומדיה חברתית, מה שמשחק תפקיד ראשי זה הטיימינג. במקום להוביל את עולם הבירה, מזנבת קרלסברג בעולם של המדיה החברתית והמהלך הוויראלי. המודל של שיגוע המוני היה יכול להיות חם ומפתיע לפני 4 שנים.
במקרה של קרלסברג, הפואנטה מתחילה להיות ברורה על ההתחלה. הפכנו עמידים לשיגועי המדיה הוויראלית שפעם העמידה אותנו על רגלינו האחוריות.
הסוד הגדול במדיה הוויראלית היא המוטיבציה של מעבירי הלינקים שהופכים, תוך 30 שניות מאדם שקיבל מייל למיסיונר אקטיבי של האייטם. אז נכון שגם פה יש מעל 3 מיליון כניסות, ונכון שזה יפה וחסכוני לעומת פרסום קנוי, אבל האימפקט קלוש ואין פה חידוש.
במקום להכתיב את הטון כבירה שטוענת להיות הטובה בעולם ( probably ), מזדנבת קרלסברג אחרי מתחרה כמו היינקן, שעשתה לפני מספר שנים שיגוע הרבה יותר מפתיע, הרבה יותר רענן, הרבה יותר מחובר לערכי הליבה שלה והכי חשוב - הרבה יותר מוקדם.
זה היה באיטליה שהיינקן שילמה למנהלים לתת לעובדים בכירים כרטיס זוגי לקונצרט מוזיקה קלאסית בו ביום של המשחק הגורלי בין ריאל מדריד למילאן בליגת האלופות. היינקן גם הפיקה את הקונצרט והעלתה לבמה רביעיית כלי קשת משמימה עד כדי טירוף...
היינקן דאגה לתעד את אכזבתם המוסווית של מקבלי התשורה ההמומים. חיוכים מזויפים של הוקרה לבוס של אנשים שחרב עליהם עולמם... היינקן דאגה למנות ולציין 1,000 אוהדי מילאן מאוכזבים שהקריבו את המשחק לטובת הקונצרט (ולטובת הבוס), ולהתמקד בבנות הזוג שנגררו לקונצרט וכבר לא ברור היה מה יותר גרוע - ללכת לקונצרט קאמרי משעמם או לארח בבית פראי אדם שיצפו במשחק בטלוויזיה.
כשהתברר לאט לאט שהקונצרט הוא עבודה בעיניים, ושהאודיטוריום מתכוון להעביר בשידור חי את המשחק על המסך הענק, היה המעבר מאכזבה לשמחה גדולה אחד מרגעי הדראמה היותר עוצמתיים שידע המדיום של מדיה ריאלית - ויראלית.
מלבד אפקט השיגוע, הועמק הקשר של היינקן לערך הכדורגל המאד רלוונטי לה. הקליפ זכה לשידור בהרבה מהדורות מערכתיות, ועבר כשריפה בשדה קוצים במיילים מאדם לאדם. ונכון שהמספרים הגלובאליים נמוכים מ-3 מיליון אבל מדובר בתקופה מוקדמת יותר.
לעומת מהלך זה, נראה האקט של קרלסברג כמו חיפוש נואש אחרי מהלומה נאותה, חיפוש שהמתין זמן רב, ובעיקר אינו קשור לליבת המותג קרלסברג, שכלל אינה קשורה לאומץ או פחדנות. הערכים של קרלסברג נסובה תמיד סביב קוסמופוליטיות אנושית שמחברת בין אנשים בדרך זו או אחרת, ומעולם לא היו פרובוקטיביים. מכאן ועד למניפולציה שמתיימרת להגדיר אומץ מהו - התהום גדולה וגשר אין.
במקום להוביל אקט שבאמת לא ראינו, שנולד מתוך ליבת המותג, כמו שמנהיג ראוי לעשות, מגיבה קרלסברג באקט שמשדר חיקוי ואולי אפילו אבדן עשתונות.
- 3.baby 03/10/2011 16:27הגב לתגובה זוניסיון "להסביר" את המהלך הופך את הקוראים למפגרים. טוב, בעצם כל הקהל פה הוא כזה...
- 2.אחד שלא יודע כלום 03/10/2011 14:43הגב לתגובה זו4 מיליון צפיות לקרלסברג אחרי כמה שבועות. רק 900 אלף להייניקן אחרי שנתיים! מעבר לכך, נראה לי שקרלסברג נתפס כבירה לחנונים והמהלך הזה מטפל לא רע בתפיסה זו
- עטרה 03/10/2011 15:59הגב לתגובה זואם תצפה בנתונים בתוך קליפ היינקן עצמו תראה את המיליונים שנחשפו בדרכים אחרות, חלקן איכותיות במיוחד - שידורים חיים בחדשות ואייטמים בטורים מערכתיים בעיתונות.
- אחד שלא מביו כלום 04/10/2011 10:07אני בטוח שיצא לך ליפות את המציאות של קמפיינים שיצאו תחת ידיך. אז נכון שעשו למהלך הייניקן הרבה יחסי ציבור אבל תני לחברה בבלגיה קצת קרדיט ותראי שגם הם יעבדו בזה.
- 1.אבל את כותבת נפלא 03/10/2011 13:21הגב לתגובה זולטעמי, למרות שקרלסברג לכאורה שברה את ההגה למקום שלא הייתה בו לפני ולמרות שהיא לא ראשונה - עדיין מדובר במהלך מקסים. ואם כבר טיימינג, אנחנו בלב ליבה של מהפכת הסושיאל ואולי אפילו לפני השיא ככה שקרלסברג מכה בטיימינג בגונג גדול
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
