'זאפ' - הפרסומת תעשה את זה?
זה היה יכול להיות משעמם וצפוי. אתר להשוואת מחירים של מוצרים, לכשעצמו, אינו קטגוריה מרגשת. המניע השכיח, בסופו של יום, הוא להיכנס לזאפ כדי למצוא את המחיר הזול ביותר ולהשיג את העסקה הטובה ביותר. תקנו אותי אם אני טועה. אני טועה.
אמנם זהו הבסיס הרציונאלי לקיומו של אתר כזה, אבל חווית ההשוואה עצמה היא חלק בלתי נפרד במסע הקניות, אם לא החשוב ביותר. במידה מסוימת, חווית ההשוואה היא כמו כל חווית קנייה. אם באיקאה אני מרגיש כמו בבית, אם בסופר פארם אני חווה 'קפיצה קטנה לחול', אז בזאפ אני חווה חווית השוואה אולטימטיבית.
לא זאפ היא זו שהמציאה את החשק להשוות. לכולנו קיים אינסטינקט להשוות בין דברים, לא רק ברי השוואה כמותית. נהפוך הוא. ההשוואה האיכותית היא זו שלעיתים הופכת אובססיבית וממכרת. מאז שאנחנו זוכרים את עצמינו תמיד נשאל מי יותר יפה, מי יותר סקסי, אל פא'צינו או דה נירו, עיר או כפר...
הפרסומת:
* לקמפיין האינטרנט -
תמיד נרצה למצוא את ההבדלים בין דברים שנראים זהים. גורי חתלתולים, נעלים בנות אותו מספר, כי אולי זוג אחד נוח יותר, תאומים זהים. הטבע קורא לנו למצוא את השונה, ולנקוט עמדה.
אותו אינסטינקט לעשות סדר בין דברים לבין עצמם, הופך רלוונטי במיוחד כשמדובר בהחלטת קניה. ברור שהמון משתנים משחקים תפקיד. רזולוציה וגודל מסך כשמדובר בטלוויזיה, מותג ומפרט כשמדובר במחשב.
עד שאתר השוואות כמו זאפ נכנס לחיינו כיתתנו רגליים מחנות לחנות, שאלנו את החברים והרמנו טלפונים. ונכון, טכנית זאפ הוא רק אינדקס שמארגן את המציאות על פי מספר חיתוכים ומגיש לנו חוות דעת ממספר מקורות - מומחים וגולשים. וכמו שנאמר בפתיחה, הקמפיין היה עלול להחטיא בקלות את העיקר, ולתאר את זאפ אך ורק על סמך תועלתו הטכנית...
אלא שבקמפיין זאפ מבקשת ילדה קרת מזג ואנאליטית, מהציבור הרחב, לעזור לה לבחור בין אבא לאימא. האקט הקיצוני מסמל את כל מה שזאפ מעניק לנו, גם רציונאלית וגם רגשית. תשוקת ההשוואה המקננת בכולנו הופכת להיות נושא הפרסומת, כאשר התועלת הטכנית, למעשה, ברורה מאליה.
לבחור בין אימא לאבא זה אחד מהטאבואים החמורים של האנושות. הסמן הימני של אובססיית ההשוואה הוא ההשוואה האסורה. הקמפיין חזק כי הוא הולך ישר לשם. לקצה. ולמרות שזאפ מודה ומתוודה שמדובר אך ורק בפרובוקציה קיצונית - מצליחה הפרסומת להגיש את עיקר עיקרי זאפ כמכשיר שלא רק צריכים, אלא אוהבים ומתענגים עליו.
ה-reference המתבקש הוא כמובן מנוע חיפוש בשם גוגל שנכנס לעולם שהיו בו שפע מנועי חיפוש - כולם ממוצבים כלא יותר מ... מנועים. גוגל הבין מיד שמדובר בהזדמנות אסטרטגית ומיצב את עצמו כמושיע מכאוס האינטרנט. מאז הכול היסטוריה. גוגל הפך להיות האשנב דרכו אנו נכנסים למציאות ומעכלים אותה. ניתורי אמת מראים שאנשים מייחסים לגוגל תוכנות אלוהיות וכל יכולות - הרבה מעבר לעובדה שהוא רק אפליקציה שממיינת מידע..
אם זאפ תמשיך להעמיק את פולקלור ההשוואות בלי לפחד מנטישה רגעית של העולם הרציונאלי / טכני/ כדאי שמצוי בליבת המוצר, אזי לא רחוק היום שהיא תהפוך ל-lovemark, ולפועל (to Zap) גם בהקשרים שהם מחוץ לעולמה המיידי.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה
משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה
יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.
לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".
הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.
מאחורי המספרים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה
את העמקים.
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- תוכנית חדשה: שדרוג כביש 91 ומחלף במחניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.
