דעה

'זאפ' - הפרסומת תעשה את זה?

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לקמפיין של אתר השוואות המחירים. "הפרסומת מציגה את זאפ כמכשיר שלא רק צריכים אלא אוהבים"
עטרה בילר |

זה היה יכול להיות משעמם וצפוי. אתר להשוואת מחירים של מוצרים, לכשעצמו, אינו קטגוריה מרגשת. המניע השכיח, בסופו של יום, הוא להיכנס לזאפ כדי למצוא את המחיר הזול ביותר ולהשיג את העסקה הטובה ביותר. תקנו אותי אם אני טועה. אני טועה.

אמנם זהו הבסיס הרציונאלי לקיומו של אתר כזה, אבל חווית ההשוואה עצמה היא חלק בלתי נפרד במסע הקניות, אם לא החשוב ביותר. במידה מסוימת, חווית ההשוואה היא כמו כל חווית קנייה. אם באיקאה אני מרגיש כמו בבית, אם בסופר פארם אני חווה 'קפיצה קטנה לחול', אז בזאפ אני חווה חווית השוואה אולטימטיבית.

לא זאפ היא זו שהמציאה את החשק להשוות. לכולנו קיים אינסטינקט להשוות בין דברים, לא רק ברי השוואה כמותית. נהפוך הוא. ההשוואה האיכותית היא זו שלעיתים הופכת אובססיבית וממכרת. מאז שאנחנו זוכרים את עצמינו תמיד נשאל מי יותר יפה, מי יותר סקסי, אל פא'צינו או דה נירו, עיר או כפר...

הפרסומת:

* לקמפיין האינטרנט - לחץ כאן

תמיד נרצה למצוא את ההבדלים בין דברים שנראים זהים. גורי חתלתולים, נעלים בנות אותו מספר, כי אולי זוג אחד נוח יותר, תאומים זהים. הטבע קורא לנו למצוא את השונה, ולנקוט עמדה.

אותו אינסטינקט לעשות סדר בין דברים לבין עצמם, הופך רלוונטי במיוחד כשמדובר בהחלטת קניה. ברור שהמון משתנים משחקים תפקיד. רזולוציה וגודל מסך כשמדובר בטלוויזיה, מותג ומפרט כשמדובר במחשב.

עד שאתר השוואות כמו זאפ נכנס לחיינו כיתתנו רגליים מחנות לחנות, שאלנו את החברים והרמנו טלפונים. ונכון, טכנית זאפ הוא רק אינדקס שמארגן את המציאות על פי מספר חיתוכים ומגיש לנו חוות דעת ממספר מקורות - מומחים וגולשים. וכמו שנאמר בפתיחה, הקמפיין היה עלול להחטיא בקלות את העיקר, ולתאר את זאפ אך ורק על סמך תועלתו הטכנית...

אלא שבקמפיין זאפ מבקשת ילדה קרת מזג ואנאליטית, מהציבור הרחב, לעזור לה לבחור בין אבא לאימא. האקט הקיצוני מסמל את כל מה שזאפ מעניק לנו, גם רציונאלית וגם רגשית. תשוקת ההשוואה המקננת בכולנו הופכת להיות נושא הפרסומת, כאשר התועלת הטכנית, למעשה, ברורה מאליה.

לבחור בין אימא לאבא זה אחד מהטאבואים החמורים של האנושות. הסמן הימני של אובססיית ההשוואה הוא ההשוואה האסורה. הקמפיין חזק כי הוא הולך ישר לשם. לקצה. ולמרות שזאפ מודה ומתוודה שמדובר אך ורק בפרובוקציה קיצונית - מצליחה הפרסומת להגיש את עיקר עיקרי זאפ כמכשיר שלא רק צריכים, אלא אוהבים ומתענגים עליו.

ה-reference המתבקש הוא כמובן מנוע חיפוש בשם גוגל שנכנס לעולם שהיו בו שפע מנועי חיפוש - כולם ממוצבים כלא יותר מ... מנועים. גוגל הבין מיד שמדובר בהזדמנות אסטרטגית ומיצב את עצמו כמושיע מכאוס האינטרנט. מאז הכול היסטוריה. גוגל הפך להיות האשנב דרכו אנו נכנסים למציאות ומעכלים אותה. ניתורי אמת מראים שאנשים מייחסים לגוגל תוכנות אלוהיות וכל יכולות - הרבה מעבר לעובדה שהוא רק אפליקציה שממיינת מידע..

אם זאפ תמשיך להעמיק את פולקלור ההשוואות בלי לפחד מנטישה רגעית של העולם הרציונאלי / טכני/ כדאי שמצוי בליבת המוצר, אזי לא רחוק היום שהיא תהפוך ל-lovemark, ולפועל (to Zap) גם בהקשרים שהם מחוץ לעולמה המיידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.