אבוג'ן לא ממהרת להתחבר לכסף: דוחה את מועד מימוש האופציה לקבל 12 מיליון ד'
היום מודיעה חברת אבוג'ן, העוסקות בהשבחה של גידולים חקלאיים, כי בינתיים היא לא תחייב את ענקית הזרעים מונסנטו לשלם לה 12 מיליון דולר -זאת על פי ההסכם שחתמו לפני שלוש שנים.
מהדיווח עולה כי המועד האחרון למימוש אופצית ה-Put שעומדת לזכות אבוג'ן ידחה מ-6 לאוקטובר ל-15 לנובמבר. במהלך תקופה זו ינסו הצדדים לרקום עסקה אחרת שתחליף את העסקה הנוכחית.
"זו התפתחות פנטסטית אנחנו חושבים שיש אלטרנטיביות טובות יותר מלהעשיר את קופת המזומנים שלנו. חברת אבוג'ן היא לא מכונה לגיוס כספים, המטרה שלנו היא להביא ערך למשקיעים דרך עסקאות. מחשבה העיקרית היא לרקום עסקה הרבה יותר רחבה שהכספים שיזרמו יהיו הרבה יותר מ-12 מיליון דולר ותמלוגים טובים יותר" אומר היום עופר חביב, מנכ"ל החברה. נכון לסוף הרבעון האחרון בקופת המזומנים של החברה יש לא פחות מ-61 מיליון דולר.
עוד מוסיף חביב "חשוב לי לציין כי לאבוג'ן בכל תקופת הארכה יש אפשרות לקרוא לכסף. עמדנו בכל התנאים בשלוש השנים האחרונות של שיתוף הפעולה עם מונסנטו ואנחנו היום יכולים לממש את האופציה בכל רגע נתון".
לסיכום אומר חביב "אם יש לאבוג'ן הזדמנות להגיע להסכמה להרחיב את הפרויקט שתהיה עדיפה מזו לממש עכשיו את האופציה אז אבוג'ן תבחר בהרחבה".
לפני שלוש שנים חתמו שתי החברות עסקה לשיתוף פעולה במסגרתו אבוג'ן נדרשת להעביר למונסטו גנים פוטנציאלים לשיפור תכונות בגידולי התירס, סויה, קנולה וכותנה. ואילו מונסנטו מצידה תשקיע בחברה סכומי כסף בהיקף של 18 מיליון דולר לפי שווי חברה של 115 מיליון דולר, זאת בהתאם לעמידה ביעדים.
מניית אבוג'ן ירדה מתחילת השנה ב-30% לרמה של 13.9%. אם אבוג'ן תממש את האופציה לקרוא ל-12 מיליון דולר, לפי מחיר של 6.94 דולר למניה מחיר הגובה בכ-86% ממחיר המניה בבורסה.
אבוג'ן, פועלת בתחום שיפור תכונות בצמחים באמצעים ביו טכנולוגיים. לצורך כך, אבוג'ן פיתחה טכנולוגיה חישובית לאיתור גנים ורצפי ד.נ.א אחרים בצמחים, העשויים לשפר אחת או יותר מתכונות הצמח. עם סיום שלב האפיון ותעדוף הגנים באמצעות הטכנולוגיה כאמור, בודקת אבוג'ן את השפעתם של גנים ורצפים אלו בצמחים לצורך בדיקה של רמת השיפור בפועל של תכונת המטרה. אבוג'ן עוסקת באיתור גנים ורצפי ד.נ.א אחרים כחלק מהליך פיתוח של זרעים ביו טכנולוגיים, לשיפור תכונות שונות, תוך התמקדות בצרכי תעשיית החקלאות ובצרכי תעשיית האנרגיה האלטרנטיבית.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
