פשיטת רגל של יוון והטרגדיה תהיה של כל אירופה - זהירות!
עפ"י אתר ויקפדיה, טרגדיה דנה בשאלות יסוד של הקיום האנושי. מה הם גבולות הסבל והייסורים שאדם יכול לשאת? מדוע העולם כה בלתי צודק? הטרגדיה עוסקת ביצרים אנושיים בלתי נשלטים כגון: גאווה, תשוקה ושנאה. הטרגדיה מסתיימת באסון צפוי מראש, ועלילתה רצופה במשברים.
העולם הפיננסי עוקב בדאגה אחרי הטרגדיה הפיננסית היוונית, שכן השלכותיה אינן מוגבלות רק ליוון כי אם לכלל יבשת אירופה ובשרשור לעולם כולו. אין ספק כי פתרון בעיית החוב של יוון (ושאר מדינות ה-PIIGS), מחייב חשיבה מחוץ לקופסא בכדי שלא יגרור את כל העולם למיתון עמוק.
חלומה של אירופה להתאחד ולהוות גוש כלכלי תחרותי לארה"ב ולמזרח הרחוק, מתנפץ על רקע ההבדלים התרבותיים בין עמי אירופה (מוסר העבודה הגרמני מול הבזבוז היווני כמשל), ולאור העובדה כי איחוד אירופה בוצע על בסיס מוניטארי וללא איחוד פיסקאלי ופוליטי אמיתי. כתוצאה מכך ובחיבור לחטא ההיבריס, נוצר מצב כי אירופה איננה יכולה לבלוע או להקיא את יוון מתוכה.
פשיטת רגל של יוון עלולה להוות אסון פיננסי אשר ימוטט את מערכת הבנקאות האירופאית, משם לשלוח את העולם למיתון עמוק (להלאמה של המערכת הבנקאית באירופה) וחיי צנע וסבל שתושבי מערב אירופה כבר שכחו מהם. בדומה לטרגדיה היוונית הקלאסית, מתמודד האזרח האירופי עם תחושת האי צדק. אין ספק שמנקודת מבטם של הגרמנים, הצרפתים ועמים נוספים באירופה המצב ביוון, פורטוגל ספרד וכו' הינו בלתי נסבל. מדוע אזרח גרמני צריך לשלם את חובות ההילולה של אזרחי יוון?
גם במקרה של יוון, נראה (עפ"י השווקים) כי הסוף ידוע מראש והינו בלתי נמנע. שוקי ההון מתמחרים פשיטת רגל ודאית. מבחינות רבות פשיטת רגל ליוון עדיפה לעולם וזאת בתנאי והיא תבוצע בצורה חכמה. כלומר, יומצא מנגנון פשיטת רגל אשר לא יפעיל את מנגנוני ה-CDS. אם אלה יופעלו, התוצאה למערכת הפיננסית תהיה זהה - חורבן.
פשיטת רגל מסודרת ומוסכמת של יוון (למשל מחילה של בעלי החוב על חובם באופן אקטיבי - מנגנון אשר לא מפעיל CDS) שקולה לניתוח כריתת איבר בגוף על מנת להציל את כל החולה מזיהום. אבל גם לאחר שיימצא פתרון ליוון, הבעיה תישאר סביב הגורמים אשר הובילו למצבה של זו והשלכות גורמים אלו על שאר מדינות אירופה.
התפיסה של לחיות מעבר ליכולת על בסיס אשראי זול, הינה שורש הבעיה של החברה המערבית כולה. הפתרון למשבר ביוון צריך להיות מצד אחד אפקטיבי עבור כלל העולם. אך מספיק מרתיע בכדי לוודא כי מדינות אחרות לא יעדיפו את פתרון פשיטת הרגל היוונית.
יחד עם זאת, למשקיעים בשוק ההון אשר מסתכלים בעיניים כלות על מסכי הבורסה יש סיבה לאופטימיות. שוק ההון שונא ומפחד מאי וודאות. באוקטובר צפוי להיגמר ליוון הכסף ולכן כך או אחרת, תוך כמה שבועות ימצא פתרון לטרגדיה היוונית. יש לקוות שהפתרון יהיה כולל ולא, נחזור לקרוא את הטור הזה בשנית עוד כמה חודשים.
- 2.ברוקר 20/09/2011 09:43הגב לתגובה זורק פרוטליקס ופלוריסטם, הביוטכנולוגיה יוכיח את עצמו בלי קשר לשוק וליוון, זה מה שטוב בביוטכנולוגיה
- 1.ברוקר 20/09/2011 09:38הגב לתגובה זורק פרוטליקס ופלוריסטם
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
