התעודה הנחשקת: "מפעילים לחץ לקבל"

כך אמר ראש לשכת העיתונות הממשלתית אורן הלמן בישיבה הראשונה של הוועדה המייעצת לשר ההסברה, לבחינת קריטריונים למתן תעודות עיתונאי
אלכסנדר כץ | (3)

אז מי זכאי לתעודת עיתונאי - כתב בעיתון גדול או גם בלוגר? היום (יום ה') התקיימה הישיבה הראשונה של הוועדה המייעצת לבחינת הקריטריונים למתן תעודות ואישורים לעיתונאים, טכנאי שידור ולעוזרי תקשורת.

בישיבה השתתפו שר ההסברה והתפוצות ח"כ יולי אדלשטיין, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) אורן הלמן, וכן חברי הוועדה המייעצת: יו"ר הוועדה עו"ד שרה פריש, שלום קיטל, יוסי אחימאיר, ד"ר עמית לביא דינור, ניב קלדרון, סמיר דרויש, וד"ר אוה ברגר.

השר אדלשטיין אמר כי "יש חשיבות רבה לוועדה בעיקר לאור הצורך במענה להתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות שהעלו את השאלה - מיהו עיתונאי? כתב בעיתון מכובד או בלוגר פרטי בעל מאות אלפי קוראים?". אדלשטיין הוסיף עוד כי "המצב היום הוא שתעודת עיתונאי מפלה לטובה את האוחזים בה ולכן יש הכרח שהוועדה תדון בשאלה מי זכאי להחזיק בה".

אורן הלמן טען כי "הרציונאל מאחורי הקמת הוועדה הוא שלא ראוי שפקיד ממשלתי יקבע מי זכאי לתעודת עיתונאי, אלא ועדה ציבורית בעלת לגיטימציה ציבורית רחבה, שחברים בה עיתונאים בכירים, אנשי אקדמיה, מעולם המשפט והתקשורת. כך - מסקנותיה יהיו לגיטימיות".

הלמן, מנהל לע"מ, הוסיף: "עד שנכנסתי לתפקיד, לא ידעתי עד כמה תעודת עיתונאי היא מצרך מבוקש ועד כמה רחוק מוכנים כמה מאלה החושקים בה, ללכת. אני יכול לספר לכם על לחצים שמופעלים עלי, על פניות רבות של גורמים לקבל תעודת עיתונאי, למרות שאינם זכאים לה. כללים ברורים ויכולת מינימאלית להפעיל שיקול דעת - ינטרלו לחצים כאלה. אני רוצה להיות טייס אוטומטי, שיש לו מינימום שיקול דעת בקביעת הזכאות לתעודת עיתונאי".

לדבריו, "יש בעיה בתחום העיתונות המקומית שם יש צורך גדול לקיים סדר. הכלל לפיו כלי תקשורת שהעורך הראשי שלו הוא גם המנכ"ל לא מוכר ככלי תקשורת יוצר קושי עצום: עיתונאים מערוץ 9, רשות השידור וכלי תקשורת מרכזיים לא זכאים לתעודות עיתונאי".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עיתונאי2 18/09/2011 09:07
    הגב לתגובה זו
    למעט אנשי השב"כ שדרושים לראות את התעודה וגם זה יחד עם תעודה נוספת לעולם תעודת העיתונאי רק מפריעה. בכל מקום שכל נכנסים אליו העיתונאי יופלה. שוטרים לא מכירים בה, מאבטחים חוששים ממנה. היא לא נותנת כלום. רק כאב ראש. בדרך כלל אני מעדיף סתם להגיד 'אני מכאן' ולהיכנס. מאשר להציג תעודת עיתונאי. לולא השב"כ, לא הייתי טורח להוציא אותה בכלל.
  • 2.
    חגי 18/09/2011 08:16
    הגב לתגובה זו
    זה חשוב בעיקר לצלמים ואנשי שטח. התעודה מספקת הגנה ובטחון אישי ולכן היא כל כך חשובה.
  • 1.
    עיתונאית 15/09/2011 22:31
    הגב לתגובה זו
    חוץ מכניסה ללא תשלום במוזיאונים מסוימים בארץ ובחו"ל. מעולם (ב-15 שנותיי בעיתונות) לא השתמשתי בה.
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מונית
צילום: ביזפורטל

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד

התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד

מנדי הניג |

תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.

מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.

כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.

שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.

גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."