היווצרות הריכוזיות במשק ודרכי המניעה
המחאה החברתית יוצאת לאתנחתא קלה עד לפרסום תוצאות ועדת טרכטנברג. אחת "התקוות" בהן שם הציבור את יהבו הינה המלחמה בריכוזיות. המשק הישראלי, גם מפאת קוטנו, הינו מאוד ריכוזי. החזקות ראליות ופיננסיות הן תופעה רווחת בשוק המקומי אך לרגולטור הישראלי תפקיד מפתח במצב הנוכחי.
הרגולטור הישראלי (ולא משנה מהו) מכוון באופן מהותי למשק קטן ללא תחרות. היד הנעלמה של הרגולטור הישראלי פועל לצמצום התחרותיות בכל תחום מתחומי החיים שלנו. חלק מכך עקב היותנו מדינה קטנה מלאה באינטרסים צולבים.
דוגמא לכך ניתן לראות בשוק המזון. הלכה למעשה, כמעט בלתי אפשרי לייבא לארץ מזון במחירים ראויים. כתוצאה מכך, מחירי המזון בארץ מאמירים למעלה מכיוון שכשאין תחרות, קל ליצרן המקומי לגבות מחירים מופקעים. זה נכון לגבי מוצרי חלב, מוצרי נייר (נייר חדרה) ואפילו יין (באירופה בקבוק יין עולה 5 אירו, בארץ לא פחות מ-40 ש').
ישנה בעיה משמעותית בטיפול בריכוזיות באמצעות פתיחת המשק לייבוא והיא ועדי העובדים. באם תפתח התחרות באמצעות הורדת חסמי ייבוא, יישלחו עובדי החברות הרלוונטיות לרחובות בהפגנות על פגיעה במקומות העבודה שלהם (כאשר יש צדק בדברים). בנוסף, פתיחת השוק לייבוא עלול לגרום לפיטורים שלהם. אין פוליטיקאי בישראל אשר ייתן ידו למהלך שכזה. הרי לא ניתן לקבוע רף רווח מינימלי, וכמובן שבעלי הממון לא יהיו מוכנים לוותר על הרווחיות הגבוהה. מה מביא אותנו לנקודה ללא מוצא.
הריכוזיות במשק הישראלי נולדה חלקה כתוצאה מהפרטות של נכסי המדינה (אלעל, כיל, בנקים וכדומה), כאשר האלמנט היחיד שעניין את הרגולטור המוכר זה כמות הכסף מהעסקה, ולא חלוקת הכח (והעושר) במשק הישראלי. דוגמא נוספת לכך ניתן לראות בשוק ההון. ועדת בכר הייתה הזדמנות עבור המשק לפזר סיכונים, להוריד תלות ולעודד תחרות.
בפועל, מכיוון שלא שמו חסמים אמיתיים על זהות הרוכשים, לא הגיעו שחקנים משמעותיים מחו"ל (כלומר מנהלי ערך מקסימום, מנהלי קרנות גידור עם ראיה קצרת טווח). ועדת בכר העבירה כח מהקבוצות הבנקאיות לחברות הביטוח, אשר חלקן נשלטות ע"י בעלי ההון בישראל. למעשה בצעד זה, הקטינה את התחרות במשק הישראלי.
החקיקה הישראלית ממשיכה לייצר ריכוזיות בכך שעלות הטיפול ברגולציה הגוברת והמגבלות השונות, מוציאות שחקנים קטנים מהמשק ושמה חסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. זה נכון לכמעט כל תחום במשק. בין אם ביצרני מזון, שוק הדיור או שוק ההון. העלות הרגולטורית כיום לחברה בשוק ההון מרקיעה שחקים ומוציאה שחקנים קטנים בשוק. כתוצאה מכך של צמצום המתחרים ועלויות הרגולציה, המחירים עולים (שימו לב למגמה דמי ניהול בקרנות נאמנות כספיות).
- 4.הכל נכון (ל"ת)רוני 14/09/2011 06:19הגב לתגובה זו
- 3.משתומם 13/09/2011 13:43הגב לתגובה זומה בדיוק תורם לקוראי האתר?
- 2.איך נותנים לליצן במה?? (ל"ת)ירון 13/09/2011 10:22הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 13/09/2011 08:56הגב לתגובה זואבל לא שמעתי ממך הצעות קונקרטיות לפיתרון. ככה לא בונים חומה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
