היווצרות הריכוזיות במשק ודרכי המניעה
המחאה החברתית יוצאת לאתנחתא קלה עד לפרסום תוצאות ועדת טרכטנברג. אחת "התקוות" בהן שם הציבור את יהבו הינה המלחמה בריכוזיות. המשק הישראלי, גם מפאת קוטנו, הינו מאוד ריכוזי. החזקות ראליות ופיננסיות הן תופעה רווחת בשוק המקומי אך לרגולטור הישראלי תפקיד מפתח במצב הנוכחי.
הרגולטור הישראלי (ולא משנה מהו) מכוון באופן מהותי למשק קטן ללא תחרות. היד הנעלמה של הרגולטור הישראלי פועל לצמצום התחרותיות בכל תחום מתחומי החיים שלנו. חלק מכך עקב היותנו מדינה קטנה מלאה באינטרסים צולבים.
דוגמא לכך ניתן לראות בשוק המזון. הלכה למעשה, כמעט בלתי אפשרי לייבא לארץ מזון במחירים ראויים. כתוצאה מכך, מחירי המזון בארץ מאמירים למעלה מכיוון שכשאין תחרות, קל ליצרן המקומי לגבות מחירים מופקעים. זה נכון לגבי מוצרי חלב, מוצרי נייר (נייר חדרה) ואפילו יין (באירופה בקבוק יין עולה 5 אירו, בארץ לא פחות מ-40 ש').
ישנה בעיה משמעותית בטיפול בריכוזיות באמצעות פתיחת המשק לייבוא והיא ועדי העובדים. באם תפתח התחרות באמצעות הורדת חסמי ייבוא, יישלחו עובדי החברות הרלוונטיות לרחובות בהפגנות על פגיעה במקומות העבודה שלהם (כאשר יש צדק בדברים). בנוסף, פתיחת השוק לייבוא עלול לגרום לפיטורים שלהם. אין פוליטיקאי בישראל אשר ייתן ידו למהלך שכזה. הרי לא ניתן לקבוע רף רווח מינימלי, וכמובן שבעלי הממון לא יהיו מוכנים לוותר על הרווחיות הגבוהה. מה מביא אותנו לנקודה ללא מוצא.
הריכוזיות במשק הישראלי נולדה חלקה כתוצאה מהפרטות של נכסי המדינה (אלעל, כיל, בנקים וכדומה), כאשר האלמנט היחיד שעניין את הרגולטור המוכר זה כמות הכסף מהעסקה, ולא חלוקת הכח (והעושר) במשק הישראלי. דוגמא נוספת לכך ניתן לראות בשוק ההון. ועדת בכר הייתה הזדמנות עבור המשק לפזר סיכונים, להוריד תלות ולעודד תחרות.
בפועל, מכיוון שלא שמו חסמים אמיתיים על זהות הרוכשים, לא הגיעו שחקנים משמעותיים מחו"ל (כלומר מנהלי ערך מקסימום, מנהלי קרנות גידור עם ראיה קצרת טווח). ועדת בכר העבירה כח מהקבוצות הבנקאיות לחברות הביטוח, אשר חלקן נשלטות ע"י בעלי ההון בישראל. למעשה בצעד זה, הקטינה את התחרות במשק הישראלי.
החקיקה הישראלית ממשיכה לייצר ריכוזיות בכך שעלות הטיפול ברגולציה הגוברת והמגבלות השונות, מוציאות שחקנים קטנים מהמשק ושמה חסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. זה נכון לכמעט כל תחום במשק. בין אם ביצרני מזון, שוק הדיור או שוק ההון. העלות הרגולטורית כיום לחברה בשוק ההון מרקיעה שחקים ומוציאה שחקנים קטנים בשוק. כתוצאה מכך של צמצום המתחרים ועלויות הרגולציה, המחירים עולים (שימו לב למגמה דמי ניהול בקרנות נאמנות כספיות).
- 4.הכל נכון (ל"ת)רוני 14/09/2011 06:19הגב לתגובה זו
- 3.משתומם 13/09/2011 13:43הגב לתגובה זומה בדיוק תורם לקוראי האתר?
- 2.איך נותנים לליצן במה?? (ל"ת)ירון 13/09/2011 10:22הגב לתגובה זו
- 1.כלכלן 13/09/2011 08:56הגב לתגובה זואבל לא שמעתי ממך הצעות קונקרטיות לפיתרון. ככה לא בונים חומה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
