היווצרות הריכוזיות במשק ודרכי המניעה

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, כותב על איך נוצרה הריכוזיות במשק הישראלי וכיצד ניתן להימנע ממנה?
דן הלמן | (4)

המחאה החברתית יוצאת לאתנחתא קלה עד לפרסום תוצאות ועדת טרכטנברג. אחת "התקוות" בהן שם הציבור את יהבו הינה המלחמה בריכוזיות. המשק הישראלי, גם מפאת קוטנו, הינו מאוד ריכוזי. החזקות ראליות ופיננסיות הן תופעה רווחת בשוק המקומי אך לרגולטור הישראלי תפקיד מפתח במצב הנוכחי.

הרגולטור הישראלי (ולא משנה מהו) מכוון באופן מהותי למשק קטן ללא תחרות. היד הנעלמה של הרגולטור הישראלי פועל לצמצום התחרותיות בכל תחום מתחומי החיים שלנו. חלק מכך עקב היותנו מדינה קטנה מלאה באינטרסים צולבים.

דוגמא לכך ניתן לראות בשוק המזון. הלכה למעשה, כמעט בלתי אפשרי לייבא לארץ מזון במחירים ראויים. כתוצאה מכך, מחירי המזון בארץ מאמירים למעלה מכיוון שכשאין תחרות, קל ליצרן המקומי לגבות מחירים מופקעים. זה נכון לגבי מוצרי חלב, מוצרי נייר (נייר חדרה) ואפילו יין (באירופה בקבוק יין עולה 5 אירו, בארץ לא פחות מ-40 ש').

ישנה בעיה משמעותית בטיפול בריכוזיות באמצעות פתיחת המשק לייבוא והיא ועדי העובדים. באם תפתח התחרות באמצעות הורדת חסמי ייבוא, יישלחו עובדי החברות הרלוונטיות לרחובות בהפגנות על פגיעה במקומות העבודה שלהם (כאשר יש צדק בדברים). בנוסף, פתיחת השוק לייבוא עלול לגרום לפיטורים שלהם. אין פוליטיקאי בישראל אשר ייתן ידו למהלך שכזה. הרי לא ניתן לקבוע רף רווח מינימלי, וכמובן שבעלי הממון לא יהיו מוכנים לוותר על הרווחיות הגבוהה. מה מביא אותנו לנקודה ללא מוצא.

הריכוזיות במשק הישראלי נולדה חלקה כתוצאה מהפרטות של נכסי המדינה (אלעל, כיל, בנקים וכדומה), כאשר האלמנט היחיד שעניין את הרגולטור המוכר זה כמות הכסף מהעסקה, ולא חלוקת הכח (והעושר) במשק הישראלי. דוגמא נוספת לכך ניתן לראות בשוק ההון. ועדת בכר הייתה הזדמנות עבור המשק לפזר סיכונים, להוריד תלות ולעודד תחרות.

בפועל, מכיוון שלא שמו חסמים אמיתיים על זהות הרוכשים, לא הגיעו שחקנים משמעותיים מחו"ל (כלומר מנהלי ערך מקסימום, מנהלי קרנות גידור עם ראיה קצרת טווח). ועדת בכר העבירה כח מהקבוצות הבנקאיות לחברות הביטוח, אשר חלקן נשלטות ע"י בעלי ההון בישראל. למעשה בצעד זה, הקטינה את התחרות במשק הישראלי.

החקיקה הישראלית ממשיכה לייצר ריכוזיות בכך שעלות הטיפול ברגולציה הגוברת והמגבלות השונות, מוציאות שחקנים קטנים מהמשק ושמה חסמי כניסה גבוהים לשחקנים חדשים. זה נכון לכמעט כל תחום במשק. בין אם ביצרני מזון, שוק הדיור או שוק ההון. העלות הרגולטורית כיום לחברה בשוק ההון מרקיעה שחקים ומוציאה שחקנים קטנים בשוק. כתוצאה מכך של צמצום המתחרים ועלויות הרגולציה, המחירים עולים (שימו לב למגמה דמי ניהול בקרנות נאמנות כספיות).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הכל נכון (ל"ת)
    רוני 14/09/2011 06:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משתומם 13/09/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    מה בדיוק תורם לקוראי האתר?
  • 2.
    איך נותנים לליצן במה?? (ל"ת)
    ירון 13/09/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 13/09/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
    אבל לא שמעתי ממך הצעות קונקרטיות לפיתרון. ככה לא בונים חומה.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.