דוחות

רבעון מצוין לאלרוב ישראל: רשמה גידול של 80% בהכנסות שהסתכמו ב-271 מיליון שקל

הגידול בהכנסות נובע משיפור בענף המלונאות בארץ, אולם ההשקעה במניות הבנקים הסבה הפסד לתיק מניות החברה בהיקף של 166 מיליון שקל
לירן סהר |

חברת אלרוב ישראל מסכמת את הרבעון השני עם הכנסות בהיקף של כ-271.4 מיליון שקל, גידול של 80% בהשוואה להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד אשר הסתכמו בכ-151.4 מיליון שקל. הגידול בהכנסות נובע בעיקר משיפור משמעותי בהכנסות מהפעלת בתי מלון שהסתכמו בכ- 102.4 מיליון שקל לעומת כ- 63.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה, ומעליה בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה בהיקף של כ- 83.6 מיליון שקל אשר נרשמה ברבעון הנוכחי.

דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 24.5 מיליון שקל, לעומת כ- 22.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 45.4 מיליון שקל לעומת כ- 39.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי הסתכם הרבעון בכ- 114.6 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ- 43.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) ברבעון הסתכם בכ- 20.9 מיליון שקל לעומת כ- 25.6 ברבעון המקביל אשתקד.

מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ- 11 מיליון שקל לעודף התפעולי של המגזר. החברה מעריכה כי העודף התפעולי מהמלונות בירושלים (מצודת דוד ומלון ממילא בירושלים) בשנת 2011 יעמוד על כ- 85 מיליון שקל (התחזית הקודמת עמדה על 100 מיליון שקל - שינוי בהערכת החברה נובע בין היתר מירידה בתפוסה בבתי המלון בירושלים כתוצאה מירידה בתפוסה עקב האירועים במדינות השכנות וכן מירידת שער החליפין של הדולר. העודף התפעולי הצפוי ממלון לוטסיה בפריז מוערך בכ- 37 מיליון שקל (7.5 מיליון יורו).

ההשקעה במניות בנק לאומי ליום 30.6.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 691 מיליון שקל ו- 550 מיליון שקל, בהתאמה. השקעה במניות בנק הפועלים ליום 30.6.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 143 מיליון ש"ח ו- 119 מיליון שקל בהתאמה. לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים נבע לחברה הפסד ממניות הבנקים בסך של כ- 166 מיליון שקל, הכולל הפסד בסך של כ- 68 מיליון שקל שירשם בקרן הון בדוח על הרווח הכולל, והפסד של כ- 98 מיליון שקל שירשם בדוח רווח והפסד לתקופה (לפי שערים של תום יום המסחר של ה-25.8.2011).

יתרת תיק המניות הינה בעיקר השקעה ישירה בחברות פרוטליקס ו- Aposense באמצעות חברת טכנורוב (80%) שמוצגות בספרים לפי שווי הוגן. טכנורוב מחזיקה בכ- 6.18 מיליון מניות פרוטליקס ובכ-1.07 מיליון מניות Aposense. פרוטליקס מוצגת ליום 30.6.2011 בשווי של כ- 132.2 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר מניית פרוטליקס של 6.26 דולר), Aposense מוצגת בשווי של כ- 11.4 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר המניה בבורסה של 10.61 שקל).

לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים ירד שווי המניות הסחירות של חברות הטכנולוגיה בתחום מדעי החיים (מניות פרוטליקס ואפוסנס) בסך של כ- 25 מיליון שקל, אשר יזקף כולו כקרן הון בדוח על הרווח הכולל (לפי שערים של תום יום המסחר של ה-25.8.2011).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.