הדילמה של פישר: "יהיה קשה לב"י להצדיק את הותרת הריבית על כנה"
בנק ישראל צפוי להודיע מחר על העלאת שיעור הריבית בחודש מארס ב-25 נקודות בסיס לרמה של 2.5%, כך מעריכים בשוק לאור האינפלציה הגבוהה מהצפוי וברקע לנתוני הצמיחה החזקים שפורסמו בשבוע שעבר. ההחלטה תגדיל את פער הריביות וצפויה להמשיך ולחזק את השקל.
"אנחנו מאמינים שבנק ישראל יענה על ציפיות השוק ויביא את שיעור הריבית בסוף שנת 2011 ל-3.25%", כך מעריכים במריל לינץ' בסקירה שפורסמה בסוף השבוע. זהו הקונצנזוס הקיים בשוק, כך עולה בסקר שערכה סוכנות בלומברג לקראת ההחלטה. במריל מעריכים כי הריבית תגיע ל-4% בשנת 2012.
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש ינואר ב-0.2% כאשר האינפלציה ב-12 האחרונים מסתכמת בעקבותיו ב-3.6%, מעל לטווח יציבות המחירים של בנק ישראל, בין 1% ל-3%.
יום לאחר פרסום המדד פורסמו נתוני הצמיחה למחצית השניה של שנת 2010, שגילו שהמשק הישראלי צמח ברבעון הרביעי של השנה ב-7.8% - הרבה מעל התחזיות בשוק. לאחר פרסום הנתונים הכלכלנים בשוק היו תמימי דעים כי על פישר יהיה להעלות את שיעור הריבית בשל החשש שיווצרו לחצים אינפלציוניים.
"נראה כי יהיה קשה לבנק ישראל להצדיק את הותרת הריבית על כנה", כך אמר רון אייכל, הכלכלן הראשי במיטב, למרות שהדבר צפוי להביא להתחזקותו של השקל. "עקב אכילס של העלאת הריבית הן ההתפתחויות בשוק המט"ח, ציין, "בימים האחרונים נרשם ייסוף בערכו של השקל כנגד הדולר וגם האירו. העלאות ריבית יוצרות לחץ לייסוף נוסף אשר צפוי להקשות על הייצוא, שגם כך לא מציג התפתחויות מרשימות".
נזכיר כי מיד לאחר פרסום נתוני הצמיחה החזקים בנק ישראל התערבת בשוק המט"ח ורכש עשרות מיליוני דולרים בכדי למתן את התחזקות השקל.
- 16.אברהם 21/02/2011 10:40הגב לתגובה זויותר ויותר מפעלים מתקשים בזמן אחרון, לשלם את החוב שלהם, יש הרבה מפעלים ממש בפשיטת רגל יותר ויותר זוגות צעירים מתקשים לשלם את המשקנתה ואולי יקחו להם את הבית יותר ויותר ענים במדית ישראל זו צמיחה כלכלית?????? הלעת הריבית תיגמור עם כולם
- 15.יאיר 21/02/2011 09:47הגב לתגובה זולא הריבית תעצור את הקונים המסכנים שאין להם בריה
- 14.גר 21/02/2011 09:20הגב לתגובה זוכל עוד שריבית הפד והאירו נמוכים אסור לחשוב על עליית ריבית כאן שפוגעת בזוגות צעירים וביצוא של המדינה.
- 13.יובל 21/02/2011 03:24הגב לתגובה זוהעלאת ריבית היא תמריץ אמיתי לצמצום האוברדראפט והעלאת הכדאיות לחסוך(כי האשראי נעשה יקר יותר וחסכונות בריבית משתנה שווים יותר)-לכן המתכון זה להרוויח יותר ולקצץ בשומנים כדי לחסוך יותר ובכך לדפוק את הבנקים ולדאוג לפנסיה בצורה עצמאית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 12.פישר גמר את הקרירה 20/02/2011 22:41הגב לתגובה זולא משנה מה יעשה פישר פישר נטפס כמהמר כפיתי שמעשיו מצתמצמים בקנית דולרים בהפסדים פישר גמר את הקרירה ורצוי שיפנה את מקומו
- 11.דוד 20/02/2011 21:41הגב לתגובה זו1.בחורים טייסים הלכו להתאמן ברומניה=והיה ערפל והם ניחשו ששטח פתוח אך הגבעה הפתיע אותם ואנו התושבים כאבנו על בחורינו היהלומינו 2.כיום יש ערפל כלכלי ברט בועת הדיור{ וזה היה נפטר בבנייה רבתי בחיזוק ישובים} בעיין הרבית הים סוער ואוניה לא יוכל לאותו כיוון= =צריך להמתין עד שירגע
- 10.מושון 20/02/2011 16:40הגב לתגובה זואלי קצת ידע כלכלי לא יזיק לך. מר סטנלי פישר הוא אחד הכלכלנים הטובים בעולם. בארה"ב הוא מבוקש ויכול להרוויח פי 20 ממה שהוא מרוויח בישראל. האיש הוא איש יקר מאד. התפקיד שהוא ממלא הוא מן הכפויי טובה שיש. כל צעד שיעשה יגרור אחריו ביקורת מחד ומאידך, אז קצת כבוד בן אדם.....
- מנהל השקעות 20/02/2011 23:06הגב לתגובה זועל פי התגובה , לך אין ידע כלכלי.
- 9.אחד העם 20/02/2011 15:54הגב לתגובה זוברכה והצלחה
- 8.ירושלמי 20/02/2011 13:46הגב לתגובה זוכל עליה בריבית גורמת לגידול בחוב ובהחזרי המשכנתא וכן בתשלומי ריבית על האוברדרפט
- ביזביז 20/02/2011 20:37הגב לתגובה זוולא לקחת הלוואות שאינן יכולים להחזיר. כשלוקחים משכנתא יש צורך להיערך לריבית של 7-8 אחוז. היסטורית זו עדייון ריבית נמוכה אבל סבירה ביחס לנתוני המאקרו.
- 7.נכון 3 בטוח צודק,אבל פישר יעלה בקטנה (ל"ת)אחד העם 20/02/2011 13:20הגב לתגובה זו
- 6.מס 3 צודק (ל"ת)פישר 20/02/2011 12:52הגב לתגובה זו
- 5.אלי 20/02/2011 11:44הגב לתגובה זוהאיש משתמש בכלי הריבית למטרה אחת בלבד: לדפוק את העם ולהיטיב עם חבריו, הטייקונים והבנקאים! האיש הוא רעל לעם. אין וגם אין ועוד פעם אין כל סיבה להעלאות הריבית. אנו משלמים את החשבון - האש קונה על חשבוננו דולרים בכדי שהמיליונרים לא יפסידו - ולוקח מהעניים את הכסף למימון הדולרים ובכך בא לציון גואל (כן, כן אותו ציון קינן וחבורתו.) פישר אדם אכזרי חסר לב וחסר מצפון!
- כל מילה סלע (ל"ת)זהבי עצבני 21/02/2011 04:32הגב לתגובה זו
- רק מילה אחת, תתבייש! (ל"ת)מיכאל ב 20/02/2011 12:54הגב לתגובה זו
- אסף 20/02/2011 12:07הגב לתגובה זוהלוואי וימשיך פה עוד שנים רבות, יהודי טוב
- אלי 20/02/2011 14:42דיי כבר עם הדמגוגיה. האיש הוא איש רע!! רע! ואלף פעם אחזור ואומר זאת. רע! אתה ושכמותך חושבים שאכפת לו מגברת כהן מחדרה או מהזוג הנחמד מדימונה אשר רכש דירה במשכנתא ענקית כי אין לו כסף לשכר דירה. יהללו ןישבחו את האיש הזה אבל בסופו של דבר הוא ייזכר לרע. המן להתפתחויות עולמיות ותראה כיצד הר הדולרים שבנה ירסק אותנו...
- 4.אין מה לחשוש גם כך הדולר יעלה המצב הבמזרח התי (ל"ת)אני חושב 20/02/2011 10:42הגב לתגובה זו
- 3.אייל - רמת השרון 20/02/2011 10:29הגב לתגובה זוהעלאה רצינית של הריבית היא הכרחית ,כדי לבלום את עליות המחירים של המוצרים השונים ובמיוחד לצנן את שוק הדיור. האינפלציה דוהרת ולכן מומלץ מאוד להעלות במהירות את הריבית ולא להפסיד חודש נוסף. בברכה, אנליסט בכיר.
- 2.אחריות מול הפקרות (ל"ת)מ 20/02/2011 10:25הגב לתגובה זו
- 1.התגלות מלך המשיח נח נח נחמ מאומן (ל"ת)מלך ישראל 20/02/2011 10:18הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
