האם נתון האבטלה ישנה את מאזן הכוחות בין הדולר לאירו

מספר ימים לפניי פרסום נתון האבטלה הדולר נראה חזק מאוד אבל האם אכזבה מנתון האבטלה שיתפרסם ביום שישי בשעה 15:30 תשנה את התמונה?

מטבע האירו הפסיד דיי הרבה בתקופה האחרונה מול הדולר וגם מול היין, כתוצאה ישירה מחששות המשקיעים לגביי השלכות המשבר הפיננסי ביוון ומהעבודה שעוד מדינות באירופה סובלות מגירעונות לא פשוטים בכלל, ויכולות בקרוב מאוד להגיע למצב הקשה שבו נמצאת היום יוון.

מכיוון שיוון משכה את תשומת לב המשקיעים והדאיגה אותם, הם חיפשו אפשרות בטוחה יותר שכרגע נראה שהדולר מצליח לספק אותה, בזכות מספר נתונים כלכליים חיוביים שמראים על התאוששות בכלכלה האמריקאית.

אבל נתון האבטלה שעומד להתפרסם ביום שישי הקרוב, יכול מאוד לשנות את מצב הכוחות בין האירו לבין דולר ואולי אפילו להחליש את הדולר, מכיוון שהאבטלה היא גורם מאוד משמעותי בארה"ב ובכל כלכלה בעולם, במיוחד אחרי תקופה ארוכה מאוד של מיתון.

נתון האבטלה לגביי חודש פברואר צפוי להיות מאכזב מאוד, שילוב לא בריא בין אחת מסופות החורף הכי קשות בחודש פברואר יחד עם כלכלה חלשה, יכול לדרדר את התעסוקה אפילו עד לירידה של- 85,000 במקבלי השכר. אחוז האבטלה צפוי לעלות ל- 9.8%. אין ספק שההשפעות של הסערה ומזג האוויר הקשה הן זמניות בלבד ובחודש מרץ ישנו סיכוי טוב לשינוי בנתונים, אבל כשהמשקיעים מחפשים תירוצים לקנות או למכור, נתון האבטלה אשר יתפרסם ביום שישי, יכול להיות תירוץ מצוין לחגיגה.

שוק הפורקס, כפי שאתם בטח כבר יודעים, הוא שוק מאוד אמוציונאלי, רבים מהמשקיעים סוחרים לטווח קצר מאוד והם מחפשים אחר רווחים מהירים, רווחים כאלו נגרמים הרבה פעמים בזכות נתון מאכזב שיכול לכמה שעות לשנות את מצב הדברים. סוחרי ההודעות, אלו שעובדים על גרפים של דקה או חמש דקות, מחכים ככל הנראה בקוצר רוח לנתון

האבטלה בארה"ב, שיכול להזיז את הגרפים בצורה דיי חזקה ואם הם בכיוון הנכון אין ספק שהם יוכלו לגרוף כסף רב לכיסם. גם הסוחרים לטווח הארוך מחכים לפרסום נתון האבטלה בארה"ב, מדובר בסוחרים שמבינים את ההשלכות של האבטלה על התאוששות הכלכלה.

הכלכלה האמריקאית נשענת בעיקר על הצריכה, מצב של אבטלה ממושכת, גורם לציבור הצרכנים להרגשת אי ודאות לגביי ההתאוששות הכלכלית, אי הוודאות הזאת, גורמת גם לאותם צרכנים שיש להם עבודה יציבה, להעדיף לחסוך כמה שיותר כסף ולבזבז פחות, עד שהם יהיה בטוחים שהכלכלה באמת יצאה מהמיתון.

ביטחון הצרכנים לא תלוי בנתונים כלכליים שמתפרסמים או בנאומים מרגשים של הנשיא אובמה, אלא בהוכחות בשטח, ברגע שהצרכנים יראו שמסביבם יותר ויותר אנשים מוצאים עבודה, הביטחון לגביי העתיד הפיננסי שלהם יתחזק והם יתחילו להוציא את הכספים שכל כך נחוצים להתאוששות חזקה ואמיתית בכלכלה.

אין ספק שהמשקיעים, הכלכלנים והציבור מחכים לנקודת מפנה בעבור מצב האבטלה ולכך שהכלכלה תיצור באופן עקבי יותר משרות מאשר תאבד. הצפי לטווח הארוך שכן יהיה שינוי לטובה במצב האבטלה, אבל השינוי ככל הנראה יהיה איטי מאוד ונתון האבטלה לגביי חודש פברואר הולך לספק, לדעתם של רבים מאוד, כותרות מאוד עצובות.

ניתוח טכני של צמד האירו/דולר מראה שהמגמה היא ניטרלית

צמד האירוע דולר נשאר החל מתאריך ה- 18.2.2010 בדשדוש בין הגבוה במחיר 1.3698 לבין הנמוך במחיר 1.3456. מדובר על דשדוש שנמצא באזור תיקון בין 50% פיבונאצי ל- 61.8% ממהלך העליות שהחל בתאריך 3.1.2009 והסתיים בתאריך 22.11.2009.

יכול להיות שפרסום נתון האבטלה ביום שישי, יגרום לתנועה חזקה, אשר תפרוץ את הדשדוש כלפי מעלה ותיתן לצמד כיוון חדש, אבל הרבה פעמים מדובר בתנועה חזקה לטווח מאוד קצר, שאחריה המצב חוזר לקדמותו ובמקרה שלנו הדבר אומר, שהדובים יחזרו לשלוט במשחק ומטבע האירו ימשיך להיחלש מול הדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.