צמד אירו/יין

האם צפירת ההרגעה לגבי יוון תוציא את האירו מהתחתית שהוא נמצא בה מול היין?

מטבע האירו ספג בתקופה האחרונה מכות די רציניות מכיוונו של הדולר וממטבעות נוספים ובתוכם גם היין, והסיבה העיקרית לחולשה במטבע האירו היא הדאגה לגביי הגרעון התקציבי של יוון והשלכתו על כלכלת אירופה כולה.

דאגה רצינית זו, גורמת למשקיעים לחשוב על מדינות נוספות שנמצאות במצב לא פשוט בכלל כמו ספרד ופורטוגל.

כאשר שלוש מדינות מתוך הגוש האירופאי נמצאות במשבר כל כך עמוק, עולה השאלה, האם האיחוד האירופאי יוכל לגבור על בעיות אלו, או שאולי כתוצאה מרצף של משברים עמוקים ושל גירעונות מטורפים, כל האיחוד יאלץ להכריז על פשיטת רגל ואפילו להודות, שהאיחוד בין הכלכלות של המדינות השונות באירופה לא עובד כפי שהפוליטיקאים חשבו.

כרגע נראה שצפירת האזהרה מכיוון גרמניה לגביי נכונותה להעניק עזרה ליוון, גרמה להתחזקות קלה באירו, אבל האם התחזקות זו תשכיח לזמן ארוך את הדאגה לגביי מצבן של פורטוגל וספרד?

יבשת אסיה לעומת זאת, מצליחה כרגע להישאר רגועה, הכלכלה שלה שתלויה בעיקר ביציבות של סין נראית מעודדת, למרות שהיפניים חוששים שמדובר בבועה שכמו כל שאר הבועות הכלכליות תתפוצץ יום אחד בבום גדול.

אם הדאגות לגביי כלכלת אירופה ימשיכו, נוכל לצפות להמשך היחלשות המטבע האירופאי גם מול היין, מצד שני רמז קל לאפשרות של התפוצצות בועה בסין תגרום להתחזקות האירו מול היין, במקביל להתחזקות הדולר מולו.

סיבה נוספת לאפשרות להתחזקות האירו מול היין, היא העובדה הפשוטה שהמחיר של האירו נמוך עכשיו, מחיר נמוך בפורקס, מהווה בעבור סוחרים רבים לטווח הארוך לקנות את האירו, או לממש עסקאות מכירה בצמד.

ניתוח טכני בגרף יומי של הצמד מראה כרגע שהמגמה היא דובית, אבל המומנטום שלה הולך ונחלש.

בתאריך ה- 24.1.2010 הצמד פרץ כלפיי מטה דשדוש ארוך, אשר התחיל בתאריך 29.3.2009 בין הגבוה באזור 138.68 לבין הנמוך באזור 126.88. פריצת הדשדוש הובילה את צמד האירו/יין עד לנמוך במחיר של 120.43.

כרגע המחיר נמצא באזור תיקון 23.6% פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהחל בתאריך 11.1.2010 והסתיים בתאריך ה- 4.2.2010, תיקון קל זה בצמד מראה, שהמגמה היא עדיין דובית והתיקון נחשב כרגע לתיקון בריא בלבד.

מצד שני ההתנגדות החזקה במחיר 121.63, אשר גרמה לצמד לצאת למהלך קל של תיקונים, יכולה, במידה ויהיה שוב כשלון בפריצה שלה כלפי מטה, לגרום לצמד להתחזק אף יותר. גם האינדיקאטורים המובילים מצביעים על מצב של מכירת יתר, שגורם הרבה פעמים לשינוי כיוון במחיר.

בגרף היומי, רצועות בולינגר מורחבות כאשר המחיר יצא מהקו התחתון שלהן ונכנס פנימה, אינדיקאטור ה- RSI יצא מאזור מכירת יתר.

אנחנו היינו מחפשים אפשרות מכירה בסגירה ודאית מתחת לרמת 121.60.

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה בסגירה מעל ההתנגדות במחיר127.60.

*ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.