מניות הגז והנפט: כרוניקה של אכזבה ידועה מראש
אין זה מופרך לנחש שבשבועות הקרובים יחול שינוי גדול במחירי מניות הגז. יש המון קידוחים וכשיש קידוחים יש הודעות וכשיש הודעות יש ציפיות. וכשיש ציפיות יש אכזבות.
אם אני צריך לסכם עבור הקורא העצלן שרוצה לחסוך לעצמו את הקריאה עד סוף הטור אומר כך: אין זה משנה אם יש גז או אין גז. המחיר של החברות המחפשות לא נקבע כרגע בהתאם לפרמטרים כלכליים כגון תזרים מזומנים, רווחים וכו אלא נקבע על פי חלומות וציפיות של מחזיקי המניה. לכן ראוי שהמשקיע יתייחס למניות האנרגיה ככל מניה וינסה לבחון אותה על פי שיקולים כלכליים בלבד.
בספרו "כרוניקה של מוות ידוע מראש" בוחן הסופר גבריאל גרסייה מארקס את עניין הציפייה , הספר העוסק ברצח המתבצע בעיירה קטנה על ידי צמד אחים, רוב העיירה ידעה על הרצח למעט בודדים והנרצח כמובן ובכל זאת בלתי נמנע היה למנוע את הרצח. מהות הספר היא העיסוק בציפייה האופטמית של מהות האדם, "הציפייה האופטימית הדוחפת את האדם לחיות את חייו במגמת בנייה על אף הידיעה כי ימות ביום מן הימים." (על פי ערן גולדשטיין).
הציפייה האופטימית היא גם מקור התזוזה הגדולה במניות הנפט והגז, אבל ככה היה תמיד, אז מה השתנה תאמרו?
האמת שהתשובה על קצה הלשון היא לומר "כלום לא השתנה , פעם זה היה ספקולטיבי וגם היום זה כך , המחיר נוטה למצבי רוח, המניה מסוכנת, היא עדיין למהמרים" ובכל זאת התשובה הנכונה היא שהכל השתנה בגלל תשובה. התשובה היא יצחק תשובה.
כמי שחיים במזרח התיכון ויודעים שהם העם הנבחר משהו לא מסתדר לנו , איך יכול להיות שדווקא כל משאבי הטבע נחתו אצל בני דודיינו ומה איתנו לנו לא מגיע? איך הגז או הנפט נשארו באדמה זרה בלבד ולא זלגו לכיוון הנכון. זה נראה חסר הגיון מבחינתינו ואנחנו יודעים בתוך תוכנו שגם לנו יש נפט וגז רק צריך לגלות אותו.
המחשבה הזאת הייתה נכונה גם לפני ארבעים, עשרים, עשר וחמש שנים וכנראה שנכונה גם היום. הוסיפו לציפייה האמורה קצת תאוות בצע, בעצם- הוסיפו הרבה תאוות בצע (אפשר להפסיד רק מאה אחוז אבל אפשר להרוויח אלפי אחוזים) והרי לכם מתכון לסיפור טוב.
לגז הזה יש מחיר?
אז מה אני בעצם אומר? שהכל בועה? שהמחיר נקבע על ידי ספקולנטים? שמחר יעלה ואז שוב ירד? כנראה שהאמת היא קצת מהכל אבל דבר אחד אני יודע שהשתנה מסיבובים הקודמים - עכשיו מישהו מצא גז, לא ריח של גז לא סימני עבר. גז ממש, כזה שניתן לאגח אותו לתזרם אותו ולחלק אותו כדיבידנדים אמיתיים ולא את השאריות מיחידות ההשתתפות. לגז הזה יש מחיר ולכן יש ציפיות והפעם יש בסיס לציפיות. אז מה הבעיה תשאלו?
הבעיה היא שבעבר המילה מניות נפט גז ודומיהן הרחיקו את המשקיעים הסולידים והיוו כר פורה למשקיעים ספקולטיבים בלבד. היום כשיש בסיס כלכלי לתזוזה במחירי המניות מצטרפים למעגל מחזיקי המניות יותר ויותר משקיעים שמגדירים עצמם לא ספקולטיבים. אפקט הציפייה האופטימית של מהות האדם אותה מתאר כאמור מארקס גורמת לנו להסיר את ההגנות הטבעיות שלנו להאחז בתירוצים וסיבות שונות לביצוע הפעולות שלנו.
יש הגיון לקנות מניות גז ונפט אבל חשוב לא פחות כמו בכל עיסקה מסחרית להעריך את מחיר הקנייה ביחס למחיר המכירה העתידית. לפני שאתם קונים קיראו דוחות, שמעו אנליסטים, העריכו מחיר מקסימום להבנת יחס סיכון סיכוי ואל תתנו לציפיה האופטמית להכתיב את התנהגותכם. פעלו באופן רציונאלי.
כל שחקן מקצועי יודע שהדרך להצלחה עוברת דרך שיפור קטן באחד מהמרכיבים האחראיים על ביצוע מצויין. לכן כל ספורטאי מצטיין מגדיר באופן נקודתי את הצעד הקטן הבא שלו. את היעד שהוא רוצה ונכון לו לכבוש. עקב בצד אגודל, ס"מ אחד יותר גבוה, חצי שניה פחות וכו'. החובב מופעל ע"י תשוקות והמקצוען מתווה ומגדיר יעדים ברי השגה תוך ניהול סיכון מידתי. כאשר הוא כשל לעבור את הס"מ הנוסף הוא בוחן היכן נקודת הכשל וכיצד עליו לפעול אחרת. הוא מנהל שינוי עצמי מתמיד. תאוות הצלחה בין אם זה כסף או מדליה מניעה אותנו ליעדים רחוקים מידי, בקצבי זמן קצרים מידי. כל הישג בעל ערך האחראי על השגת שפע והצלחה עובר דרך פעולות קטנות ויסודיות. סבלנות ועוד סבלנות מפתחים אורך רוח ואחראים על הרחבת השליטה העצמית.
אלופים בכל תחום בין אם זה ספורט או מדע מציגים צניעות, סבלנות, יכולת דחיית סיפוקים ובעיקר יכולת להתגבר על מעידות וכאבי לב שבדרך. יכולת ההתאוששות של כל מקצוען מצטיינת בכושרו להפיק לקחים אישיים דבר הבונה אופי המוביל לפעילות מסחרית שקולה ורווחית. כך נכון למשקיעי שוק ההון.
אם ברצונך לקבל מאיתנו חומרים נוספים הצטרף אל הקבוצה שלנו בפייסבוק
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
