הירידות התחזקו בסגירה: מניות הגז בלטו בירוק, המעו"ף איבד 1.4%, ביוסל צנחה 8%
המדדים המובילים בבורסה בת"א סגרו את יום המסחר השלישי לשבוע זה בירידות שערים שהלכו והתחזקו אחרי פרסום נתוני מדד המחירים ליצרן בארה"ב. המגמה השלילית נרשמת גם בפתיחת המסחר בוול סטריט ובבורסות באירופה. בארץ, ממתינים המשקיעים לפרסום נתוני מדד המחירים לצרכן שיפורסמו הערב.
מדד המעו"ף רשם ירידה של 1.44% לרמה של 1,112 נקודות ואילו מדד ת"א-75 איבד 0.22%. מניות שותפויות הגז מקבוצת דלק וישראמקו היו בין היחידות שטיפסו בהמשך להודעתן כי קיבלו מכתב כוונות לא מחייב למכירת גז טבעי לחברת 'דליה אנרגיה' המוערך בכמיליארד דולר ל-17 שנה. כמו כן, נציין, כי היום דוגמת הבורסה את הנתונים לקראת עדכון הרכב המדדים החצי שנתי שיתבצע בפועל ב-1 בינואר.
בארה"ב, פורסם כי האינפלציה הסיטונאית עלתה בנובמבר ביותר-מהצפוי בשיעור של 1.8%, כאשר מדד המחירים ליצרן רושם את העלייה הראשונה מאז נובמבר 2008. הנתונים מעיבים על החוזים העתידיים.
מדד המחירים לצרכן בארץ
מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר יפורסם הערב (בשעה 18:30) ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הערכות, המדד עלה בנובמבר בשיעור של 0.2%-0.3% וזאת לאחר עלייה של 0.2% בחודש אוקטובר.
מבין הגורמים העיקריים לעליית המדד הצפויה בנובמבר ניתן למנות את עליית מחירי הסחורות ואת העלייה במחירי ההלבשה וההנעלה שגם בחודש שעבר טיפסו משמעותית וזאת מסיבה של עונתיות.
בינתיים, קברניטי המשק ממשיכים לקבל נתונים כלכליים מעודדים. יממה אחת בלבד לאחר קבלת דו"ח קרן המטבע הבינ"ל, שציין לחיוב את התנהלות המשק המקומי, מגיע היום מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים שקפץ לרמה הגבוהה ביותר מאז החל להתפרסם. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש לחודש נובמבר רשם עלייה חדה של 8.4 נקודות אחוז לרמה של 68.8% מרמה של 60.4% בחודש הקודם.
ירידות בבורסות ברחבי העולם
באסיה נסחרו הבוקר המדדים בירידות קלות. המדד ביפן סגר בירידה של 0.22%, מדד האנג סנג בהונג קונג איבד גובה לקראת הסיום וסגר בירידה של 1.23% והמדד בשנחאי ירד 0.84%.
בעת סגירת המסחר בת"א, באירופה, רשם מדד הדאקס ירידה של 0.4% והפוטסי הלונדוני איבד 0.7%. בצרפת, הקאק 40 נסוג 0.45%. בוול סטריט, כאמור, נפתח המסחר בירידות שערים וזאת בזמן שהמשקיעים מתחילים לעקוב אחרי ועידת השוק הפתוח, כשבסיומה יחליטו ראשי הפדרל ריזרב לגבי שער הריבית. ראשי הפד צפויים להשאיר אותה ברמה הנוכחית, קרוב לרמת האפס.
מניות במרכז
מניות האנרגיה ריכזו את מחזורי המסחר הגבוהים ביותר על רקע ההודעה כי תמר עתידה לספק גז טבעי בהיקף של למעלה ממיליארד דולר. מניית ישראמקו יהש ריכזה את המסחר הגבוה בבורסה וזינקה בקרוב ל-8.5%. גם אבנר יהש ודלק אנרגיה טיפסו.
מניות הביומד המשיכו לאבד גובה: ביוסל, ביוליין, כלל ביוטכנולוגיה וקמהדע מאבדות למעלה מ-4%.
מניית וריפון סגרה כמעט ללא שינוי ברקע לפרסום תוצאות החברה אמש בוול סטריט. החברה דיווחה על מעבר לרווח (GAAP) של 3.7 מיליון דולר או 4 סנט למניה וזאת אל מול הפסד של 366.6 מיליון דולר או 4.35 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד. מבחינת רווח Non-GAAP, החברה רשמה רווח של 26 סנט ועקפה בכך במעט את תחזיות האנליסטים שצפו רווח של 25 סנט למניה. ההכנסות הסתכמו ב-217.8 מיליון דולר, ירידה של 11% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
אפריקה איבדה 4.9% ברקע לאירועי יום האתמול כאשר השופטת אלשייך הקפיאה את העברת התשלומים של מומרנד לבנקים אבל לבייב הקדים את ההקפאה וכבר העביר בתחילת השבוע את הכספים - סכום של 670 מיליון שקלים.
מניית טבע הוסיפה 1%. החברה הודיעה אתמול (ב') כי רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) אישרה עלון מעודכן של אזילקט (תרופה לטיפול בתסמיני מחלת הפרקינסון) המצמצם את ההגבלות על צריכת תרופות ומזון. טבע מדווחת כי העלון שאושר על ידי ה-FDA משקף חשש קטן יותר לשימוש באזילקט בשילוב עם תרופות מסוימות.
מניית סטארלימס זינקה ב-48% במחזורי מסחר גבוהים לאחר הודעתה מאמש כי חתמה על הסכם מכירת החברה לאבוט האמריקאית עבור 123 מיליון דולר במזומן.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.