עוד דרך להיכנס לארה"ב: הממשל האריך תוכנית המעניקה 'גרין קארד' למשקיעים בנדל"ן
מחירי הנדל"ן הצונחים בארה"ב יצרו עניין רב בשוק, כשמשקיעים רבים ברחבי העולם מחפשים מציאות להשקעה. לאחרונה האריך הממשל האמריקני תוכנית שעשוייה להוות תמריץ נוסף להשקעות, המעניקה תושבות קבע, או 'גרין קארד', למשקיעים זרים.
בחודש ספטמבר האריך ממשל אובמה ב-3 שנים את תוקפה של תוכנית לקבלת 'גרין קארד' באמצעות השקעה בתחום הנדל"ן. הדולר הנחלש רק צפוי להעלות את מספר הבקשות, כשרף ההשקעה של לפחות 500 אלף עד מיליון דולר נהיה פחות מאיים, כשלזה מתווספת העובדה שהכסף לא חייב להיות נזיל.
במקור, התוכנית המכונה EB-5 נכנסה לתוקף בשנת 91 ומעניקה 10,000 אשרות כניסה בשנה לארה"ב. התוכנית מאפשרת למשקיעים, שהתוכנית העסקית שלהם אושרה, לקבל שנתיים של תושבות על תנאי, בהם צריכים להוכיח השקעה של מיליון דולר בפרוייקט נדל"ן תוך יצירת לפחות 10 משרות מלאות, כמו גם תנאים נוספים. עם זאת, הצורך בפיקוח גרם לבעיות רבות.
בשנת 2004 נוסתה התוכנית בשנית במסגרת פיילוט ל-5 שנים, אותו החליט הממשל להאריך לאחרונה בלחץ עורכי דין ונציגי העסקים. לתוכנית התווספה אפשרות השקעה נוספת, של 500 אלף דולר בלבד באיזורים מתפתחים, בהם שיעור האבטלה היא גבוהה בכ-50% בהשוואה לאזור. כמו-כן, אין חובה להקים עסק חדש וניתן להשקיע את הכספים בחברות קיימות העומדות בתנאי הויזה.
עם זאת, לישראלים לפחות, כניסה לקטגוריה של תושב קבע בארה"ב צפוייה לגרור איתה תנאים שלא תמיד חושבים עליהם מראש. "חשוב להתייעץ ביועצי מס הבקיאים באמנות בין ישראל לארה"ב", כך אמרה עו"ד דליה סקלאר, מומחית לדיני הגירה לארה"ב, בשיחה עם Bizoprtal. "באותו רגע שנכנסים לקטגוריה של 'תושב קבע' יש לכך השלכות מס כמו מס ירושה... דברים כאלו יכולים לעקוב אחריך לכל החיים", ציינה.
לפי סקאלר, מעט בקשות ישראליות מוגשות בארץ לפי תוכנית זו, שכן רוב האנשים שהם בעלי סכומי כסף כאלו להשקעה יכולים למצוא דרכים אחרות להיכנס לארה"ב. "מי שבדרך כלל בוחר בדרך זו הם אנשי עסקים שמבקשים לסגור את החברה ולהקימה מחדש בארה"ב", ציינה סקאלר.
דרך נוספת בה ישראלים יכולים להיכנס לארה"ב היא באמצעות הקמת סניף אמריקני של עסק קיים, אפיק המעניק לעובדי החברה בארה"ב ויזה לתקופה של עד 7 שנים. אמנם זהו מעמד של תושב זמני בלבד, אך בדרך זו העובדים פטורים מלדווח לרשויות המס בארה"ב.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
