"נאנסת? זו אשמתך?" עצומה כנגד קמפיין הרשות למלחמה באלכוהול
בשבועות האחרונים עלה קמפיין של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול והמשרד לביטחון פנים, אשר יצר עם עלייתו הדים רבים ברשת. ביממה האחרונה (א') מתגבשת קבוצה ברשת החברתית Facebook אשר יוצאת כנגד הקמפיין, בטענה כי הוא יוצר "קיבוע של מיתוס חברתי בעייתי בנוגע לאונס, לפיו נשים אשמות באונס של עצמן כי הן שתו אלכוהול; התלבשו באופן חשוף; התנהגו באופן פרובוקטיבי; התנשקו עם מישהו; רקדו עם מישהו; יצאו בשעות מאוחרות בלילה וכו'".
מטרת הקבוצה שהקימו טל גוטמן ואלירז זר אביב, היא להגיע לכמה שיותר חברים ב-Facebook אשר בעצם הצטרפותם לעצומה מצהירים 'אנחנו לא נותנים לגיטימציה לאונס', דרישת העצומה, "להוריד את הקמפיין המכוער - לכל הפחות לשנות את הכיתוב".
בקמפיין, נראית בחורה עם פנס כחול ואיפור מרוח על פניה, כאשר בכיתוב מתחת לתמונה נכתב, "כשאת שותה, תיזהרי לא לטבוע. מצב של שכרות מוביל לחוסר שליטה ומשם הדרך לאלימות ואולי לאונס הבא, קצרה מאוד. את לא באמת רוצה להצטרף לסטטיסטיקה המכוערת הזאת עם הכוסית הבאה...".
"לא כל אדם שמסתכל על הקמפיין רואה את המשמעות הרחבה שלו"
מקימות העצומה מסבירות את הבעייתיות בקמפיין ואומרות, "נכון, שתייה מופרזת עלולה להוביל לאלימות. אך הנוסח הנ"ל בעייתי למדי מכיוון שלא כל אדם שמסתכל על הקמפיין רואה את המשמעות הרחבה שלו".
לטענתן, מי שנחשף לקמפיין יכול לפרשו בדרך נוספת, "הנה. עובדה. אפילו בקמפיין ממשלתי היה כתוב שאם היא שיכורה, שלא תתפלא שאנסתי אותה..." וזה שורש הבעיה של הקמפיין לטענתן. עוד נטען בעצומה, כי "אין זה משנה אם זה במודע או שלא בכוונה תחילה. המלחמה באלכוהול חשובה למדי ואיננו מבטלות אותה, אך יש לשים לב שניסוחים כגון אלו לא ישיגו את המטרה ההפוכה בדיוק".
בעצומה זו הן מקוות להורדת הקמפיין תחת האמונה כי המסר אינו מתאים, "כולנו מצטרפים להורדת הקמפיין הזה ומסכימים פה אחד- אם האנס רוצה לאנוס- הוא יעשה זאת! בין אם שתית ובין אם לא!!".
בעמוד ה- Facebook של העצומה, קוראת מקימת העצומה, טל גוטמן,"כדי לעורר מחאה מסיבית, רצוי שכמה שיותר אנשים יפנו לגופים העוסקים בדבר ויביעו את מחאתם על הקמפיין. זה רק דקה של כתיבת אי-מייל, דקה שיכולה להפוך לתלונות רבות ולעורר הדים", כותבת גוטמן.
אלירז זר אביב כותבת כי המסר של הרשות אינו ברור לכל, ומסבירה כי "זה ברור לי ולך ולעוד אנשים עם הגיון בריא, אבל את הקמפיין הזה יראו אנשים שונים בכל מיני מצבי התעוררות מינית כאלה ואחרים" לדבריה, "הקבוצה הוקמה כנגד הניסוח וכנגד הצגה של האישה כ'זונה' או כ'כוסית' (במילתם המדויקת, אם כי המוסווית) וכנגד השימוש הציני בדבר שהכי מפחיד את האישה כמעט, כדי לקדם מטרה זו או אחרת, אפילו אם היא נעלית מאד. שינוי הניסוח הוא השלב הראשון", אומרת זר אביב.
דובר הרשות: "אלה הם דברי שטות, הבל וחבל שפרשנות מסוג זה מסיתים את הדיון"
ב'רשות למלחמה בסמים ואלכוהול' מצטערים על המאבק כנגד הקמפיין אשר מסית את הדיון מבעיית השתייה החריפה בקרב צעירים בגילאי 18-26 אשר גורמת לא פעם לאלימות.
על פי נתוני הרשות, 60% מהצעירים (18-26) מדווחים שהם השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ובנוסף לכך, מודים הצעירים על פי הסקר, כי רובם שתו לפחות 4-5 משקאות חריפים במוקד זמן אחר (במקום בילוי בו שהו כשעתיים).
"לא כול בחורה שתשתה אלכוהול תאנס, אבל כל מי ששותה באופן מופרז 4-5 כוסות צריכה לקחת בחשבון שהיא עלולה או לאבד שליטה או להתנהל בשפת גוף שעלולה להוביל לאלימות או הטרדה". מסבירים ברשות ומוסיפים, "זה לא שהיא אשמה - זוהי פרשנות של מי שרוצה לפרש זאת כך".
הקמפיין מיועד לצעירים ולצעירות הללו. אלכוהול הוא מחולל אלימות מספר 1 ואנשים שמשתכרים עלולים לנהוג באלימות כלפי הסביבה ופעמים רבות סתם ללא כל סיבה" אומר דובר הרשות.
דובר הרשות מדגיש כי "פעמים רבות נשים אשר שותות יותר מידי שפת הגוף שלהן עלולה להתפרש על ידי הסביבה באופן לא נכון ולהוביל להטרדה ולפגיעה בהן ועל כן הקמפיין". ובכך עוסק הקמפיין, אומר הדובר, "אך מכאן לבוא ולטעון באופן גורף כי הקמפיין מעביר מסר שכל מי ששותה מזמינה אונס אלה הם דברי שטות, הבל וחבל שפרשנות מסוג זה מסיתים את הדיון מהבעיה העיקרית" לדבריו.
דובר הרשות מזמין את מקימות העצומה "להצטרף למהלך החשוב של צמצום השתייה בקרב צעירים במוקדי הבילוי השונים".
יש לציין כי מי שמצטרף לקבוצה, בעצם נותן את הסכמתו לכך שהוא ייכלל בעצומה שתישלח לרשות למלחמה בסמים ואלכוהול כאשר המטרה בסופו של דבר, כאמור, היא להוריד את הקמפיין.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
