הסערה בשוק התקשורת נמשכת: עסקת סמייל עשויה להיטיב עם הצרכן וגם הרגולטור יכול לחייך

"במידה ואכן העסקה תושלם ואם אכן יוסי מימן מתכוון להקים קבוצת תקשורת נוספת, ייהנה הצרכן מקבוצת תקשורת חדשה עם פוטנציאל גדול להיות זו שהופכת להיות קבוצת הדיסקאונט", כך אומר האנליסט הבכיר של בית ההשקעות IBI , אורי ליכט ל-Bizportal
מאיה זיסר |

עסקת אלוביץ במכירת בזק רק הסתיימה והנה אנו עומדים בפני אחת הרכישות המפתיעות ביותר שידע שוק התקשורת מעודו. בימים אלה, שאול אלוביץ צפוי למכור את פעילות סמייל לאיש העסקים יוסי מימן תמורת 1.2 מיליארד שקל, העסקה אמורה לסתיים ככל הנראה מחר.

השלכות העסקה על שוק התקשורת עשויות להיות מרחיקות לכת והשלמת העסקה מעלה שאלות רבות בענף ובינהן מדוע בעצם שאול אלוביץ מוכר ולעומתו מדוע יוסי מימן מעוניין לקנות ואיך המהלך ישפיע על שוק התקשורת כולו. בעקבות שאלות אלו Bizportal שוחח עם אורי ליכט, אנליסט בכיר מבית ההשקעות IBI.

על פי פרסומים שונים היו לאלוביץ הצעות גבוהות יותר מזו שהוצעה על ידי אלוביץ לרכישת סמייל. לדברי ליכט, "אלוביץ העדיף ללכת בדרך הבטוחה מכמה סיבות, הראשונה היא שמכירת סמייל להוט או לפרטנר הייתה יכולה ליצור עיכובים וקשיים רגולטורים אשר היו יכולים לעכב את העסקה ואלוביץ היה מעוניין בכסף עכשיו ומיד".

סיבה נוספת שמעלה ליכט היא, ש"בהתאם להערכות השלמת העסקה למכירת פעילות סמייל תשאיר לאלוביץ בסופו של דבר בניקוי מיסים והתחייבויות כ-1.05 מיליארד שקל". בנוסף לכך, "אלוביץ הצליח להימנע מלמכור את החברה למתחרים העיקריים ולמנוע את התחזקותם"

ליכט אומר כי "ייתכן שהשלב השני של העסקה יהיה מכירת יס לידי מימן מהלך שכזה יוריד את העז העיקרית ויסלול לאלוביץ את הדרך להשלמת עסקת בזק".

למה מימן?

אחת השאלות המעניינות בעסקה היא הרכישה על ידי יוסי מימן. למרות אחזקתו המתוקשרת בערוץ 10 רבים בענף מתקשים להבין את העסקה מהצד של מימן. מימן הפסיד כ-850 מיליון שקל בערוץ 10 ויש הסוברים כי הוא מכניס את עצמו שוב ל'מיטה חולה'. כאשר בדומה לערוץ 10 סמייל תויה גם כן ברגולטור. עם זאת יש המדברים על רצונו לפתח את פעילות סמייל מחוץ לגבולות המדינה.

אחת הסברות העקריות שנשמעות היא כי מימן מתכוון להקים קבוצת תקשורת בישראל. לדברי ליכט, "לשם כך יצטרך מימן להשקיע הרבה כסף מכיוון שפעילותה המסורתית של סמייל סובלת מצמיחה נמוכה ותחרותיות גבוהה".

"במידה ויכנס מימן להתמחרות על חברת 'מירס', עלולות להתגלות כוונותיו והא ככל הנראה ירצה לנצל את הפלטפורמה של 'סמייל' להקים קבוצת תקשורת מלאה ומהר" אומר ליכט. במידה ויחליט מימן לפנות לכיוון זה זו תהייה בשורה רעה לחברת הוט שכבר הרגישה כי מירס נמצאת בכיסה.

ליכט אומר, כי "ההשפעה על שוק התקשורת היא כצפוי רבה". לדבריו, "סמייל עושה צעד גדול וחשוב לקראת השלמת העסקה לרכישת בזק ובדרך עשויה להיפרד משתי עיזים במכה: גם מכירת פעילות סמייל וגם קונה פוטנציאלי לפעילות yes".

מי שפחות מאושר מכל העסקה הם חברת הוט וחברת פרטנר שהסתבכו. לדברי ליכט, הוט ופרטנר ככל הנראה יאלצו להמשיך ולפתח פעילות אינטרנט וטלפוניה לבדם, הוט בהקשר הזה עשויה לסבול מהתחזקות התחרות גם סביב רכישת מירס".

עם זאת ניתן להגיד כי "נטוויז'ן היא הנפגעת העיקרית והיא לדעת ליכט "צפויה להרגיש בהתחזקות התחרות סביבה וגם המיזוג עם סלקום התרחק". חברות הסלולר גם הן, "עשויות לראות את סמייל בראשותו של יוסי מימן חוזרת ונלחמת על קבלת האישורים לפעילות סלולר וירטואלית" אומר ליכט.

עסקת סמייל עשויה להיטיב עם הצרכן וגם הרגולטור יכול לחייך

נראה כי בניגוד לעסקת אלוביץ ובזק, דווקא השלמת העסקה של סמייל עשויה לייצור, שינוי במבנה התחרותי והפעם דווקא לטובת הצרכן. ליכט מסביר כי "הרגולטור שלאחר עסקת בזק כבר ראה את תוכניותיו לתחרות בענף התקשורת נגוזות וחשש מכך ששוק התקשורת הופך למשחק של 4 שחקנים גדולים בלבד יכול לנשום לרווחה", אומר ליכט.

במידה ואכן העסקה תושלם ואם אכן יוסי מימן מתכוון להקים קבוצת תקשורת נוספת. ייהנה הצרכן מקבוצת תקשורת חדשה וקבוצה עם פוטנציאל גדול להיות זו שהופכת להיות קבוצת הדיסקאונט שבחבורה. לכתבה: סערה בענף התקשורת: "אחד משני המפסידים הגדולים מעסקת בזק הוא הצרכן הישראלי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.