הסערה בשוק התקשורת נמשכת: עסקת סמייל עשויה להיטיב עם הצרכן וגם הרגולטור יכול לחייך
עסקת אלוביץ במכירת בזק רק הסתיימה והנה אנו עומדים בפני אחת הרכישות המפתיעות ביותר שידע שוק התקשורת מעודו. בימים אלה, שאול אלוביץ צפוי למכור את פעילות סמייל לאיש העסקים יוסי מימן תמורת 1.2 מיליארד שקל, העסקה אמורה לסתיים ככל הנראה מחר.
השלכות העסקה על שוק התקשורת עשויות להיות מרחיקות לכת והשלמת העסקה מעלה שאלות רבות בענף ובינהן מדוע בעצם שאול אלוביץ מוכר ולעומתו מדוע יוסי מימן מעוניין לקנות ואיך המהלך ישפיע על שוק התקשורת כולו. בעקבות שאלות אלו Bizportal שוחח עם אורי ליכט, אנליסט בכיר מבית ההשקעות IBI.
על פי פרסומים שונים היו לאלוביץ הצעות גבוהות יותר מזו שהוצעה על ידי אלוביץ לרכישת סמייל. לדברי ליכט, "אלוביץ העדיף ללכת בדרך הבטוחה מכמה סיבות, הראשונה היא שמכירת סמייל להוט או לפרטנר הייתה יכולה ליצור עיכובים וקשיים רגולטורים אשר היו יכולים לעכב את העסקה ואלוביץ היה מעוניין בכסף עכשיו ומיד".
סיבה נוספת שמעלה ליכט היא, ש"בהתאם להערכות השלמת העסקה למכירת פעילות סמייל תשאיר לאלוביץ בסופו של דבר בניקוי מיסים והתחייבויות כ-1.05 מיליארד שקל". בנוסף לכך, "אלוביץ הצליח להימנע מלמכור את החברה למתחרים העיקריים ולמנוע את התחזקותם"
ליכט אומר כי "ייתכן שהשלב השני של העסקה יהיה מכירת יס לידי מימן מהלך שכזה יוריד את העז העיקרית ויסלול לאלוביץ את הדרך להשלמת עסקת בזק".
למה מימן?
אחת השאלות המעניינות בעסקה היא הרכישה על ידי יוסי מימן. למרות אחזקתו המתוקשרת בערוץ 10 רבים בענף מתקשים להבין את העסקה מהצד של מימן. מימן הפסיד כ-850 מיליון שקל בערוץ 10 ויש הסוברים כי הוא מכניס את עצמו שוב ל'מיטה חולה'. כאשר בדומה לערוץ 10 סמייל תויה גם כן ברגולטור. עם זאת יש המדברים על רצונו לפתח את פעילות סמייל מחוץ לגבולות המדינה.
אחת הסברות העקריות שנשמעות היא כי מימן מתכוון להקים קבוצת תקשורת בישראל. לדברי ליכט, "לשם כך יצטרך מימן להשקיע הרבה כסף מכיוון שפעילותה המסורתית של סמייל סובלת מצמיחה נמוכה ותחרותיות גבוהה".
"במידה ויכנס מימן להתמחרות על חברת 'מירס', עלולות להתגלות כוונותיו והא ככל הנראה ירצה לנצל את הפלטפורמה של 'סמייל' להקים קבוצת תקשורת מלאה ומהר" אומר ליכט. במידה ויחליט מימן לפנות לכיוון זה זו תהייה בשורה רעה לחברת הוט שכבר הרגישה כי מירס נמצאת בכיסה.
ליכט אומר, כי "ההשפעה על שוק התקשורת היא כצפוי רבה". לדבריו, "סמייל עושה צעד גדול וחשוב לקראת השלמת העסקה לרכישת בזק ובדרך עשויה להיפרד משתי עיזים במכה: גם מכירת פעילות סמייל וגם קונה פוטנציאלי לפעילות yes".
מי שפחות מאושר מכל העסקה הם חברת הוט וחברת פרטנר שהסתבכו. לדברי ליכט, הוט ופרטנר ככל הנראה יאלצו להמשיך ולפתח פעילות אינטרנט וטלפוניה לבדם, הוט בהקשר הזה עשויה לסבול מהתחזקות התחרות גם סביב רכישת מירס".
עם זאת ניתן להגיד כי "נטוויז'ן היא הנפגעת העיקרית והיא לדעת ליכט "צפויה להרגיש בהתחזקות התחרות סביבה וגם המיזוג עם סלקום התרחק". חברות הסלולר גם הן, "עשויות לראות את סמייל בראשותו של יוסי מימן חוזרת ונלחמת על קבלת האישורים לפעילות סלולר וירטואלית" אומר ליכט.
עסקת סמייל עשויה להיטיב עם הצרכן וגם הרגולטור יכול לחייך
נראה כי בניגוד לעסקת אלוביץ ובזק, דווקא השלמת העסקה של סמייל עשויה לייצור, שינוי במבנה התחרותי והפעם דווקא לטובת הצרכן. ליכט מסביר כי "הרגולטור שלאחר עסקת בזק כבר ראה את תוכניותיו לתחרות בענף התקשורת נגוזות וחשש מכך ששוק התקשורת הופך למשחק של 4 שחקנים גדולים בלבד יכול לנשום לרווחה", אומר ליכט.
במידה ואכן העסקה תושלם ואם אכן יוסי מימן מתכוון להקים קבוצת תקשורת נוספת. ייהנה הצרכן מקבוצת תקשורת חדשה וקבוצה עם פוטנציאל גדול להיות זו שהופכת להיות קבוצת הדיסקאונט שבחבורה. לכתבה: סערה בענף התקשורת: "אחד משני המפסידים הגדולים מעסקת בזק הוא הצרכן הישראלי"
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
