גורדי שחקים כפתרון למצוקת הדיור? תל אביב נכנסה לדירוג הערים "הגבוהות" בעולם
המועצה הבינלאומית לבנייה גבוהה וסביבה עירונית (Council on Tall Buildings and Urban Habitat) מפרסמת את רשימת הערים "הגבוהות" בעולם על פי מספר הבניינים שגובהם עולה על 100 מטרים.
תל אביב-יפו רבתי (כולל רמת גן) דורגה במקום 50 ברשימת הערים הגבוהות בעולם, עם 59 בניינים שגובהם עולה על 100 מטרים. במקום הראשון נמצאת הונג קונג, עם למעלה מ-2300 מבנים שכאלה. במקום השני, ובפער ניכר, ניצבת העיר ניו יורק עם 794 מבנים של למעלה מ-100 מטרים. הנתונים מתייחסים למגדלים קיימים ומגדלים שייבנו עד שנת 2010.
נציין כי, בהונג קונג היחס עומד על 3059 תושבים לכל מגדל מגורים. לשם השוואה, עבור כל מגדל גבוה בלוס אנג'לס יש יותר מרבע מיליון תושבים כך שהונג קונג מובילה גם ביחס של מגדלים גבוהים פר תושב. כמו כן, בהונג קונג יש יותר מגדלים גבוהים מאשר מארבע הערים המדרוגות אחריה.
ניו יורק במקום השני עם 794 מגדלים מעל 100 מ"ר והיחס עומד על 27,582 תושבים פר מגדל. טוקיו תופסת את המקום השלישי בדרוג עם 556 מגדלים בשטחה וכ- 60,000 תושבים פר מגדל, ובדובאי נכון לשנת 2010, יש 403 מגדלים מעל ל- 100 מ"ר עם יחס מעניין של כ- 3800 תושבים פר מגדל.
עוד בעשייריה הראשונה במקומות החמישי עד העשירי בהתאמה: שנחאי, בנגקוק, שיקגו, גואנז'ו (סין) סיאול, וקואלה לאמפור (מאלזיה). במקומות האחרונים ברשימה לפני תל אביב מדורגות דאלאס במקום ה- 49, ולאס וגאס במקום ה-48.
הנתונים מתפרסמים היום על ידי ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ונציג הארגון בישראל, לקראת הכנס הארצי השנתי של איגוד המהנדסים שיערך בשבוע הבא במרכז אווניו שבקרית שדה התעופה.
נתון נוסף שעולה מהדו"ח, מגלה שסין הכניסה לדרוג לא פחות מ- 16 ערים זאת בהשוואה ל- 10 ערים בלבד מארה"ב, ו- 3 ערים בלבד באירופה (מוסקבה, פריז ואינסטנבול). בסך הכל, אסיה הכניסה לרשימה 26 ערים או 52% מחמישים הערים הגבוהות בעולם. מהנתונים עולה כי בשלוש הערים הגבוהות באירופה פחות מגדלים גבוהים מאשר בעיר אחת ( גונז'או ) בסין.
יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, דני מריאן, מציין כי בשנים האחרונות הבנייה לגובה הפכה לפתרון מקובל במרקם העירוני בעולם ובישראל. "הבנייה לגובה כבר אינה נתפסת כחריגה לא בהיבט האדריכלי, לא בהיבט הטכנולוגי והביצועי וגם לא בעיניו של המשתמש", אומר מריאן.
הוא הוסיף כי המהנדסים הישראלים מתכננים בניינים גבוהים בארץ ובעולם , משתתפים בקונגרסים בינלאומיים ומבחינת הידע ההנדסי "אין מניעה לתכנן או לבנות בישראל בניין בן 150 קומות או יותר".
דוד מציין כי "הבעיה היא שראשי ערים ומהנדסי ערים במקומות מסוימים מפחדים לאשר מבנים רבי קומות בשל החשש שלהם מהסביבה. השכנים לא מעוניינים בהגדלת הצפיפות וטוענים טענות של צל וכדומה. ראש העיר רוצה להיבחר בפעם הבאה ולא מעוניין להסתכסך עם האזרחים. רק בחצי שנה האחרונה ראינו את תוצאות מאבק התושבים במגדל אסותא וככר המדינה".
לדברי דוד, "הדרך הנכונה היא לבצע פינוי בינוי בבניה ישנה לשפר את סטנדרט הבנייה ולהקים מגדלים תוך יצירת יותר שטחים ירוקים בשטח המתפנה. המדיניות של הקברניטים היא תמיד פופוליסטית במדינה שלנו ולכן כל עוד זה לא יהיה פופוליסטי לבנות מגדלים לא יבנו. כולם חיים מהרייטינג. היתרון של מבנים רבי קומות הוא חד משמעי: שימוש טוב יותר בתשתיות ופינוי קרקע ויצירת ראות ירוקות".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
