ועדת הכספים
צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף

התקנות קובעות שתי חלופות: מס בשיעור 35% עם רישום הכנסה רעיונית בכל שלב בשרשרת ההחזקה, או פטור מלא בתנאי שהכסף יגיע עד לרמת בעלי המניות הסופיים באותה שנת מס; רשות המסים תפרסם הנחיות מפורטות עד סוף השנה
מנדי הניג |
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את תקנות מס הכנסה החדשות המיישמות את סעיף 81ב(ב) לפקודת מס הכנסה, שנועד להסדיר את אופן חישוב ותשלום המס בחלוקת דיבידנדים בין חברות במסגרת "המסלול החלופי" למיסוי רווחים בלתי מחולקים. המהלך נועד לתת מענה לחברות בעלות רווחים עודפים שמעוניינות להימנע מתוספת מס של 2% על רווחים אלה, באמצעות חלוקתם כדיבידנד ששולם עליו מס.

המסלול החלופי, שנקבע בחקיקה קודמת, קובע כי חברה תוכל לבחור בין חלוקת דיבידנד בשיעור מסוים מרווחיה הנצברים לבין חלוקת חלק משמעותי מהרווחים העודפים. בשנת 2025, שיעורי החובה נמוכים יותר: 5% בלבד מהרווחים הנצברים במקום 6%, או 20% מהרווחים העודפים במקום 50% בשנים רגילות. מטרת ההפחתה היא לעודד חברות לבצע חלוקות כבר השנה, כדי להזרים נזילות לשוק ולאפשר מיסוי בפועל על רווחים שלא חולקו בעבר.

התקנות שאושרו מגדירות שני מסלולים: 

במסלול הראשון, החברה משלמת מס בשיעור של 35% מסכום הדיבידנד המחולק, תוך רישום ההכנסה כדיבידנד רעיוני אצל כל אחד מבעלי המניות לאורך שרשרת ההחזקה, כלומר, גם חברות שמחזיקות במניות של חברה אחרת יחויבו לרשום את ההכנסה, אף אם הכסף טרם הגיע בפועל לבעלי המניות הסופיים.

במסלול השני, חלוקת דיבידנד בין-חברתי פטורה ממס בשלב הביניים, אבל זה בתנאי שהכסף יגיע עד סוף שנת המס אל בעלי המניות הסופיים, שהם לרוב יחידים או גופים שאין מאחוריהם עוד שכבות אחזקה.

רשות המסים הודיעה כי עד לסוף השנה תפרסם חוזר מקצועי מפורט לצד טפסים ייעודיים, שיסדירו את יישום התקנות בפועל ויבהירו את אופן הדיווח והחישוב. המשמעות היא שחברות יצטרכו להיערך מבעוד מועד לבחירה בין שני המסלולים, בגלל שכל אחד מהם נושא יתרונות וחסרונות שונים האחד כולל תשלום מס מיידי ומוחלט, והשני מותנה בהעברת הכספים במלואם עד לרמת בעלי המניות הסופיים.

המהלך צפוי להיות רלוונטי במיוחד לחברות עם מבני אחזקה מורכבים, בהן הדיבידנד עובר דרך מספר חברות לפני שהוא מגיע לבעלי המניות עצמם. עבור חברות כאלה, ההחלטה בין שני המסלולים עשויה להיות בעלת משמעות כספית ותזרימית ניכרת, ותצריך תכנון מס קפדני. מעבר להשלכות המיידיות על חלוקת הרווחים, מדובר בצעד שמטרתו לחזק את עקרון מיסוי הרווחים במועד קרוב ככל האפשר למועד הפקתם, ובכך למנוע מצב בו רווחים נצברים לאורך שנים מבלי שנגבה עליהם מס בפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.