תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
המסלול החלופי, שנקבע בחקיקה קודמת, קובע כי חברה תוכל לבחור בין חלוקת דיבידנד בשיעור מסוים מרווחיה הנצברים לבין חלוקת חלק משמעותי מהרווחים העודפים. בשנת 2025, שיעורי
החובה נמוכים יותר: 5% בלבד מהרווחים הנצברים במקום 6%, או 20% מהרווחים העודפים במקום 50% בשנים רגילות. מטרת ההפחתה היא לעודד חברות לבצע חלוקות כבר השנה, כדי להזרים נזילות לשוק ולאפשר מיסוי בפועל על רווחים שלא חולקו בעבר.
התקנות שאושרו מגדירות שני מסלולים:
במסלול הראשון, החברה משלמת מס בשיעור של 35% מסכום הדיבידנד המחולק, תוך רישום ההכנסה כדיבידנד רעיוני אצל כל אחד מבעלי המניות לאורך שרשרת ההחזקה, כלומר, גם חברות שמחזיקות במניות של חברה אחרת יחויבו לרשום
את ההכנסה, אף אם הכסף טרם הגיע בפועל לבעלי המניות הסופיים.
במסלול השני, חלוקת דיבידנד בין-חברתי פטורה ממס בשלב הביניים, אבל זה בתנאי שהכסף יגיע עד סוף שנת המס אל בעלי המניות הסופיים, שהם לרוב יחידים או גופים שאין מאחוריהם עוד שכבות אחזקה.
רשות המסים הודיעה כי עד לסוף השנה תפרסם חוזר מקצועי מפורט לצד טפסים ייעודיים, שיסדירו את יישום התקנות בפועל ויבהירו את אופן הדיווח והחישוב. המשמעות היא שחברות יצטרכו להיערך מבעוד מועד לבחירה בין שני המסלולים, בגלל שכל אחד מהם נושא יתרונות וחסרונות שונים
האחד כולל תשלום מס מיידי ומוחלט, והשני מותנה בהעברת הכספים במלואם עד לרמת בעלי המניות הסופיים.
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך צפוי להיות רלוונטי במיוחד לחברות עם מבני אחזקה מורכבים, בהן הדיבידנד עובר דרך מספר חברות לפני שהוא מגיע לבעלי המניות עצמם. עבור חברות כאלה, ההחלטה בין שני המסלולים עשויה להיות בעלת משמעות כספית ותזרימית ניכרת, ותצריך תכנון מס קפדני. מעבר להשלכות המיידיות על חלוקת הרווחים, מדובר בצעד שמטרתו לחזק את עקרון מיסוי הרווחים במועד קרוב ככל האפשר למועד הפקתם, ובכך למנוע מצב בו רווחים נצברים לאורך שנים מבלי שנגבה עליהם מס בפועל.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
