הפתעה מדמשק: נשיא סוריה מביע עניין בהצטרפות להסכמי אברהם
נשיא סוריה, אחמד א-שרע שוקל נורמליזציה עם ישראל - בתמורה להסרת הסנקציות האמריקאיות; חבר קונגרס אמריקאי ראשון מבקר בסוריה מאז תחילת העימותים
סוריה במהלך ביקור תקדימי בסוריה, חשף חבר הקונגרס הרפובליקני, קורי מיילס כי נשיא סוריה, אחמד א-שרע, הביע נכונות לשקול הצטרפות להסכמי אברהם, מהלך שעד לא מזמן נראה היה בלתי מתקבל על הדעת. לפי מיילס, א-שרע הדגיש כי סוריה תבחן ברצינות את המהלך אם יתקיימו "התנאים הנכונים", ובראשם הסרת הסנקציות האמריקאיות וחידוש היחסים עם המערב.
מיילס, נציג פלורידה מהרפובליקנים, שוחח עם א-שרע על שורת דרישות שהציב ממשל טראמפ כתנאי להסרת הסנקציות: פירוק שאריות הנשק הכימי מתקופת בשאר אסד, הגברת הפעילות נגד ארגוני טרור זרים, ובפרט
חיסול פעילותה של היאת תחריר א-שאם, ארגון שממנו צמח א-שרע בעצמו לפני שהתנתק ממנו. המחוקק האמריקאי מסר גם כי בכוונתו להעביר מכתב אישי מא-שרע לנשיא טראמפ.
לאורך השנים נחשבה סוריה תחת שלטון אסד ליריבה מובהקת של ישראל ולחברה קבועה בציר ההתנגדות. אך כעת, לאור שינויים גיאופוליטיים, נראה כי המשטר החדש בדמשק פועל להציג מדיניות מתונה יותר, לפחות כלפי חוץ. עדות לכך היא המעצרים שביצע המשטר בימים האחרונים נגד בכירים בג'יהאד האיסלאמי, בהם ח'אלד ח'אלד, מי שנחשב לאחראי על פעילות הארגון הטרוריסטי בסוריה.
לדברי מיילס, מדובר במהלך שנועד לאותת לוושינגטון על שינוי מגמה מצד דמשק. "אם הצלחנו להפוך את גרמניה ויפן לבעלות ברית לאחר המלחמה, אין סיבה שלא נוכל למצוא יציבות גם כאן", אמר. עם זאת, הדגיש כי מדובר באופטימיות זהירה בלבד, והדרך לפיוס אזורי עודנה
ארוכה ומורכבת.
- 12.בכל פעם ש נשיא סוריה שולח מסר של שלום ביבי שולח מטוסים (ל"ת)אנונימיYL 26/04/2025 21:38הגב לתגובה זו
- הפוך מסר השלום זה בגלל המטוסים. השיטה של השמאל לא עבדה מעולם פתאום כשמשהו עובד גם מתלוננים... (ל"ת)אנונימי 27/04/2025 08:43הגב לתגובה זו
- 11.בלי החזרת רמת הגולן לסוריה לא יהיה שום הסכם. (ל"ת)אנונימי 25/04/2025 21:14הגב לתגובה זו
- 10.יאללה שלום עם סוריה ועם לבנון. בא לי עראק זחלוואי!! (ל"ת)ליכודניק 25/04/2025 21:08הגב לתגובה זו
- 9.גדעון 25/04/2025 08:36הגב לתגובה זוובמקביל להבטיח רגיעה וביטחון בגבול הצפוני.זו הזדמנות היסטורית. נכון שיש סיכונים אבל אנחנו עכשיו בנקודת עוצמה היכולה לנטרל סיכונים.
- 8.אנונימי 24/04/2025 22:25הגב לתגובה זויהיה שלום כמו השלום עם מצרים. נסיגה עד הסמ האחרון ברמת הגולן. וצבא סורי אימתני שיישב על הגבול במרחק יריקה מהגליל. להסכים לשלום תמורת שלום. הגולן בבשן שייך לעם ישראל
- 7.צחי 24/04/2025 20:46הגב לתגובה זואין ולא יהיה שלום עם רוצחים ברברים
- 6.אנונימי 24/04/2025 17:04הגב לתגובה זוטורקיה עדיפה על הציר האירני
- 5.אולי גם החלאה הטורקית רוצה להצטרף (ל"ת)ויטלי 24/04/2025 16:54הגב לתגובה זו
- 4.ביבי כנראה ירוץ אחרי שיבטלו את הסנקציות עליהם הכל ישאר אותו דבר (ל"ת)יעל 24/04/2025 15:58הגב לתגובה זו
- 3.הוא כמו פוטין הזאב שהתחפש לכבשה (ל"ת)מישל 24/04/2025 15:41הגב לתגובה זו
- 2.הלוואיחייב לתת לו הזדמנותזה אצבע בעין לאיראן (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 14:46הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 24/04/2025 14:35הגב לתגובה זואין אישיות פוליטית ודאי לא נשיא בסוריה אשר יוותר על רמת הגולן. חבר הקונגרס כנראה השמיט זאת בדיווח.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
