טבע תשקיע 13.5 מ' דולר בכלל ביוטכנולגיה לפתוח תרופה לסוכרת נעורים
חברת כלל ביוטכנולוגיה (כלל ביוטכנו ), חברת השקעות הפועלת בתחום מדעי החיים, מודיעה היום (ב') כי כלל ביוטכנולוגיה ואנדרומדה, חברה בת בבעלותה המלאה, חתמו על הסכם עם טבע לשיתוף פעולה בפתוח תרופה לסוכרת נעורים, תרופה הנחשבת למתקדמת מסוגה בעולם. במסגרת ההסכם, תשקיע טבע באנדרומדה עשרות מיליוני דולרים ובתמורה תקבל את הזכות הבלעדית לייצור, שיווק, פיתוח והפצה של התרופה ברחבי העולם. ההסכם ייכנס לתוקף במידה ותוצאות הביניים של הניסוי הקליני Phase III(הצפויות להתקבל במחצית הראשונה של 2008) תהיינה משביעות רצון.
בכפוף לתוצאות, בשלב הראשון תשקיע טבע כ-13.5 מיליון דולר באנדרומדה, ו-7.5 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי משקיעים מוסדיים. השקעה זו תתבצע לא יאוחר מ-60 יום מקבלת תוצאות דוח הביניים של הניסוי הקליני Phase IIIהנוכחי, לפי שווי חברה של 90 מיליון דולר לפני הכסף.
בשלב השני, לאחר סיום מלא של הניסוי הקליני Phase III, תהיה לטבע ולמשקיעים המוסדיים אופציה להשקעה נוספת של כ-17.5 מיליון דולר באנדרומדה לפי שווי חברה של 170 מיליון דולר לפני הכסף.
אם וככל שעד למועד ההשקעה הראשונה לא יצטרפו משקיעים מוסדיים להסכם, כלל ביוטכנולוגיה התחייבה להעניק לאנדרומדה מימון בגובה של עד 7.5 מיליון דולר. לכלל ביוטכנולוגיה זכות לחייב את טבע להשתתף בחלק מהמימון האמור.
במסגרת ההסכם קיימת לאנדרומדה אופציה לקבלת השקעות נוספות מטבע בסך של 15 מיליון דולר. כמו כן, ההסכם מאפשר לכלל ביוטכנולוגיה ולמשקיעים המוסדיים שיצטרפו לעסקה, למכור בעתיד מניות של אנדרומדה לטבע בהיקף של כ-100 מליון דולר עם השלמת אישורי השיווק באירופה ובארה"ב. מכירות אלה יבוצעו על פי שווי חברה של 480 ו-555 מיליון דולר.
בסיומו של התהליך, ולאחר מכירת המניות על ידי כלל ביוטכנולוגיה לטבע, תחזיק כלל ביוטכנולוגיה מעל 50% באנדרומדה, חברה בשווי של מאות מיליוני דולרים, ואילו טבע תחזיק בה בכ-30%. אנדרומדה תקבל מטבע תמלוגים על מכירות ותמלוגים נוספים על מכירות מצטברות. בנוסף תשלם טבע תשלומים נוספים לגבי אינדיקציות נוספות של המוצר.
כלל ביוטכנולוגיה השקיעה כ-6 מ' דולר באנדרומדה מאז אפריל 2007 והיא מחזיקה בה 100%. מבנה העסקה ישקף רווחים משמעותיים הן ביום השלמת העסקה והן לאורך התקדמות הפיתוח הקליני.
לדברי אבי פישר, יו"ר כלל ביוטכנולוגיה: "אידיבי וכלל תעשיות רואות בכת"ב ובתחום הביוטכנולוגיה בכללותו מנוע צמיחה חשוב של הקבוצה ונמשיך לבצע בו השקעות ביתר שאת גם בשנים הקרובות. הסכם ההשקעה הנוכחי באנדרומדה מהווה עדות נוספת לשיתוף הפעולה המעולה שלנו עם טבע".
- 1.מרים 13/01/2011 17:09הגב לתגובה זואמן שבזכותכם יומצא תרופה לסכרת נעורים אמן אמן אמן ........
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
