טבע תשקיע 13.5 מ' דולר בכלל ביוטכנולגיה לפתוח תרופה לסוכרת נעורים
חברת כלל ביוטכנולוגיה (כלל ביוטכנו ), חברת השקעות הפועלת בתחום מדעי החיים, מודיעה היום (ב') כי כלל ביוטכנולוגיה ואנדרומדה, חברה בת בבעלותה המלאה, חתמו על הסכם עם טבע לשיתוף פעולה בפתוח תרופה לסוכרת נעורים, תרופה הנחשבת למתקדמת מסוגה בעולם. במסגרת ההסכם, תשקיע טבע באנדרומדה עשרות מיליוני דולרים ובתמורה תקבל את הזכות הבלעדית לייצור, שיווק, פיתוח והפצה של התרופה ברחבי העולם. ההסכם ייכנס לתוקף במידה ותוצאות הביניים של הניסוי הקליני Phase III(הצפויות להתקבל במחצית הראשונה של 2008) תהיינה משביעות רצון.
בכפוף לתוצאות, בשלב הראשון תשקיע טבע כ-13.5 מיליון דולר באנדרומדה, ו-7.5 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי משקיעים מוסדיים. השקעה זו תתבצע לא יאוחר מ-60 יום מקבלת תוצאות דוח הביניים של הניסוי הקליני Phase IIIהנוכחי, לפי שווי חברה של 90 מיליון דולר לפני הכסף.
בשלב השני, לאחר סיום מלא של הניסוי הקליני Phase III, תהיה לטבע ולמשקיעים המוסדיים אופציה להשקעה נוספת של כ-17.5 מיליון דולר באנדרומדה לפי שווי חברה של 170 מיליון דולר לפני הכסף.
אם וככל שעד למועד ההשקעה הראשונה לא יצטרפו משקיעים מוסדיים להסכם, כלל ביוטכנולוגיה התחייבה להעניק לאנדרומדה מימון בגובה של עד 7.5 מיליון דולר. לכלל ביוטכנולוגיה זכות לחייב את טבע להשתתף בחלק מהמימון האמור.
במסגרת ההסכם קיימת לאנדרומדה אופציה לקבלת השקעות נוספות מטבע בסך של 15 מיליון דולר. כמו כן, ההסכם מאפשר לכלל ביוטכנולוגיה ולמשקיעים המוסדיים שיצטרפו לעסקה, למכור בעתיד מניות של אנדרומדה לטבע בהיקף של כ-100 מליון דולר עם השלמת אישורי השיווק באירופה ובארה"ב. מכירות אלה יבוצעו על פי שווי חברה של 480 ו-555 מיליון דולר.
בסיומו של התהליך, ולאחר מכירת המניות על ידי כלל ביוטכנולוגיה לטבע, תחזיק כלל ביוטכנולוגיה מעל 50% באנדרומדה, חברה בשווי של מאות מיליוני דולרים, ואילו טבע תחזיק בה בכ-30%. אנדרומדה תקבל מטבע תמלוגים על מכירות ותמלוגים נוספים על מכירות מצטברות. בנוסף תשלם טבע תשלומים נוספים לגבי אינדיקציות נוספות של המוצר.
כלל ביוטכנולוגיה השקיעה כ-6 מ' דולר באנדרומדה מאז אפריל 2007 והיא מחזיקה בה 100%. מבנה העסקה ישקף רווחים משמעותיים הן ביום השלמת העסקה והן לאורך התקדמות הפיתוח הקליני.
לדברי אבי פישר, יו"ר כלל ביוטכנולוגיה: "אידיבי וכלל תעשיות רואות בכת"ב ובתחום הביוטכנולוגיה בכללותו מנוע צמיחה חשוב של הקבוצה ונמשיך לבצע בו השקעות ביתר שאת גם בשנים הקרובות. הסכם ההשקעה הנוכחי באנדרומדה מהווה עדות נוספת לשיתוף הפעולה המעולה שלנו עם טבע".
- 1.מרים 13/01/2011 17:09הגב לתגובה זואמן שבזכותכם יומצא תרופה לסכרת נעורים אמן אמן אמן ........
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
