טבע תשקיע 13.5 מ' דולר בכלל ביוטכנולגיה לפתוח תרופה לסוכרת נעורים
חברת כלל ביוטכנולוגיה (כלל ביוטכנו ), חברת השקעות הפועלת בתחום מדעי החיים, מודיעה היום (ב') כי כלל ביוטכנולוגיה ואנדרומדה, חברה בת בבעלותה המלאה, חתמו על הסכם עם טבע לשיתוף פעולה בפתוח תרופה לסוכרת נעורים, תרופה הנחשבת למתקדמת מסוגה בעולם. במסגרת ההסכם, תשקיע טבע באנדרומדה עשרות מיליוני דולרים ובתמורה תקבל את הזכות הבלעדית לייצור, שיווק, פיתוח והפצה של התרופה ברחבי העולם. ההסכם ייכנס לתוקף במידה ותוצאות הביניים של הניסוי הקליני Phase III(הצפויות להתקבל במחצית הראשונה של 2008) תהיינה משביעות רצון.
בכפוף לתוצאות, בשלב הראשון תשקיע טבע כ-13.5 מיליון דולר באנדרומדה, ו-7.5 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי משקיעים מוסדיים. השקעה זו תתבצע לא יאוחר מ-60 יום מקבלת תוצאות דוח הביניים של הניסוי הקליני Phase IIIהנוכחי, לפי שווי חברה של 90 מיליון דולר לפני הכסף.
בשלב השני, לאחר סיום מלא של הניסוי הקליני Phase III, תהיה לטבע ולמשקיעים המוסדיים אופציה להשקעה נוספת של כ-17.5 מיליון דולר באנדרומדה לפי שווי חברה של 170 מיליון דולר לפני הכסף.
אם וככל שעד למועד ההשקעה הראשונה לא יצטרפו משקיעים מוסדיים להסכם, כלל ביוטכנולוגיה התחייבה להעניק לאנדרומדה מימון בגובה של עד 7.5 מיליון דולר. לכלל ביוטכנולוגיה זכות לחייב את טבע להשתתף בחלק מהמימון האמור.
במסגרת ההסכם קיימת לאנדרומדה אופציה לקבלת השקעות נוספות מטבע בסך של 15 מיליון דולר. כמו כן, ההסכם מאפשר לכלל ביוטכנולוגיה ולמשקיעים המוסדיים שיצטרפו לעסקה, למכור בעתיד מניות של אנדרומדה לטבע בהיקף של כ-100 מליון דולר עם השלמת אישורי השיווק באירופה ובארה"ב. מכירות אלה יבוצעו על פי שווי חברה של 480 ו-555 מיליון דולר.
בסיומו של התהליך, ולאחר מכירת המניות על ידי כלל ביוטכנולוגיה לטבע, תחזיק כלל ביוטכנולוגיה מעל 50% באנדרומדה, חברה בשווי של מאות מיליוני דולרים, ואילו טבע תחזיק בה בכ-30%. אנדרומדה תקבל מטבע תמלוגים על מכירות ותמלוגים נוספים על מכירות מצטברות. בנוסף תשלם טבע תשלומים נוספים לגבי אינדיקציות נוספות של המוצר.
כלל ביוטכנולוגיה השקיעה כ-6 מ' דולר באנדרומדה מאז אפריל 2007 והיא מחזיקה בה 100%. מבנה העסקה ישקף רווחים משמעותיים הן ביום השלמת העסקה והן לאורך התקדמות הפיתוח הקליני.
לדברי אבי פישר, יו"ר כלל ביוטכנולוגיה: "אידיבי וכלל תעשיות רואות בכת"ב ובתחום הביוטכנולוגיה בכללותו מנוע צמיחה חשוב של הקבוצה ונמשיך לבצע בו השקעות ביתר שאת גם בשנים הקרובות. הסכם ההשקעה הנוכחי באנדרומדה מהווה עדות נוספת לשיתוף הפעולה המעולה שלנו עם טבע".
- 1.מרים 13/01/2011 17:09הגב לתגובה זואמן שבזכותכם יומצא תרופה לסכרת נעורים אמן אמן אמן ........
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
