טבע תשקיע 13.5 מ' דולר בכלל ביוטכנולגיה לפתוח תרופה לסוכרת נעורים
חברת כלל ביוטכנולוגיה (כלל ביוטכנו ), חברת השקעות הפועלת בתחום מדעי החיים, מודיעה היום (ב') כי כלל ביוטכנולוגיה ואנדרומדה, חברה בת בבעלותה המלאה, חתמו על הסכם עם טבע לשיתוף פעולה בפתוח תרופה לסוכרת נעורים, תרופה הנחשבת למתקדמת מסוגה בעולם. במסגרת ההסכם, תשקיע טבע באנדרומדה עשרות מיליוני דולרים ובתמורה תקבל את הזכות הבלעדית לייצור, שיווק, פיתוח והפצה של התרופה ברחבי העולם. ההסכם ייכנס לתוקף במידה ותוצאות הביניים של הניסוי הקליני Phase III(הצפויות להתקבל במחצית הראשונה של 2008) תהיינה משביעות רצון.
בכפוף לתוצאות, בשלב הראשון תשקיע טבע כ-13.5 מיליון דולר באנדרומדה, ו-7.5 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי משקיעים מוסדיים. השקעה זו תתבצע לא יאוחר מ-60 יום מקבלת תוצאות דוח הביניים של הניסוי הקליני Phase IIIהנוכחי, לפי שווי חברה של 90 מיליון דולר לפני הכסף.
בשלב השני, לאחר סיום מלא של הניסוי הקליני Phase III, תהיה לטבע ולמשקיעים המוסדיים אופציה להשקעה נוספת של כ-17.5 מיליון דולר באנדרומדה לפי שווי חברה של 170 מיליון דולר לפני הכסף.
אם וככל שעד למועד ההשקעה הראשונה לא יצטרפו משקיעים מוסדיים להסכם, כלל ביוטכנולוגיה התחייבה להעניק לאנדרומדה מימון בגובה של עד 7.5 מיליון דולר. לכלל ביוטכנולוגיה זכות לחייב את טבע להשתתף בחלק מהמימון האמור.
במסגרת ההסכם קיימת לאנדרומדה אופציה לקבלת השקעות נוספות מטבע בסך של 15 מיליון דולר. כמו כן, ההסכם מאפשר לכלל ביוטכנולוגיה ולמשקיעים המוסדיים שיצטרפו לעסקה, למכור בעתיד מניות של אנדרומדה לטבע בהיקף של כ-100 מליון דולר עם השלמת אישורי השיווק באירופה ובארה"ב. מכירות אלה יבוצעו על פי שווי חברה של 480 ו-555 מיליון דולר.
בסיומו של התהליך, ולאחר מכירת המניות על ידי כלל ביוטכנולוגיה לטבע, תחזיק כלל ביוטכנולוגיה מעל 50% באנדרומדה, חברה בשווי של מאות מיליוני דולרים, ואילו טבע תחזיק בה בכ-30%. אנדרומדה תקבל מטבע תמלוגים על מכירות ותמלוגים נוספים על מכירות מצטברות. בנוסף תשלם טבע תשלומים נוספים לגבי אינדיקציות נוספות של המוצר.
כלל ביוטכנולוגיה השקיעה כ-6 מ' דולר באנדרומדה מאז אפריל 2007 והיא מחזיקה בה 100%. מבנה העסקה ישקף רווחים משמעותיים הן ביום השלמת העסקה והן לאורך התקדמות הפיתוח הקליני.
לדברי אבי פישר, יו"ר כלל ביוטכנולוגיה: "אידיבי וכלל תעשיות רואות בכת"ב ובתחום הביוטכנולוגיה בכללותו מנוע צמיחה חשוב של הקבוצה ונמשיך לבצע בו השקעות ביתר שאת גם בשנים הקרובות. הסכם ההשקעה הנוכחי באנדרומדה מהווה עדות נוספת לשיתוף הפעולה המעולה שלנו עם טבע".
- 1.מרים 13/01/2011 17:09הגב לתגובה זואמן שבזכותכם יומצא תרופה לסכרת נעורים אמן אמן אמן ........
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
מימון הגירעון התבסס על גיוס חוב מקומי נטו של 59.2 מיליארד שקל מאז תחילת השנה וגיוס חוב נטו בחו"ל של 15.9 מיליארד שקל. כמו כן נרשמו הכנסות מהפרטות בסך 11.7 מיליארד שקל, בעיקר ממכירת קרקעות מדינה.
יעד הגירעון לשנת 2025, כפי שנקבע בתקציב הנוסף שאושר בספטמבר, עומד על 5.2% מהתוצר. לפי נתוני האומדן המעודכן, הממשלה נמצאת במסלול שמציב אותה מתחת ליעד הזה, בעיקר בזכות הצמיחה בהכנסות ממסים והתמתנות יחסית בצד ההוצאות.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
