טבע תשקיע 13.5 מ' דולר בכלל ביוטכנולגיה לפתוח תרופה לסוכרת נעורים
חברת כלל ביוטכנולוגיה (כלל ביוטכנו ), חברת השקעות הפועלת בתחום מדעי החיים, מודיעה היום (ב') כי כלל ביוטכנולוגיה ואנדרומדה, חברה בת בבעלותה המלאה, חתמו על הסכם עם טבע לשיתוף פעולה בפתוח תרופה לסוכרת נעורים, תרופה הנחשבת למתקדמת מסוגה בעולם. במסגרת ההסכם, תשקיע טבע באנדרומדה עשרות מיליוני דולרים ובתמורה תקבל את הזכות הבלעדית לייצור, שיווק, פיתוח והפצה של התרופה ברחבי העולם. ההסכם ייכנס לתוקף במידה ותוצאות הביניים של הניסוי הקליני Phase III(הצפויות להתקבל במחצית הראשונה של 2008) תהיינה משביעות רצון.
בכפוף לתוצאות, בשלב הראשון תשקיע טבע כ-13.5 מיליון דולר באנדרומדה, ו-7.5 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי משקיעים מוסדיים. השקעה זו תתבצע לא יאוחר מ-60 יום מקבלת תוצאות דוח הביניים של הניסוי הקליני Phase IIIהנוכחי, לפי שווי חברה של 90 מיליון דולר לפני הכסף.
בשלב השני, לאחר סיום מלא של הניסוי הקליני Phase III, תהיה לטבע ולמשקיעים המוסדיים אופציה להשקעה נוספת של כ-17.5 מיליון דולר באנדרומדה לפי שווי חברה של 170 מיליון דולר לפני הכסף.
אם וככל שעד למועד ההשקעה הראשונה לא יצטרפו משקיעים מוסדיים להסכם, כלל ביוטכנולוגיה התחייבה להעניק לאנדרומדה מימון בגובה של עד 7.5 מיליון דולר. לכלל ביוטכנולוגיה זכות לחייב את טבע להשתתף בחלק מהמימון האמור.
במסגרת ההסכם קיימת לאנדרומדה אופציה לקבלת השקעות נוספות מטבע בסך של 15 מיליון דולר. כמו כן, ההסכם מאפשר לכלל ביוטכנולוגיה ולמשקיעים המוסדיים שיצטרפו לעסקה, למכור בעתיד מניות של אנדרומדה לטבע בהיקף של כ-100 מליון דולר עם השלמת אישורי השיווק באירופה ובארה"ב. מכירות אלה יבוצעו על פי שווי חברה של 480 ו-555 מיליון דולר.
בסיומו של התהליך, ולאחר מכירת המניות על ידי כלל ביוטכנולוגיה לטבע, תחזיק כלל ביוטכנולוגיה מעל 50% באנדרומדה, חברה בשווי של מאות מיליוני דולרים, ואילו טבע תחזיק בה בכ-30%. אנדרומדה תקבל מטבע תמלוגים על מכירות ותמלוגים נוספים על מכירות מצטברות. בנוסף תשלם טבע תשלומים נוספים לגבי אינדיקציות נוספות של המוצר.
כלל ביוטכנולוגיה השקיעה כ-6 מ' דולר באנדרומדה מאז אפריל 2007 והיא מחזיקה בה 100%. מבנה העסקה ישקף רווחים משמעותיים הן ביום השלמת העסקה והן לאורך התקדמות הפיתוח הקליני.
לדברי אבי פישר, יו"ר כלל ביוטכנולוגיה: "אידיבי וכלל תעשיות רואות בכת"ב ובתחום הביוטכנולוגיה בכללותו מנוע צמיחה חשוב של הקבוצה ונמשיך לבצע בו השקעות ביתר שאת גם בשנים הקרובות. הסכם ההשקעה הנוכחי באנדרומדה מהווה עדות נוספת לשיתוף הפעולה המעולה שלנו עם טבע".
- 1.מרים 13/01/2011 17:09הגב לתגובה זואמן שבזכותכם יומצא תרופה לסכרת נעורים אמן אמן אמן ........
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
