בור ללא תחתית: סיטי מוחקת 18 מיליארד ד' בשל משבר הסאב-פריים

(עדכון) - עברה להפסד של 9.8 מיליארד ד' ברבעון הרביעי של 2007. החברה חותכת את הדיבידנד שלה ב-40% - אך תקבל הזרקת מזומנים בהיקף 12.5 מיליארד ד'. "וול סטריט ג'ורנל": סיטי תפטר בקרוב 20 אלף עובדים
עדי בן ישראל |

משבר האשראי ממשיך לחבוט בענקית הפיננסים סיטיגרופ. החברה דיווחה היום על דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2007, רבעון בו המשיך תיק הנכסים מגובי המשכנתאות שלה לספוג ירידת ערך ולאלץ אותה לבצע מחיקה בהיקף של 18.1 מיליארד דולר (לפני מיסים), מה שהעביר אותה להפסד רבעוני של 9.8 מיליארד דולר.

בעקבות מחיקת-הענק, אשר מצטרפת למחיקה של 20 מיליארד דולר שביצעה עד כה סיטי בשל השקעותיה הכושלות בשוק משכנתאות הסאב-פריים, הודיעה החברה על קיצוץ הדיביבנד שלה ב-40%, מ-54 סנט למניה ל-32 סנט למניה. לאחרונה הועלתה האפשרות שסיטי תחתוך את הדיבידנד שלה, מה שגרם לירידות במנייתה, אך גורמים בחברה הכחישו את הדיווחים.

במקביל לחדשות הרעות, סיטי מנסה להמתיק את הגלולה המרה ודיווחה על קבלת הזרקת מזומנים בהיקף 12.5 מיליארד דולר, אותם תקבל החברה כהשקעה לאחר הנפקת מניות פרטית למספר חברות השקעה, ובהן קרן ההשקעות של ממשלות סינגפור וכוויית, הנסיך הסעודי אל-וואליד בין-טלאל וחברות השקעה אחרות.

בבדיקת דוחותיה הכספיים של סיטי לרבעון הרביעי עולה, כי החברה עברה להפסד רבעוני של 9.83 מיליארד דולר, שהם 1.99 דולר למניה, בהשוואה לרווח נקי של 5.13 מיליארד דולר (1.03 דולר למניה) ברבעון המקביל ב-2006. הפסד היה חמור יותר מכפי שציפו האנליסטים, שכן לפי הקונצנזוס החברה הייתה אמורה להפסיד דולר אחד למניה.

"המצב רע עבור המניות הפיננסיות, ויש עוד חדשות רעות בדרך", אמר ג'ון פישר, מנהל השקעות החולש על נכסים בהיקף 22 מיליארד דולר ב-Fifth Third Asset Management. "המאזן התזרימי שלהן בבלאגן, הן חייבות לגייס הון וההפסדים עולים בכל יום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

ה"שישיה" שעולה לכיתה א', צילום מסך מעמוד הפייסבוק של משרד החינוךה"שישיה" שעולה לכיתה א', צילום מסך מעמוד הפייסבוק של משרד החינוך

שכר המורים הצעירים זינק ב-28% אבל זה המחיר שהם צריכים לשלם

לקראת פתיחת שנת הלימודים דו"ח הממונה על השכר חושף עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים בשנתיים האחרונות, שיפור בשכר הממוצע וגם צמצום פערים בין המורים הוותיקים לחדשים אבל הבעיות עדיין כאן: אין מספיק מורים, כמות שעות מילוי המקום קפצו בכ-29% והתשלום עבורן ב-65% - תמונת מצב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לימודים בית ספר

שנת הלימודים תשפ״ו בפתח וזו הזדמנות לבחון האם מערכת החינוך פותחת אותה מוכנה. הדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שמתפרסם הבוקר, נותן לנו - ובעיקר למקבלי ההחלטות תמונת מצב על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית לשנות הלימודים תשפ"ג ותשפ"ד מגני הילדים ועד חטיבות הביניים. הדו"ח מתבסס על נתונים של כ-150 אלף עובדי הוראה, שהם מהווים כמעט חמישית מהמגזר הציבורי.

מהנתונים עולה תמונה מעורבת: מצד אחד, נרשמת עלייה משמעותית בשכר המורים, במיוחד מאז הסכם השכר שנחתם ב-2022. השכר הממוצע למשרה מלאה עלה ב-16% והשכר החציוני ב-18%, כאשר נכון לשנת תשפ"ד השכר הממוצע עומד על 16,622 שקל, והחציוני על 15,135 שקל. במונחים השוואתיים, שכר המורים בישראל ביחס לשכר הממוצע במשק דומה לממוצע מדינות ה-OECD.

אחת מהמטרות של ההסכם הייתה לשפר את תנאי ההתחלה של מורים חדשים ובאמת במובן הזה, אכן נרשמה עלייה של 28% בשכר המורים הצעירים תוך שנתיים בלבד. עם זאת, הפערים בינם לבין המורים הוותיקים עדיין גבוהים: ב-2023 עמד היחס בין שכר מורים מתחילים לוותיקים על 45%, שיפור קל לעומת 41% בשנת 2020, זה שיפור אבל עדיין השכר נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD, שם היחס הוא 61%.

יותר מורים ופחות תלמידים בכל כיתה

הדו"ח מצביע גם על תהליכים מבניים עמוקים יותר. מספר המשרות במערכת גדל בעשור האחרון ב-31%, בעוד שמספר התלמידים עלה בשיעור מתון יותר של כ-14.8% בלבד. המשמעות: ירידה ביחס תלמידים למורים, שהגיע בתשפ"ד ל-11 תלמידים בלבד לכל משרת הוראה, יחס נמוך במונחים בינלאומיים.

במקביל, חלקם של עובדי ההוראה בכלל כוח העבודה בישראל עלה מ-5.48% ל-6.46% בעשור – נתון שממקם את ישראל במקום השני בקרב מדינות ה-OECD, ומרמז על גידול בהשקעה בכוח ההוראה. אך על אף הרושם של עודף במשרות, הדו"ח מציין כי התמונה בפועל מורכבת יותר: רבים מהמורים החדשים משתלבים בתחילה במשרות חלקיות בלבד - 65% בשנה הראשונה ו-77% בשנה השנייה ורק לאחר תקופה ארוכה מגיעים להיקף משרה מלאה. נתון זה מעיד על תהליך השתלבות איטי ולא תמיד יציב במערכת.