השבוע של איזנברג

סיכום האירועים המרכזיים שקרו השבוע ועל הצפוי בשבוע הבא
יהודה קונפורטס |

זה היה ללא ספק השבוע של שלמה איזנברג האיש החזק במלם-תים. ביום ב' בערב נזרקה פצצה לאוויר, לפיה הוא, באמצעות מלם-תים, עומד לרכוש את נטקום מלוני הרציקוביץ. הידיעה החלה כשמועה, שהוכחשה בתחילה ואחר כך אושרה על ידי נטקום. בציבור הרחב מוכר הרציקוביץ מתחום הספורט מהשקעותיו במכבי תל אביב, עד שנמכרה לא מכבר לאיש עסקים אמריקני. אבל ההיסטוריה של הרציקוביץ דווקא החלה בטכנולוגיה, בהיי-טק, בין היתר כבעלים של ישפאר שמייצגת את סוני בישראל ואת החזקותיו בנטקום, אחת מחברות התקשורת שבלטו בשוק תשתיות התקשורת והפרויקטים בעשור הקודם. לטישת העיניים של איזנברג לחברה זו נבעו בין היתר מסיבות של דריסת רגל בתחום שמלם-תים לא חזקה בו וגם בגלל הכלל של זיהוי "מציאות" בשוק החברות למכירה. נטקום, כך נאמר בפרסומים לא רשמיים, מוצעת למכירה בכ-20 מיליון שקלים, כאשר אם נצא מתוך הנחה שזה מחיר פתיחה, מן הסתם עוד עלול המחיר לרדת.

איזנברג חזר לכותרות, יומיים אחרי סיפור הרכישה, בעקבות פצצה אחרת שיצאה מעסקיו המגוונים במלם-תים. לוי הלוי הודיע בצהרי אותו יום על כוונתו להתפטר. שוב הוכיח איזנברג מי הבעל הבית האמיתי בקבוצת מלם-תים, ושוב הוכח הכלל, כי בעל המאה הוא בעל הדעה, ואם אחד המנכ"לים בקבוצה לא מרוצה, הוא זה שצריך להסיק את המסקנות. נכון לכתיבת שורות אלו, שני כוכבי ההצגה הטובה ביותר בעיר לא מגיבים והם מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.

השבוע של האקזיטים

השבוע היה גם השבוע האקזיטים של הסטורג'. נטוורק אפליינס, אחת המתחרות המרות של יבמ, לא המתינה אפילו שבוע מאז שנודע על עסקת יבמ - XIV בבעלות משה ינאי, תמורת 300 מיליון דולרים עד שהודיעה על אקזיט ציוני משלה: רכישת אונארו בכ-100 מיליון דולרים - 200 מיליון דולרים פחות מינאי, אבל בכל זאת סכום לא מבוטל.

וזה לא היה האקזיט היחיד השבוע. אלדד בר אדון, שזה עתה סיים את עסקת נס-גב מערכות, שוב היה בסביבה כאשר One1 הודיעה לבורסה על כוונתה לרכוש את אנטרופי, במחיר של 12 מיליון שקלים תמורת 75% מהמניות. One1 חשפה ברכישה את כוונתה להיכנס לאחד התחומים החמים ביותר שצפויים ב-2008: ניהול סיכונים, תחום שכמה ממתחרותיה של One1 כבר פועלות בו כמה שנים.

ספיח נוסף למיזוגים ולרכישות השבוע היה בבבילון, המוכרת בזכות המילון המוצלח שלה. בעקבות השקעה שביצע איש העסקים נעם לניר, לפיה קיבל 37% מהחברה, התבקש דוביק פאר, המנכ"ל שמלווה את החברה כמה שנים (אבא של הטניסאית שחר פאר), לפנות את מקומו לטובת אלון כרמלי שהיה בעבר סמנכ"ל המכירות של החברה. כל הצדדים שידרו עסקים כרגיל ודוביק פאר, שעדיין נשאר בחברה, מיהר להצהיר, כי הבקשה שיפנה את מקומו היא טבעית.

על משפטים ומחשבים

ערב ביקורו של בוש קיבלנו שוב דרישת שלום מהסאגה הבלתי גמורה הנקראת המכרז לתעודות זהות חכמות. גם המכתב המתוקשר של שגריר ארצות הברית לנשיא בוש, עם תלונה נגד משרד הפנים לא סייע כל כך כנראה ואפילו קונדוליסה לא כל כך יודעת מה לעשות.

אז מה עושים? בינתיים פונים לבית המשפט לעניינים מנהליים ומגישים בקשה לבירור מחדש לגבי ההחלטה לפסול את המכרז. אם למישהו עוד הייתה איזושהי תקווה שמשרד הפנים יצליח להציל את המכרז הזה מהבוץ העמוק שהוא תקוע בו, אז הנה באה HP, כשנימוקיה עמה, וקבעה את המתכון להקפאתו של המכרז לעוד כמה שנים טובות. בסרט הזה כבר היינו לפני חמש שנים, כאשר EDS ערערה על תוצאות זכייתה של HP והביאה לביטולו. מה שבטוח שהמילה האחרונה בנושא זה עוד לא נאמרה.

וקרה עוד משהו ערב ביקורו של בוש: שר התקשורת וראשי החברות אינטל, 012 ואלבריון ירדו לשדרות כדי לחנוך את פרויקט ה-WiMAX שיחבר בעתיד את תושבי האזור לרשת אלחוטית שמסוגלת לאפשר תקשורת נייחת, אינטרט ווידיאו, וכל זה ללא מ"ר אחד של חפירות.

בזק הזכירה לנו השבוע שתקשורת זה לא לווינים, אינטרנט ודיגיטלי אלא עדיין תשתיות, צינורות והרבה נחושת. מסתבר, כי לנחושת של בזק יש ביקוש, והחברה הוציאה דיווח אזהרה, כי גניבות הנחושת מאתרים שלה מסבים לה נזק של חמישה מיליון שקלים. ואיפה המשטרה? שאלה טובה.

ממשל זמין?

זה היה גם השבוע שהממשלה התגאתה בביישנות מסויימת בהיקף הפעילות של אזרחים באתרי ממשל זמין. בשנה שעברה בוצעו עסקאות באמצעות האינטרנט, כלומר אזרחים שילמו לממשלה סכום של 5.1 מיליארד שקלים. זה אמנם עדיין סכום זעום מסך כל ההכנסות של המדינה ממסים ואגרות אבל בהחלט מספר שיש להתייחס אליו ברצינות. אמרנו שהממשלה קצת התביישה בפרסומים ויש על מה. כמה ימים לאחר הפרסום עלה לאתר Gov.IL הדו"ח השנתי שמסכם את ביצועי משרדי הממשלה ל-2006. בדקנו שוב ושוב אם נפלה טעות דפוס, ומסתבר שלא. למה הדו"ח עלה לאוויר באיחור של חצי שנה? בגלל פוליטיקות פנימיות בתוך המשרד. זליכה כבר הזכרנו?

ומעבר לים מתנהלת לה תערוכת CES שם כיבד בנוכחותו ביל גייטס, שבישר לעולם על מכירות מוצלחות של הוויסטה, וגם פרש את חזונו לעשור הדיגיטלי הבא.

והרי התחזית

ואם כבר עוסקים בתחזיות אז השבוע היו עוד שתיים לפחות. האחת של אנליסטים אמריקנים, מבשרים את הקץ הקרוב של מחשבים שולחניים לטובת מחשבים ניידים. על פי סקר של השבועון האמריקני ה-InformationWeek, צפויה בשנה הבאה עליה של 25.8% במכירות ניידים לעומת השנה. התחזית השניה היתה של אנליסטים לשוק ההון המכסים את תחום הטכנולוגיה בישראל והם בישרו, ללא קשר למיתון בארצות הברית, כי 2008 תהיה שנה פחות טובה מאשר שנה שעברה.

ומה צפוי לנו בשבוע הבא?

אפקט ינואר ותחילת שנה עדיין ניכר ואיתו גם מספר האירועים בענף. ובכל זאת אי אפשר בלי זה.

ביום ב', ה-14 בינואר, תיערך וועידת המיחשוב המוניציפלי של ThePeople. לראשונה יתקיים דיון מקצועי טכנולוגי וענייני על צרכיהם של הרשויות המקומיות, שעל הנייר הן די מאחור לעומת המיחשוב בממשלה. את הוועידה ינחה עופר גור אריה, יועץ מיחשוב לשלטון המקומי. בנוסף לחברות המספקות פתרונות למיחשוב המקומי, ישתתפו בפאנל מיוחד דמויות בולטות בשלטוןן המקומי ביניהן: ד"ר יגאל צדוק, מנכ"ל עיריית אשדוד; דוד בנימין, מנכ"ל עיריית רמת גן; גיל לבנה, ראש מועצת שוהם; וחן פרץ, גזבר עיריית קריית ביאליק. באותו יום אחר הצהריים יתקיים כנס ההיי-טק השנתי של המי"ל במלון שרתון סיטי טאואר. בכנס יוכתרו מנכ"לי ההיי-טק של השנה. את שבוע האירועים יסגור כנס של Chip PC שידון במגמות והכיוונים אליהם צועד עולם המיחשוב הארגוני. הכנס ייערך במרכז הכנסים אווניו, והוא בהפקת ThePeople. שיהיה שבוע טוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.