השבוע של איזנברג

סיכום האירועים המרכזיים שקרו השבוע ועל הצפוי בשבוע הבא
יהודה קונפורטס |

זה היה ללא ספק השבוע של שלמה איזנברג האיש החזק במלם-תים. ביום ב' בערב נזרקה פצצה לאוויר, לפיה הוא, באמצעות מלם-תים, עומד לרכוש את נטקום מלוני הרציקוביץ. הידיעה החלה כשמועה, שהוכחשה בתחילה ואחר כך אושרה על ידי נטקום. בציבור הרחב מוכר הרציקוביץ מתחום הספורט מהשקעותיו במכבי תל אביב, עד שנמכרה לא מכבר לאיש עסקים אמריקני. אבל ההיסטוריה של הרציקוביץ דווקא החלה בטכנולוגיה, בהיי-טק, בין היתר כבעלים של ישפאר שמייצגת את סוני בישראל ואת החזקותיו בנטקום, אחת מחברות התקשורת שבלטו בשוק תשתיות התקשורת והפרויקטים בעשור הקודם. לטישת העיניים של איזנברג לחברה זו נבעו בין היתר מסיבות של דריסת רגל בתחום שמלם-תים לא חזקה בו וגם בגלל הכלל של זיהוי "מציאות" בשוק החברות למכירה. נטקום, כך נאמר בפרסומים לא רשמיים, מוצעת למכירה בכ-20 מיליון שקלים, כאשר אם נצא מתוך הנחה שזה מחיר פתיחה, מן הסתם עוד עלול המחיר לרדת.

איזנברג חזר לכותרות, יומיים אחרי סיפור הרכישה, בעקבות פצצה אחרת שיצאה מעסקיו המגוונים במלם-תים. לוי הלוי הודיע בצהרי אותו יום על כוונתו להתפטר. שוב הוכיח איזנברג מי הבעל הבית האמיתי בקבוצת מלם-תים, ושוב הוכח הכלל, כי בעל המאה הוא בעל הדעה, ואם אחד המנכ"לים בקבוצה לא מרוצה, הוא זה שצריך להסיק את המסקנות. נכון לכתיבת שורות אלו, שני כוכבי ההצגה הטובה ביותר בעיר לא מגיבים והם מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.

השבוע של האקזיטים

השבוע היה גם השבוע האקזיטים של הסטורג'. נטוורק אפליינס, אחת המתחרות המרות של יבמ, לא המתינה אפילו שבוע מאז שנודע על עסקת יבמ - XIV בבעלות משה ינאי, תמורת 300 מיליון דולרים עד שהודיעה על אקזיט ציוני משלה: רכישת אונארו בכ-100 מיליון דולרים - 200 מיליון דולרים פחות מינאי, אבל בכל זאת סכום לא מבוטל.

וזה לא היה האקזיט היחיד השבוע. אלדד בר אדון, שזה עתה סיים את עסקת נס-גב מערכות, שוב היה בסביבה כאשר One1 הודיעה לבורסה על כוונתה לרכוש את אנטרופי, במחיר של 12 מיליון שקלים תמורת 75% מהמניות. One1 חשפה ברכישה את כוונתה להיכנס לאחד התחומים החמים ביותר שצפויים ב-2008: ניהול סיכונים, תחום שכמה ממתחרותיה של One1 כבר פועלות בו כמה שנים.

ספיח נוסף למיזוגים ולרכישות השבוע היה בבבילון, המוכרת בזכות המילון המוצלח שלה. בעקבות השקעה שביצע איש העסקים נעם לניר, לפיה קיבל 37% מהחברה, התבקש דוביק פאר, המנכ"ל שמלווה את החברה כמה שנים (אבא של הטניסאית שחר פאר), לפנות את מקומו לטובת אלון כרמלי שהיה בעבר סמנכ"ל המכירות של החברה. כל הצדדים שידרו עסקים כרגיל ודוביק פאר, שעדיין נשאר בחברה, מיהר להצהיר, כי הבקשה שיפנה את מקומו היא טבעית.

על משפטים ומחשבים

ערב ביקורו של בוש קיבלנו שוב דרישת שלום מהסאגה הבלתי גמורה הנקראת המכרז לתעודות זהות חכמות. גם המכתב המתוקשר של שגריר ארצות הברית לנשיא בוש, עם תלונה נגד משרד הפנים לא סייע כל כך כנראה ואפילו קונדוליסה לא כל כך יודעת מה לעשות.

אז מה עושים? בינתיים פונים לבית המשפט לעניינים מנהליים ומגישים בקשה לבירור מחדש לגבי ההחלטה לפסול את המכרז. אם למישהו עוד הייתה איזושהי תקווה שמשרד הפנים יצליח להציל את המכרז הזה מהבוץ העמוק שהוא תקוע בו, אז הנה באה HP, כשנימוקיה עמה, וקבעה את המתכון להקפאתו של המכרז לעוד כמה שנים טובות. בסרט הזה כבר היינו לפני חמש שנים, כאשר EDS ערערה על תוצאות זכייתה של HP והביאה לביטולו. מה שבטוח שהמילה האחרונה בנושא זה עוד לא נאמרה.

וקרה עוד משהו ערב ביקורו של בוש: שר התקשורת וראשי החברות אינטל, 012 ואלבריון ירדו לשדרות כדי לחנוך את פרויקט ה-WiMAX שיחבר בעתיד את תושבי האזור לרשת אלחוטית שמסוגלת לאפשר תקשורת נייחת, אינטרט ווידיאו, וכל זה ללא מ"ר אחד של חפירות.

בזק הזכירה לנו השבוע שתקשורת זה לא לווינים, אינטרנט ודיגיטלי אלא עדיין תשתיות, צינורות והרבה נחושת. מסתבר, כי לנחושת של בזק יש ביקוש, והחברה הוציאה דיווח אזהרה, כי גניבות הנחושת מאתרים שלה מסבים לה נזק של חמישה מיליון שקלים. ואיפה המשטרה? שאלה טובה.

ממשל זמין?

זה היה גם השבוע שהממשלה התגאתה בביישנות מסויימת בהיקף הפעילות של אזרחים באתרי ממשל זמין. בשנה שעברה בוצעו עסקאות באמצעות האינטרנט, כלומר אזרחים שילמו לממשלה סכום של 5.1 מיליארד שקלים. זה אמנם עדיין סכום זעום מסך כל ההכנסות של המדינה ממסים ואגרות אבל בהחלט מספר שיש להתייחס אליו ברצינות. אמרנו שהממשלה קצת התביישה בפרסומים ויש על מה. כמה ימים לאחר הפרסום עלה לאתר Gov.IL הדו"ח השנתי שמסכם את ביצועי משרדי הממשלה ל-2006. בדקנו שוב ושוב אם נפלה טעות דפוס, ומסתבר שלא. למה הדו"ח עלה לאוויר באיחור של חצי שנה? בגלל פוליטיקות פנימיות בתוך המשרד. זליכה כבר הזכרנו?

ומעבר לים מתנהלת לה תערוכת CES שם כיבד בנוכחותו ביל גייטס, שבישר לעולם על מכירות מוצלחות של הוויסטה, וגם פרש את חזונו לעשור הדיגיטלי הבא.

והרי התחזית

ואם כבר עוסקים בתחזיות אז השבוע היו עוד שתיים לפחות. האחת של אנליסטים אמריקנים, מבשרים את הקץ הקרוב של מחשבים שולחניים לטובת מחשבים ניידים. על פי סקר של השבועון האמריקני ה-InformationWeek, צפויה בשנה הבאה עליה של 25.8% במכירות ניידים לעומת השנה. התחזית השניה היתה של אנליסטים לשוק ההון המכסים את תחום הטכנולוגיה בישראל והם בישרו, ללא קשר למיתון בארצות הברית, כי 2008 תהיה שנה פחות טובה מאשר שנה שעברה.

ומה צפוי לנו בשבוע הבא?

אפקט ינואר ותחילת שנה עדיין ניכר ואיתו גם מספר האירועים בענף. ובכל זאת אי אפשר בלי זה.

ביום ב', ה-14 בינואר, תיערך וועידת המיחשוב המוניציפלי של ThePeople. לראשונה יתקיים דיון מקצועי טכנולוגי וענייני על צרכיהם של הרשויות המקומיות, שעל הנייר הן די מאחור לעומת המיחשוב בממשלה. את הוועידה ינחה עופר גור אריה, יועץ מיחשוב לשלטון המקומי. בנוסף לחברות המספקות פתרונות למיחשוב המקומי, ישתתפו בפאנל מיוחד דמויות בולטות בשלטוןן המקומי ביניהן: ד"ר יגאל צדוק, מנכ"ל עיריית אשדוד; דוד בנימין, מנכ"ל עיריית רמת גן; גיל לבנה, ראש מועצת שוהם; וחן פרץ, גזבר עיריית קריית ביאליק. באותו יום אחר הצהריים יתקיים כנס ההיי-טק השנתי של המי"ל במלון שרתון סיטי טאואר. בכנס יוכתרו מנכ"לי ההיי-טק של השנה. את שבוע האירועים יסגור כנס של Chip PC שידון במגמות והכיוונים אליהם צועד עולם המיחשוב הארגוני. הכנס ייערך במרכז הכנסים אווניו, והוא בהפקת ThePeople. שיהיה שבוע טוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.