השבוע של איזנברג
זה היה ללא ספק השבוע של שלמה איזנברג האיש החזק במלם-תים. ביום ב' בערב נזרקה פצצה לאוויר, לפיה הוא, באמצעות מלם-תים, עומד לרכוש את נטקום מלוני הרציקוביץ. הידיעה החלה כשמועה, שהוכחשה בתחילה ואחר כך אושרה על ידי נטקום. בציבור הרחב מוכר הרציקוביץ מתחום הספורט מהשקעותיו במכבי תל אביב, עד שנמכרה לא מכבר לאיש עסקים אמריקני. אבל ההיסטוריה של הרציקוביץ דווקא החלה בטכנולוגיה, בהיי-טק, בין היתר כבעלים של ישפאר שמייצגת את סוני בישראל ואת החזקותיו בנטקום, אחת מחברות התקשורת שבלטו בשוק תשתיות התקשורת והפרויקטים בעשור הקודם. לטישת העיניים של איזנברג לחברה זו נבעו בין היתר מסיבות של דריסת רגל בתחום שמלם-תים לא חזקה בו וגם בגלל הכלל של זיהוי "מציאות" בשוק החברות למכירה. נטקום, כך נאמר בפרסומים לא רשמיים, מוצעת למכירה בכ-20 מיליון שקלים, כאשר אם נצא מתוך הנחה שזה מחיר פתיחה, מן הסתם עוד עלול המחיר לרדת.
איזנברג חזר לכותרות, יומיים אחרי סיפור הרכישה, בעקבות פצצה אחרת שיצאה מעסקיו המגוונים במלם-תים. לוי הלוי הודיע בצהרי אותו יום על כוונתו להתפטר. שוב הוכיח איזנברג מי הבעל הבית האמיתי בקבוצת מלם-תים, ושוב הוכח הכלל, כי בעל המאה הוא בעל הדעה, ואם אחד המנכ"לים בקבוצה לא מרוצה, הוא זה שצריך להסיק את המסקנות. נכון לכתיבת שורות אלו, שני כוכבי ההצגה הטובה ביותר בעיר לא מגיבים והם מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.
השבוע של האקזיטים
השבוע היה גם השבוע האקזיטים של הסטורג'. נטוורק אפליינס, אחת המתחרות המרות של יבמ, לא המתינה אפילו שבוע מאז שנודע על עסקת יבמ - XIV בבעלות משה ינאי, תמורת 300 מיליון דולרים עד שהודיעה על אקזיט ציוני משלה: רכישת אונארו בכ-100 מיליון דולרים - 200 מיליון דולרים פחות מינאי, אבל בכל זאת סכום לא מבוטל.
וזה לא היה האקזיט היחיד השבוע. אלדד בר אדון, שזה עתה סיים את עסקת נס-גב מערכות, שוב היה בסביבה כאשר One1 הודיעה לבורסה על כוונתה לרכוש את אנטרופי, במחיר של 12 מיליון שקלים תמורת 75% מהמניות. One1 חשפה ברכישה את כוונתה להיכנס לאחד התחומים החמים ביותר שצפויים ב-2008: ניהול סיכונים, תחום שכמה ממתחרותיה של One1 כבר פועלות בו כמה שנים.
ספיח נוסף למיזוגים ולרכישות השבוע היה בבבילון, המוכרת בזכות המילון המוצלח שלה. בעקבות השקעה שביצע איש העסקים נעם לניר, לפיה קיבל 37% מהחברה, התבקש דוביק פאר, המנכ"ל שמלווה את החברה כמה שנים (אבא של הטניסאית שחר פאר), לפנות את מקומו לטובת אלון כרמלי שהיה בעבר סמנכ"ל המכירות של החברה. כל הצדדים שידרו עסקים כרגיל ודוביק פאר, שעדיין נשאר בחברה, מיהר להצהיר, כי הבקשה שיפנה את מקומו היא טבעית.
על משפטים ומחשבים
ערב ביקורו של בוש קיבלנו שוב דרישת שלום מהסאגה הבלתי גמורה הנקראת המכרז לתעודות זהות חכמות. גם המכתב המתוקשר של שגריר ארצות הברית לנשיא בוש, עם תלונה נגד משרד הפנים לא סייע כל כך כנראה ואפילו קונדוליסה לא כל כך יודעת מה לעשות.
אז מה עושים? בינתיים פונים לבית המשפט לעניינים מנהליים ומגישים בקשה לבירור מחדש לגבי ההחלטה לפסול את המכרז. אם למישהו עוד הייתה איזושהי תקווה שמשרד הפנים יצליח להציל את המכרז הזה מהבוץ העמוק שהוא תקוע בו, אז הנה באה HP, כשנימוקיה עמה, וקבעה את המתכון להקפאתו של המכרז לעוד כמה שנים טובות. בסרט הזה כבר היינו לפני חמש שנים, כאשר EDS ערערה על תוצאות זכייתה של HP והביאה לביטולו. מה שבטוח שהמילה האחרונה בנושא זה עוד לא נאמרה.
וקרה עוד משהו ערב ביקורו של בוש: שר התקשורת וראשי החברות אינטל, 012 ואלבריון ירדו לשדרות כדי לחנוך את פרויקט ה-WiMAX שיחבר בעתיד את תושבי האזור לרשת אלחוטית שמסוגלת לאפשר תקשורת נייחת, אינטרט ווידיאו, וכל זה ללא מ"ר אחד של חפירות.
בזק הזכירה לנו השבוע שתקשורת זה לא לווינים, אינטרנט ודיגיטלי אלא עדיין תשתיות, צינורות והרבה נחושת. מסתבר, כי לנחושת של בזק יש ביקוש, והחברה הוציאה דיווח אזהרה, כי גניבות הנחושת מאתרים שלה מסבים לה נזק של חמישה מיליון שקלים. ואיפה המשטרה? שאלה טובה.
ממשל זמין?
זה היה גם השבוע שהממשלה התגאתה בביישנות מסויימת בהיקף הפעילות של אזרחים באתרי ממשל זמין. בשנה שעברה בוצעו עסקאות באמצעות האינטרנט, כלומר אזרחים שילמו לממשלה סכום של 5.1 מיליארד שקלים. זה אמנם עדיין סכום זעום מסך כל ההכנסות של המדינה ממסים ואגרות אבל בהחלט מספר שיש להתייחס אליו ברצינות. אמרנו שהממשלה קצת התביישה בפרסומים ויש על מה. כמה ימים לאחר הפרסום עלה לאתר Gov.IL הדו"ח השנתי שמסכם את ביצועי משרדי הממשלה ל-2006. בדקנו שוב ושוב אם נפלה טעות דפוס, ומסתבר שלא. למה הדו"ח עלה לאוויר באיחור של חצי שנה? בגלל פוליטיקות פנימיות בתוך המשרד. זליכה כבר הזכרנו?
ומעבר לים מתנהלת לה תערוכת CES שם כיבד בנוכחותו ביל גייטס, שבישר לעולם על מכירות מוצלחות של הוויסטה, וגם פרש את חזונו לעשור הדיגיטלי הבא.
והרי התחזית
ואם כבר עוסקים בתחזיות אז השבוע היו עוד שתיים לפחות. האחת של אנליסטים אמריקנים, מבשרים את הקץ הקרוב של מחשבים שולחניים לטובת מחשבים ניידים. על פי סקר של השבועון האמריקני ה-InformationWeek, צפויה בשנה הבאה עליה של 25.8% במכירות ניידים לעומת השנה. התחזית השניה היתה של אנליסטים לשוק ההון המכסים את תחום הטכנולוגיה בישראל והם בישרו, ללא קשר למיתון בארצות הברית, כי 2008 תהיה שנה פחות טובה מאשר שנה שעברה.
ומה צפוי לנו בשבוע הבא?
אפקט ינואר ותחילת שנה עדיין ניכר ואיתו גם מספר האירועים בענף. ובכל זאת אי אפשר בלי זה.
ביום ב', ה-14 בינואר, תיערך וועידת המיחשוב המוניציפלי של ThePeople. לראשונה יתקיים דיון מקצועי טכנולוגי וענייני על צרכיהם של הרשויות המקומיות, שעל הנייר הן די מאחור לעומת המיחשוב בממשלה. את הוועידה ינחה עופר גור אריה, יועץ מיחשוב לשלטון המקומי. בנוסף לחברות המספקות פתרונות למיחשוב המקומי, ישתתפו בפאנל מיוחד דמויות בולטות בשלטוןן המקומי ביניהן: ד"ר יגאל צדוק, מנכ"ל עיריית אשדוד; דוד בנימין, מנכ"ל עיריית רמת גן; גיל לבנה, ראש מועצת שוהם; וחן פרץ, גזבר עיריית קריית ביאליק. באותו יום אחר הצהריים יתקיים כנס ההיי-טק השנתי של המי"ל במלון שרתון סיטי טאואר. בכנס יוכתרו מנכ"לי ההיי-טק של השנה. את שבוע האירועים יסגור כנס של Chip PC שידון במגמות והכיוונים אליהם צועד עולם המיחשוב הארגוני. הכנס ייערך במרכז הכנסים אווניו, והוא בהפקת ThePeople. שיהיה שבוע טוב.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
