השבוע של איזנברג
זה היה ללא ספק השבוע של שלמה איזנברג האיש החזק במלם-תים. ביום ב' בערב נזרקה פצצה לאוויר, לפיה הוא, באמצעות מלם-תים, עומד לרכוש את נטקום מלוני הרציקוביץ. הידיעה החלה כשמועה, שהוכחשה בתחילה ואחר כך אושרה על ידי נטקום. בציבור הרחב מוכר הרציקוביץ מתחום הספורט מהשקעותיו במכבי תל אביב, עד שנמכרה לא מכבר לאיש עסקים אמריקני. אבל ההיסטוריה של הרציקוביץ דווקא החלה בטכנולוגיה, בהיי-טק, בין היתר כבעלים של ישפאר שמייצגת את סוני בישראל ואת החזקותיו בנטקום, אחת מחברות התקשורת שבלטו בשוק תשתיות התקשורת והפרויקטים בעשור הקודם. לטישת העיניים של איזנברג לחברה זו נבעו בין היתר מסיבות של דריסת רגל בתחום שמלם-תים לא חזקה בו וגם בגלל הכלל של זיהוי "מציאות" בשוק החברות למכירה. נטקום, כך נאמר בפרסומים לא רשמיים, מוצעת למכירה בכ-20 מיליון שקלים, כאשר אם נצא מתוך הנחה שזה מחיר פתיחה, מן הסתם עוד עלול המחיר לרדת.
איזנברג חזר לכותרות, יומיים אחרי סיפור הרכישה, בעקבות פצצה אחרת שיצאה מעסקיו המגוונים במלם-תים. לוי הלוי הודיע בצהרי אותו יום על כוונתו להתפטר. שוב הוכיח איזנברג מי הבעל הבית האמיתי בקבוצת מלם-תים, ושוב הוכח הכלל, כי בעל המאה הוא בעל הדעה, ואם אחד המנכ"לים בקבוצה לא מרוצה, הוא זה שצריך להסיק את המסקנות. נכון לכתיבת שורות אלו, שני כוכבי ההצגה הטובה ביותר בעיר לא מגיבים והם מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.
השבוע של האקזיטים
השבוע היה גם השבוע האקזיטים של הסטורג'. נטוורק אפליינס, אחת המתחרות המרות של יבמ, לא המתינה אפילו שבוע מאז שנודע על עסקת יבמ - XIV בבעלות משה ינאי, תמורת 300 מיליון דולרים עד שהודיעה על אקזיט ציוני משלה: רכישת אונארו בכ-100 מיליון דולרים - 200 מיליון דולרים פחות מינאי, אבל בכל זאת סכום לא מבוטל.
וזה לא היה האקזיט היחיד השבוע. אלדד בר אדון, שזה עתה סיים את עסקת נס-גב מערכות, שוב היה בסביבה כאשר One1 הודיעה לבורסה על כוונתה לרכוש את אנטרופי, במחיר של 12 מיליון שקלים תמורת 75% מהמניות. One1 חשפה ברכישה את כוונתה להיכנס לאחד התחומים החמים ביותר שצפויים ב-2008: ניהול סיכונים, תחום שכמה ממתחרותיה של One1 כבר פועלות בו כמה שנים.
ספיח נוסף למיזוגים ולרכישות השבוע היה בבבילון, המוכרת בזכות המילון המוצלח שלה. בעקבות השקעה שביצע איש העסקים נעם לניר, לפיה קיבל 37% מהחברה, התבקש דוביק פאר, המנכ"ל שמלווה את החברה כמה שנים (אבא של הטניסאית שחר פאר), לפנות את מקומו לטובת אלון כרמלי שהיה בעבר סמנכ"ל המכירות של החברה. כל הצדדים שידרו עסקים כרגיל ודוביק פאר, שעדיין נשאר בחברה, מיהר להצהיר, כי הבקשה שיפנה את מקומו היא טבעית.
על משפטים ומחשבים
ערב ביקורו של בוש קיבלנו שוב דרישת שלום מהסאגה הבלתי גמורה הנקראת המכרז לתעודות זהות חכמות. גם המכתב המתוקשר של שגריר ארצות הברית לנשיא בוש, עם תלונה נגד משרד הפנים לא סייע כל כך כנראה ואפילו קונדוליסה לא כל כך יודעת מה לעשות.
אז מה עושים? בינתיים פונים לבית המשפט לעניינים מנהליים ומגישים בקשה לבירור מחדש לגבי ההחלטה לפסול את המכרז. אם למישהו עוד הייתה איזושהי תקווה שמשרד הפנים יצליח להציל את המכרז הזה מהבוץ העמוק שהוא תקוע בו, אז הנה באה HP, כשנימוקיה עמה, וקבעה את המתכון להקפאתו של המכרז לעוד כמה שנים טובות. בסרט הזה כבר היינו לפני חמש שנים, כאשר EDS ערערה על תוצאות זכייתה של HP והביאה לביטולו. מה שבטוח שהמילה האחרונה בנושא זה עוד לא נאמרה.
וקרה עוד משהו ערב ביקורו של בוש: שר התקשורת וראשי החברות אינטל, 012 ואלבריון ירדו לשדרות כדי לחנוך את פרויקט ה-WiMAX שיחבר בעתיד את תושבי האזור לרשת אלחוטית שמסוגלת לאפשר תקשורת נייחת, אינטרט ווידיאו, וכל זה ללא מ"ר אחד של חפירות.
בזק הזכירה לנו השבוע שתקשורת זה לא לווינים, אינטרנט ודיגיטלי אלא עדיין תשתיות, צינורות והרבה נחושת. מסתבר, כי לנחושת של בזק יש ביקוש, והחברה הוציאה דיווח אזהרה, כי גניבות הנחושת מאתרים שלה מסבים לה נזק של חמישה מיליון שקלים. ואיפה המשטרה? שאלה טובה.
ממשל זמין?
זה היה גם השבוע שהממשלה התגאתה בביישנות מסויימת בהיקף הפעילות של אזרחים באתרי ממשל זמין. בשנה שעברה בוצעו עסקאות באמצעות האינטרנט, כלומר אזרחים שילמו לממשלה סכום של 5.1 מיליארד שקלים. זה אמנם עדיין סכום זעום מסך כל ההכנסות של המדינה ממסים ואגרות אבל בהחלט מספר שיש להתייחס אליו ברצינות. אמרנו שהממשלה קצת התביישה בפרסומים ויש על מה. כמה ימים לאחר הפרסום עלה לאתר Gov.IL הדו"ח השנתי שמסכם את ביצועי משרדי הממשלה ל-2006. בדקנו שוב ושוב אם נפלה טעות דפוס, ומסתבר שלא. למה הדו"ח עלה לאוויר באיחור של חצי שנה? בגלל פוליטיקות פנימיות בתוך המשרד. זליכה כבר הזכרנו?
ומעבר לים מתנהלת לה תערוכת CES שם כיבד בנוכחותו ביל גייטס, שבישר לעולם על מכירות מוצלחות של הוויסטה, וגם פרש את חזונו לעשור הדיגיטלי הבא.
והרי התחזית
ואם כבר עוסקים בתחזיות אז השבוע היו עוד שתיים לפחות. האחת של אנליסטים אמריקנים, מבשרים את הקץ הקרוב של מחשבים שולחניים לטובת מחשבים ניידים. על פי סקר של השבועון האמריקני ה-InformationWeek, צפויה בשנה הבאה עליה של 25.8% במכירות ניידים לעומת השנה. התחזית השניה היתה של אנליסטים לשוק ההון המכסים את תחום הטכנולוגיה בישראל והם בישרו, ללא קשר למיתון בארצות הברית, כי 2008 תהיה שנה פחות טובה מאשר שנה שעברה.
ומה צפוי לנו בשבוע הבא?
אפקט ינואר ותחילת שנה עדיין ניכר ואיתו גם מספר האירועים בענף. ובכל זאת אי אפשר בלי זה.
ביום ב', ה-14 בינואר, תיערך וועידת המיחשוב המוניציפלי של ThePeople. לראשונה יתקיים דיון מקצועי טכנולוגי וענייני על צרכיהם של הרשויות המקומיות, שעל הנייר הן די מאחור לעומת המיחשוב בממשלה. את הוועידה ינחה עופר גור אריה, יועץ מיחשוב לשלטון המקומי. בנוסף לחברות המספקות פתרונות למיחשוב המקומי, ישתתפו בפאנל מיוחד דמויות בולטות בשלטוןן המקומי ביניהן: ד"ר יגאל צדוק, מנכ"ל עיריית אשדוד; דוד בנימין, מנכ"ל עיריית רמת גן; גיל לבנה, ראש מועצת שוהם; וחן פרץ, גזבר עיריית קריית ביאליק. באותו יום אחר הצהריים יתקיים כנס ההיי-טק השנתי של המי"ל במלון שרתון סיטי טאואר. בכנס יוכתרו מנכ"לי ההיי-טק של השנה. את שבוע האירועים יסגור כנס של Chip PC שידון במגמות והכיוונים אליהם צועד עולם המיחשוב הארגוני. הכנס ייערך במרכז הכנסים אווניו, והוא בהפקת ThePeople. שיהיה שבוע טוב.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
