הסטארט-אפים הישראליים ביצעו השנה אקזיטים בהיקף 3.5 מליארד דולרים - 30% יותר מ-2006
ב-11 החודשים הראשונים של 2007 ביצעו חברות ישראליות מגובות הון סיכון אקזיטים בהיקף של 3.5 מליארד דולרים - גידול של 30% בשווי בהשוואה לשנת 2006, בה בוצעו אקזיטים בהיקף של 2.7 מליארד דולרים בלבד, וגידול של 58% בשווי לעומת 2005, בה הם הסתכמו ב-1.7 מליארד דולרים; נתונים אלה ואחרים פירסמה שלשום (א') פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג, שציינה עוד, כי ב-11 החודשים הראשונים של השנה בוצעו בישראל 168 השקעות הון סיכון בהיקף של 1.3 מליארד דולרים.
תחום ה-IT ממשיך להוביל את השקעות ההון סיכון; כך, עד עתה גיסו חברות מהתחום 992 מליון דולרים, המהווים כ-76% מהיקף הגיוס הכללי. בסין ובהודו, לשם השוואה, תחום טכנולוגיית המידע דומיננטי פחות ומהווה בהתאמה 44% ו-42% מהיקף השקעות ההון סיכון.
על פי ארנסט אנד יאנג, השנה בוצעו בישראל 18 הנפקות בשווי מצרפי של 1.9 מליארד דולרים בהשוואה ל-8 הנפקות בלבד אשר התרחשו בשנה שעברה בשווי מצרפי של חצי מליארד דולרים. 38% מהשקעות ההון סיכון בישראל בוצעו במהלך 11 החודשים הראשונים של השנה בחברות הנמצאות בשלבים מוקדמים או בחברות סיד. נתון זה מעיד, על פי ארנסט אנד יאנג, על המשך התחזקות המגמה שחלה גם בשנה הקודמת ולפיה גובר הממומנטום להשקעה בחברות צעירות.
מנתוני ארנסט אנד יאנג וחטיבת המחקר בדאו ג'ונס - VentureOne, עולה כי עם יותר מ-30 מליארד דולרים של השקעות הון סיכון בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2007, נראה כי היקף ההשקעה השנתי בתעשיית ההון סיכון יהיה השנה הגבוה ביותר מאז שנת 2001. ההערכה היא, כי היקף ההשקעה הגלובלי השנתי בהון הסיכון יגיע ל-40 מיליארד דולרים. הערכה זו כוללת את השקעות ההון סיכון באירופה, ארה"ב ישראל וסין.
לדברי אורן בר-און, שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל, היקף ההנפקות הראשונות לציבור מהווה השנה 57% מכלל הפעילות, כאשר 43% מהאקזיטים בוצעו באמצעות מזוגים ורכישות. מגמה זו, אמר, שונה מהותית מהשנה הקודמת, בה 86% מהאקזיטים בוצעו באמצעות מיזוגים ורכישות והיתר בוצע באמצעות הנפקות ראשונות לציבור. בר-און ציין, כי 37% מהחברות הנכללות בתחום פעילות המיזוגים והרכישות בישראל הן חברות אשר הצליחו לגייס השקעה ראשונית מקרנות הון סיכון בשנים 1999-2000 והן מהוות 38% משווי העסקאות.
גיל פורר, מנהל תחום ההון סיכון בארנסט אנד יאנג העולמית, מסר כי עד כה שנת 2007 היתה שנה אכותית בתחום ההנפקות הראשונות לציבור. ב-96 הנפקות ראשונות לציבור גוייסו כ-7.7 מליארד דולרים, אמר. לדבריו, זהו הסכום הגבוהה ביותר שגוייס מאז שנת 2000. "ארה"ב רכזה את הכמות הגדולה ביותר של ההנפקות, כאשר השנה בוצעו בה 48 הנפקות בשווי כולל של 4.6 מליארד דולרים. בסין גוייסו 1.8 מליארד דולרים ב-14 הנפקות ובאירופה גוייסו מליארד דולרים ב-27 הנפקות. היקף השקעות ההון סיכון בשלושת הרבעונים הראשוים של השנה בהודו הגיע ל-777 מליון דולרים ובסין הסתכם היקף ההשקעה ב-1.7 מליארד דולרים".

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
התרחישים שעל השולחן וכולם בעייתיים
בהיעדר אופק מדיני, שלושה תרחישים מרכזיים מרחפים מעל האזור. הראשון: המשך המצב הקיים של כיבוש דה-פקטו עם אוטונומיה פלסטינית מוגבלת, מתכון להתפרצויות אלימות מחזוריות. השני הוא סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה, כפי שמציעים גורמים בישראל, מהלך שעלול להוביל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית ואולי לסנקציות. השלישי: מדינה אחת עם זכויות שוות, פתרון שמשמעותו סוף הפרויקט הציוני כמדינת הלאום של העם היהודי וזה כמובן לא יקרה.
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
ההכרות האירופיות והקנדית הצפויות אינן משנות את המציאות בשטח, אך הן מעבירות מסר שהסטטוס קוו אינו מקובל עליהם והם מאבדים סבלנות. עבור ישראל, המהלך הבינלאומי פגע ופוגע בעסקה להחזרת החטופים וסיום המלחמה. ביום שבו מקרון דיבר על הכרה במדינה פלסטינאית, החמאס דחה את ההצעה של המתווכות. צרפת למעשה גרמה בעקיפין למשבר חמור וגדול במו"מ, ועוד באה בטענות לישראל שניסתה מספר פעמים ותוך כדי וויתורים להגיע להסכם עם החמאס.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
המתווך האמריקאי וגם המתווכות באים בטענות לחמס שלא הסכים לעסקה טובה, ומשום מה בצרפת של עמנואל מקרון באים בטענות לישראל. יש ככל הנראה לחץ גדול מהבית לתמוך בעזה כשזצריך לזכור שיש כמות מאוד גדולה של מהגרים ואזרחים איסלמיים במדינות אירופה, לרבות בצרפת.