הסטארט-אפים הישראליים ביצעו השנה אקזיטים בהיקף 3.5 מליארד דולרים - 30% יותר מ-2006
ב-11 החודשים הראשונים של 2007 ביצעו חברות ישראליות מגובות הון סיכון אקזיטים בהיקף של 3.5 מליארד דולרים - גידול של 30% בשווי בהשוואה לשנת 2006, בה בוצעו אקזיטים בהיקף של 2.7 מליארד דולרים בלבד, וגידול של 58% בשווי לעומת 2005, בה הם הסתכמו ב-1.7 מליארד דולרים; נתונים אלה ואחרים פירסמה שלשום (א') פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג, שציינה עוד, כי ב-11 החודשים הראשונים של השנה בוצעו בישראל 168 השקעות הון סיכון בהיקף של 1.3 מליארד דולרים.
תחום ה-IT ממשיך להוביל את השקעות ההון סיכון; כך, עד עתה גיסו חברות מהתחום 992 מליון דולרים, המהווים כ-76% מהיקף הגיוס הכללי. בסין ובהודו, לשם השוואה, תחום טכנולוגיית המידע דומיננטי פחות ומהווה בהתאמה 44% ו-42% מהיקף השקעות ההון סיכון.
על פי ארנסט אנד יאנג, השנה בוצעו בישראל 18 הנפקות בשווי מצרפי של 1.9 מליארד דולרים בהשוואה ל-8 הנפקות בלבד אשר התרחשו בשנה שעברה בשווי מצרפי של חצי מליארד דולרים. 38% מהשקעות ההון סיכון בישראל בוצעו במהלך 11 החודשים הראשונים של השנה בחברות הנמצאות בשלבים מוקדמים או בחברות סיד. נתון זה מעיד, על פי ארנסט אנד יאנג, על המשך התחזקות המגמה שחלה גם בשנה הקודמת ולפיה גובר הממומנטום להשקעה בחברות צעירות.
מנתוני ארנסט אנד יאנג וחטיבת המחקר בדאו ג'ונס - VentureOne, עולה כי עם יותר מ-30 מליארד דולרים של השקעות הון סיכון בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2007, נראה כי היקף ההשקעה השנתי בתעשיית ההון סיכון יהיה השנה הגבוה ביותר מאז שנת 2001. ההערכה היא, כי היקף ההשקעה הגלובלי השנתי בהון הסיכון יגיע ל-40 מיליארד דולרים. הערכה זו כוללת את השקעות ההון סיכון באירופה, ארה"ב ישראל וסין.
לדברי אורן בר-און, שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל, היקף ההנפקות הראשונות לציבור מהווה השנה 57% מכלל הפעילות, כאשר 43% מהאקזיטים בוצעו באמצעות מזוגים ורכישות. מגמה זו, אמר, שונה מהותית מהשנה הקודמת, בה 86% מהאקזיטים בוצעו באמצעות מיזוגים ורכישות והיתר בוצע באמצעות הנפקות ראשונות לציבור. בר-און ציין, כי 37% מהחברות הנכללות בתחום פעילות המיזוגים והרכישות בישראל הן חברות אשר הצליחו לגייס השקעה ראשונית מקרנות הון סיכון בשנים 1999-2000 והן מהוות 38% משווי העסקאות.
גיל פורר, מנהל תחום ההון סיכון בארנסט אנד יאנג העולמית, מסר כי עד כה שנת 2007 היתה שנה אכותית בתחום ההנפקות הראשונות לציבור. ב-96 הנפקות ראשונות לציבור גוייסו כ-7.7 מליארד דולרים, אמר. לדבריו, זהו הסכום הגבוהה ביותר שגוייס מאז שנת 2000. "ארה"ב רכזה את הכמות הגדולה ביותר של ההנפקות, כאשר השנה בוצעו בה 48 הנפקות בשווי כולל של 4.6 מליארד דולרים. בסין גוייסו 1.8 מליארד דולרים ב-14 הנפקות ובאירופה גוייסו מליארד דולרים ב-27 הנפקות. היקף השקעות ההון סיכון בשלושת הרבעונים הראשוים של השנה בהודו הגיע ל-777 מליון דולרים ובסין הסתכם היקף ההשקעה ב-1.7 מליארד דולרים".
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
