הקץ לזלזול החנויות בצרכן?

חנות לא מאפשרת לך להחזיר את המוצר שקנית? לאחרונה, נכנס לתוקף תיקון לחוק בו נקבע ,כי בית המשפט רשאי לפסוק לטובת הצרכן פיצויים בסכום של עד 50,000 שקל
איתמר סיוון |

מי לא מכיר את הקנייה בחנות אשר נראית נהדרת, אך כאשר חוזרים הביתה לא רואים את התועלת שבקנייה. אנחנו מצפים שנוכל להחזיר את המוצר לחנות אשר תקבל זאת בהבנה. אלא מה? במקרים רבים, החנויות כלל לא מאפשרות לנו להחזיר את המוצרים. הן כופות עלינו את המשך ההתקשרות איתן, ונותנות לנו – במקרה הטוב – זיכוי בו נוכל לרכוש מוצר אחר באותה חנות.

עפ"י החוק, חייב בית עסק לפרסם ליד כל קופה, בגודל של עמוד A4 לפחות, מדיניות החזרת מוצרים. כלומר, אנחנו הצרכנים זכאים לדעת כיצד ובאילו תנאים נוכל לקבל את כספנו חזרה. חובה נוספת הנובעת מהחובה לפרסם מדיניות החזרת מוצרים, היא החובה לפעול בהתאם למדיניות החזרת המוצרים. על העוסק גם לסמן את מחירו הכולל של המוצר. הפרת הוראות אלו עלולה לגרור סנקציה פלילית של הרשעה, וכן מהווה עוולה אזרחית.

לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון לחוק הגנת הצרכן, ולפיו רשאי בית משפט לפסוק פיצויים עד סכום של 10,000 שקל ללא קשר לנזק שנגרם, וזאת אם העוסק הפר הוראות מסוימות. במקרים בהם ההפרה חוזרת (תוך שנתיים מהפרה קודמת בה הורשע העוסק), או אם ההפרה נמשכת (הפרה לאחר שניתן צו להפסיקה), בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בסכום של עד 50,000 שקל.

החוק מורה כי בית המשפט יתחשב בבואו לפסוק את גובה הפיצוי, בין היתר, בשיקולים הבאים: אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הצרכן למימוש זכויותיו, שוויה הכספי של העסקה וכולי. כעת השאלה היא האם יעמדו צרכנים על מימוש זכותם והאם בתי המשפט ישתמשו בסמכותם לפסוק פיצויים מרתיעים? ימים יגידו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.