טיפים לעבודה במכירות בקניונים בחו"ל

החלטתם לעשות קצת "כסף קל" במכירות בקניונים בחו"ל בחופשת הסמסטר? ישנם מספר כללים שכדאי לדעת לפני בחירת היעד, החברה וסוג המוצר שעליכם למכור. עידן לנצ'נר מייעץ מנסיונו האישי על תחום ה"עגלות"
עידן לנצ'נר |

סטודנטים רבים וגם כאלה שכבר סיימו את התואר ורוצים לשלב עבודה בחו"ל עם כסף מהיר וטוב, בוחרים לעבוד באופן זמני במכירות בקניונים בחו"ל. אולם, לפני שמחליטים באיזו ארץ לעבוד ובאיזו חברת מכירות כדאי להשתלב, חשוב לשים לב לדגשים מסויימים.

טיפים למוכרן המתחיל

ניסיון מקצועי: בשוק העגלות בארה"ב קיימות חברות רבות שנפתחו לתקופה קצרה של שנה או שנתיים. חברות אלו הן, בדרך כלל, חברות פחות מנוסות ובעלות קשרים רופפים עם הנהלות הקניונים. כמו כן, הגב הכלכלי שלהן ברוב המקרים חלש יותר וכן היכולת לפתור בעיות במידה וצצות.

קניונים טובים: בעבר, כאשר חברה הייתה רוצה לעבוד בקניון מסוים, היא הייתה צריכה ליצור קשר עם הקניון עצמו בכדי להשכיר עגלה. היום השוק השתנה מקצה לקצה. ובכדי להשיג "מיקום" בקניון יש לפנות לאחד מחברות ה-wholesale שמוכרות את מוצרי ים המלח ודרכן להיכנס לנקודות המכירה בקניונים. היום, חברות הקניונים עובדות בעיקר עם חברות ה-wholesale הגדולות ונותנות להן להיות אחראיות על הפעלת נקודות המכירה בקניונים.

מערך מקצועי מסודר: יש לוודא שהחברה שאליה אתם מגיעים היא חברה שיש לה מערך מסודר של "ניהול מוצר" והיא יודעת ללמד אנשים למכור ויכולה להפוך כל עובד חסר בטחון שמגיע מהארץ למוכר מן השורה הראשונה. לכן, יש להבדיל בין חברות בהן רק המנהלים "עושים" כסף, לבין חברות בהן העובדים מרוויחים כסף.

חברות רבות אינן מסתייעות במנהל מוצר,לכן מומלץ לטרוח ולחפש חברות המעסיקות מנהל מוצר, שתפקידו לסייר בין האזורים השונים של החברה ולתת ערך מוסף לעובדי החברה בכל הקשור במקצועיות המכירה.

חוקיות: משנה לשנה מחלקת ההגירה בארצות הברית עוצרת יותר ויותר ישראלים לא חוקיים שעובדים בעגלות. כיום, יותר ויותר חברות מתחילות לעבוד חוקי, אך עדיין לא כולן עושות זאת ב-100%. חלק מהחברות מעסיקות רק חלק מהעובדים שלהן באופן חוקי, או שמעסיקות עובדים חוקיים ומשלמות רק על חלק מהמשכורת מיסים (לא ממש חוקי), ואף יש שמעסיקות עובדים חוקיים ונותנות להם לשלם את המיסים לבד, למרות שבפועל המעסיק צריך להשתתף במחצית מתשלום המיסים של העובד.

בדרך כלל החברות הוותיקות והגדולות עובדות באופן חוקי ומלא, מאחר ויש להן יותר מה להפסיד.

סביבת עבודה וחברה טובים: חשוב לבחור חברה ששמה דגש על חיי חברה וחגים ולא רק על כסף ועבודה. ללא חיים חברתיים יהיה נורא קשה לייצר כסף גם אם אתם עובדים בקניונים הכי טובים בארה"ב. חשוב שיהיו יציאות משותפות בסופי שבוע, תחרויות נושאות פרסים וארוחות משותפות בערבי שישי או חג.

לסיכום, חשוב להיזהר מחברות המבטיחות הבטחות מופרזות ומסיפורים שנשמעים "Too good to be true".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כנה של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנזק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  -  "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית עלך הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה שהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אלייכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסדקים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

 

ופני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

מצד אחד, קשה לבוא בטענות להתנהלות של גופים שמטרתם היא להרוויח. הם יפעלו כדי למקסם ולהוציא את המיטב מכל סיטואציה. ובטח שאין בדברים טענה כלפי אחד מהקמפיינרים, שורד השבי שגיא דקל חן. עם זאת, ממתי נהיה לגיטימי לגייס טראומה לאומית ואישית לבנייה של מותג בנק? הרי מלכתחילה הפעולה של בנק ישראל הורתה על החזר כספים לציבור. הקלות הבלתי נסבלת של הבנק לקחת את ה-7.10 ולהפוך אותו לכלי שיווקי היא מקוממת, בלשון המעטה.