טיפים לעבודה במכירות בקניונים בחו"ל

החלטתם לעשות קצת "כסף קל" במכירות בקניונים בחו"ל בחופשת הסמסטר? ישנם מספר כללים שכדאי לדעת לפני בחירת היעד, החברה וסוג המוצר שעליכם למכור. עידן לנצ'נר מייעץ מנסיונו האישי על תחום ה"עגלות"
עידן לנצ'נר |

סטודנטים רבים וגם כאלה שכבר סיימו את התואר ורוצים לשלב עבודה בחו"ל עם כסף מהיר וטוב, בוחרים לעבוד באופן זמני במכירות בקניונים בחו"ל. אולם, לפני שמחליטים באיזו ארץ לעבוד ובאיזו חברת מכירות כדאי להשתלב, חשוב לשים לב לדגשים מסויימים.

טיפים למוכרן המתחיל

ניסיון מקצועי: בשוק העגלות בארה"ב קיימות חברות רבות שנפתחו לתקופה קצרה של שנה או שנתיים. חברות אלו הן, בדרך כלל, חברות פחות מנוסות ובעלות קשרים רופפים עם הנהלות הקניונים. כמו כן, הגב הכלכלי שלהן ברוב המקרים חלש יותר וכן היכולת לפתור בעיות במידה וצצות.

קניונים טובים: בעבר, כאשר חברה הייתה רוצה לעבוד בקניון מסוים, היא הייתה צריכה ליצור קשר עם הקניון עצמו בכדי להשכיר עגלה. היום השוק השתנה מקצה לקצה. ובכדי להשיג "מיקום" בקניון יש לפנות לאחד מחברות ה-wholesale שמוכרות את מוצרי ים המלח ודרכן להיכנס לנקודות המכירה בקניונים. היום, חברות הקניונים עובדות בעיקר עם חברות ה-wholesale הגדולות ונותנות להן להיות אחראיות על הפעלת נקודות המכירה בקניונים.

מערך מקצועי מסודר: יש לוודא שהחברה שאליה אתם מגיעים היא חברה שיש לה מערך מסודר של "ניהול מוצר" והיא יודעת ללמד אנשים למכור ויכולה להפוך כל עובד חסר בטחון שמגיע מהארץ למוכר מן השורה הראשונה. לכן, יש להבדיל בין חברות בהן רק המנהלים "עושים" כסף, לבין חברות בהן העובדים מרוויחים כסף.

חברות רבות אינן מסתייעות במנהל מוצר,לכן מומלץ לטרוח ולחפש חברות המעסיקות מנהל מוצר, שתפקידו לסייר בין האזורים השונים של החברה ולתת ערך מוסף לעובדי החברה בכל הקשור במקצועיות המכירה.

חוקיות: משנה לשנה מחלקת ההגירה בארצות הברית עוצרת יותר ויותר ישראלים לא חוקיים שעובדים בעגלות. כיום, יותר ויותר חברות מתחילות לעבוד חוקי, אך עדיין לא כולן עושות זאת ב-100%. חלק מהחברות מעסיקות רק חלק מהעובדים שלהן באופן חוקי, או שמעסיקות עובדים חוקיים ומשלמות רק על חלק מהמשכורת מיסים (לא ממש חוקי), ואף יש שמעסיקות עובדים חוקיים ונותנות להם לשלם את המיסים לבד, למרות שבפועל המעסיק צריך להשתתף במחצית מתשלום המיסים של העובד.

בדרך כלל החברות הוותיקות והגדולות עובדות באופן חוקי ומלא, מאחר ויש להן יותר מה להפסיד.

סביבת עבודה וחברה טובים: חשוב לבחור חברה ששמה דגש על חיי חברה וחגים ולא רק על כסף ועבודה. ללא חיים חברתיים יהיה נורא קשה לייצר כסף גם אם אתם עובדים בקניונים הכי טובים בארה"ב. חשוב שיהיו יציאות משותפות בסופי שבוע, תחרויות נושאות פרסים וארוחות משותפות בערבי שישי או חג.

לסיכום, חשוב להיזהר מחברות המבטיחות הבטחות מופרזות ומסיפורים שנשמעים "Too good to be true".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.15%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.