טיפים לעבודה במכירות בקניונים בחו"ל

החלטתם לעשות קצת "כסף קל" במכירות בקניונים בחו"ל בחופשת הסמסטר? ישנם מספר כללים שכדאי לדעת לפני בחירת היעד, החברה וסוג המוצר שעליכם למכור. עידן לנצ'נר מייעץ מנסיונו האישי על תחום ה"עגלות"
עידן לנצ'נר |

סטודנטים רבים וגם כאלה שכבר סיימו את התואר ורוצים לשלב עבודה בחו"ל עם כסף מהיר וטוב, בוחרים לעבוד באופן זמני במכירות בקניונים בחו"ל. אולם, לפני שמחליטים באיזו ארץ לעבוד ובאיזו חברת מכירות כדאי להשתלב, חשוב לשים לב לדגשים מסויימים.

טיפים למוכרן המתחיל

ניסיון מקצועי: בשוק העגלות בארה"ב קיימות חברות רבות שנפתחו לתקופה קצרה של שנה או שנתיים. חברות אלו הן, בדרך כלל, חברות פחות מנוסות ובעלות קשרים רופפים עם הנהלות הקניונים. כמו כן, הגב הכלכלי שלהן ברוב המקרים חלש יותר וכן היכולת לפתור בעיות במידה וצצות.

קניונים טובים: בעבר, כאשר חברה הייתה רוצה לעבוד בקניון מסוים, היא הייתה צריכה ליצור קשר עם הקניון עצמו בכדי להשכיר עגלה. היום השוק השתנה מקצה לקצה. ובכדי להשיג "מיקום" בקניון יש לפנות לאחד מחברות ה-wholesale שמוכרות את מוצרי ים המלח ודרכן להיכנס לנקודות המכירה בקניונים. היום, חברות הקניונים עובדות בעיקר עם חברות ה-wholesale הגדולות ונותנות להן להיות אחראיות על הפעלת נקודות המכירה בקניונים.

מערך מקצועי מסודר: יש לוודא שהחברה שאליה אתם מגיעים היא חברה שיש לה מערך מסודר של "ניהול מוצר" והיא יודעת ללמד אנשים למכור ויכולה להפוך כל עובד חסר בטחון שמגיע מהארץ למוכר מן השורה הראשונה. לכן, יש להבדיל בין חברות בהן רק המנהלים "עושים" כסף, לבין חברות בהן העובדים מרוויחים כסף.

חברות רבות אינן מסתייעות במנהל מוצר,לכן מומלץ לטרוח ולחפש חברות המעסיקות מנהל מוצר, שתפקידו לסייר בין האזורים השונים של החברה ולתת ערך מוסף לעובדי החברה בכל הקשור במקצועיות המכירה.

חוקיות: משנה לשנה מחלקת ההגירה בארצות הברית עוצרת יותר ויותר ישראלים לא חוקיים שעובדים בעגלות. כיום, יותר ויותר חברות מתחילות לעבוד חוקי, אך עדיין לא כולן עושות זאת ב-100%. חלק מהחברות מעסיקות רק חלק מהעובדים שלהן באופן חוקי, או שמעסיקות עובדים חוקיים ומשלמות רק על חלק מהמשכורת מיסים (לא ממש חוקי), ואף יש שמעסיקות עובדים חוקיים ונותנות להם לשלם את המיסים לבד, למרות שבפועל המעסיק צריך להשתתף במחצית מתשלום המיסים של העובד.

בדרך כלל החברות הוותיקות והגדולות עובדות באופן חוקי ומלא, מאחר ויש להן יותר מה להפסיד.

סביבת עבודה וחברה טובים: חשוב לבחור חברה ששמה דגש על חיי חברה וחגים ולא רק על כסף ועבודה. ללא חיים חברתיים יהיה נורא קשה לייצר כסף גם אם אתם עובדים בקניונים הכי טובים בארה"ב. חשוב שיהיו יציאות משותפות בסופי שבוע, תחרויות נושאות פרסים וארוחות משותפות בערבי שישי או חג.

לסיכום, חשוב להיזהר מחברות המבטיחות הבטחות מופרזות ומסיפורים שנשמעים "Too good to be true".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.