טיפים לעבודה במכירות בקניונים בחו"ל

החלטתם לעשות קצת "כסף קל" במכירות בקניונים בחו"ל בחופשת הסמסטר? ישנם מספר כללים שכדאי לדעת לפני בחירת היעד, החברה וסוג המוצר שעליכם למכור. עידן לנצ'נר מייעץ מנסיונו האישי על תחום ה"עגלות"
עידן לנצ'נר |

סטודנטים רבים וגם כאלה שכבר סיימו את התואר ורוצים לשלב עבודה בחו"ל עם כסף מהיר וטוב, בוחרים לעבוד באופן זמני במכירות בקניונים בחו"ל. אולם, לפני שמחליטים באיזו ארץ לעבוד ובאיזו חברת מכירות כדאי להשתלב, חשוב לשים לב לדגשים מסויימים.

טיפים למוכרן המתחיל

ניסיון מקצועי: בשוק העגלות בארה"ב קיימות חברות רבות שנפתחו לתקופה קצרה של שנה או שנתיים. חברות אלו הן, בדרך כלל, חברות פחות מנוסות ובעלות קשרים רופפים עם הנהלות הקניונים. כמו כן, הגב הכלכלי שלהן ברוב המקרים חלש יותר וכן היכולת לפתור בעיות במידה וצצות.

קניונים טובים: בעבר, כאשר חברה הייתה רוצה לעבוד בקניון מסוים, היא הייתה צריכה ליצור קשר עם הקניון עצמו בכדי להשכיר עגלה. היום השוק השתנה מקצה לקצה. ובכדי להשיג "מיקום" בקניון יש לפנות לאחד מחברות ה-wholesale שמוכרות את מוצרי ים המלח ודרכן להיכנס לנקודות המכירה בקניונים. היום, חברות הקניונים עובדות בעיקר עם חברות ה-wholesale הגדולות ונותנות להן להיות אחראיות על הפעלת נקודות המכירה בקניונים.

מערך מקצועי מסודר: יש לוודא שהחברה שאליה אתם מגיעים היא חברה שיש לה מערך מסודר של "ניהול מוצר" והיא יודעת ללמד אנשים למכור ויכולה להפוך כל עובד חסר בטחון שמגיע מהארץ למוכר מן השורה הראשונה. לכן, יש להבדיל בין חברות בהן רק המנהלים "עושים" כסף, לבין חברות בהן העובדים מרוויחים כסף.

חברות רבות אינן מסתייעות במנהל מוצר,לכן מומלץ לטרוח ולחפש חברות המעסיקות מנהל מוצר, שתפקידו לסייר בין האזורים השונים של החברה ולתת ערך מוסף לעובדי החברה בכל הקשור במקצועיות המכירה.

חוקיות: משנה לשנה מחלקת ההגירה בארצות הברית עוצרת יותר ויותר ישראלים לא חוקיים שעובדים בעגלות. כיום, יותר ויותר חברות מתחילות לעבוד חוקי, אך עדיין לא כולן עושות זאת ב-100%. חלק מהחברות מעסיקות רק חלק מהעובדים שלהן באופן חוקי, או שמעסיקות עובדים חוקיים ומשלמות רק על חלק מהמשכורת מיסים (לא ממש חוקי), ואף יש שמעסיקות עובדים חוקיים ונותנות להם לשלם את המיסים לבד, למרות שבפועל המעסיק צריך להשתתף במחצית מתשלום המיסים של העובד.

בדרך כלל החברות הוותיקות והגדולות עובדות באופן חוקי ומלא, מאחר ויש להן יותר מה להפסיד.

סביבת עבודה וחברה טובים: חשוב לבחור חברה ששמה דגש על חיי חברה וחגים ולא רק על כסף ועבודה. ללא חיים חברתיים יהיה נורא קשה לייצר כסף גם אם אתם עובדים בקניונים הכי טובים בארה"ב. חשוב שיהיו יציאות משותפות בסופי שבוע, תחרויות נושאות פרסים וארוחות משותפות בערבי שישי או חג.

לסיכום, חשוב להיזהר מחברות המבטיחות הבטחות מופרזות ומסיפורים שנשמעים "Too good to be true".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.