לנדמארק גרופ בפרויקט של 100 אלף מ"ר בבנייני מגורים
חברת לנדמארק גרופ הישראלית, בשליטת נמרוד טבי ויוסי עוז, הודיעה היום (ד') על יישום ראשון של ההסכם לשיתוף הפעולה שחתמה לפני כשלושה שבועות עם בית ההשקעות האמריקני, קרלטון גרופ, המתמחה בהשקעות נדל"ן בינלאומיות, בפרויקט בנמל גדנסק שבפולין. על פי ההסכם תממן קרלטון באמצעותה ו/או באמצעות גופים אחרים כ-80% מההון העצמי הנדרש לפרויקטים של לנדמארק גרופ ואשר יהוו את ההון העצמי שיידרש להקמת הפרויקטים. חלוקת הרווחים בפרויקטים צפויה להיות 50%-50% בין לנדמארק גרופ וקרלטון גרופ.
הפרויקט יוקם על 50 דונם קרקע שנרכשו על ידי לנדמארק לפני כשלושה חודשים על גדות הנהר שבמרכז גדנסק בפולין ממול לעיר העתיקה ומיועד לבניית 100 אלף מ"ר של בנייני מגורים יוקרתיים ושטחי מסחר ומלון פאר. לנדמארק רכשה את הנכס לפי שווי של כ- 26 מיליון יורו.
לנדמארק גרופ קיבלה ויתור רשמי מרשויות נמל גדנסק על זכות הסירוב הראשונה לרכישת הקרקע ואשר עמדה לזכותם על פי החוק עקב מיקומה הייחודי של הקרקע בנמל גדנסק ובכך ניתן האור הירוק להשלמת עסקת רכישת הקרקע והחברה תחל במהלך החודשים הקרובים בתכנון ובביצוע הפרויקט. לנדמארק הינה בעלת הקרקע באמצעות חברה זרה שבשליטתה ביחד עם שותף מקומי. על פי ההסכם שנחתם עם רכישת הקרקע ,יינתן לשותף המקומי בפולין בונוס של כ-10.8 מיליון שקל, אם וכאשר הרווח הכולל לפרויקט יעלה על כ-480 מיליון שקל.
הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.
חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה
הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות
שנרשם אשתקד בערב ראש השנה
נתוני שבא SHVA , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל.
מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה
תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.
שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.
- שבא מציגה עלייה בהכנסות אך שחיקה ברווח התפעולי
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
