משפט: מנהל מקרקעי ישראל בוחן שוב את תחום הנחלות

תביעות משפטיות שהגיש המינהל, בגין שימוש חורג בחלקת מגורים בנחלות חקלאית, יבחנו מחדש, לאור החלטתה החדשה של מועצת מקרקעי ישראל
שי פאוזנר |

היועצת המשפטית למינהל מקרקעי ישראל, עו"ד רחל זכאי, הוציאה לאחרונה הנחייה, ליועצים המשפטיים במחוזות המינהל, לבחון מחדש תביעות משפטיות כנגד פעילות לא חקלאית (פל"ח) בחלקת המגורים בנחלות שבמשבצת ישובים חקלאיים, בעקבות כניסתה לתוקף של החלטת מועצה חדשה העוסקת בנושא.(החלטה 1101).

במסגרת זו - תביעות תלויות ועומדות - תביעות שעניינן השכרת מבנים לפעילות לא חקלאית, בהיקף שלא עולה על 500 מ"ר, ניתנות להסדרה כאשר השימוש לפל"ח מותר בתכנית תקפה או ניתן לו היתר לשימוש חורג. במקרים אלה יפנה המינהל לנתבעים ויציע להם להסדיר את השימוש עפ"י העקרונות שנקבעו בהחלטה: כאשר השימושים אפשריים על פי תוכנית תקפה - יפנה המינהל לנתבעים בהצעה להסדיר את השימוש החורג, הן לגבי תקופת העבר והן לגבי העתיד.

עבור השימוש העתידי ישולמו למינהל דמי חכירה מהוונים, תוך התחשבות בחבות לתשלום היטל השבחה. הנחות אזור לא יחולו על הפל"ח למעט על מבני קיט.

עבור השימוש בעבר ישלם בעל הנחלה 20% מערך הקרקע בלבד (שמשמעו תשלום עבור 4 שנות שימוש בלבד).

לגבי מקרים שהשימושים אפשריים על פי היתר לשימוש חורג: עבור השימוש העתידי ישולם 5% מערך הקרקע לכל שנת שימוש. עבור השימוש בעבר ישולם 20% מערך הקרקע (עבור 4 שנים אחרונות).

נתבעים שלא יגיעו להסדר: כנגד נתבעים אשר יסרבו להגיע להסדר כאמור תימשכנה התביעות להתנהל, כאשר לגבי תקופת העבר דמי השימוש ימשכו להיות בשיעורים הגבוהים שנקבעו (עפ"י החלטה 755) והמינהל יפעל להפסקת השימוש.

תביעות שאינן ניתנות להסדרה במתכונתן: במקרים בהם שטח השימוש החורג עולה על 500 מ"ר יידרש החוכר לצמצם את שטח השימוש ולהתכנס לשטח המותר כתנאי להסדרת השימוש החורג.

במקרים בהם השימוש אינו מותר על פי תכנית תקפה ולא ניתן היתר לשימוש חורג יאפשר המינהל לחוכר להסדיר תכנונית את השימוש, שיוגבל לשטח של עד 500 מ"ר בלבד, תוך עמידה בלוחות זמנים קצרים, מתן ערבויות והסכמה למתן פסקי דין להפסקת השימוש אם לא ינתן אישור מוסדות התכנון.

בעניין תביעות חדשות: היועצת הנחתה לפנות לנתבעים הפוטנציאליים קודם להגשת התביעה ולהציע הסדר על פי ההחלטה. בהעדר תגובה או הסדרה תוגש תביעה להפסקת השימוש ולגביית דמי שימוש, בהתאם להחלטות המועצה כפי שהיו בתקופת השימוש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: