הסטארט-אפ קוואלי סיסטמס גייס בהצלחה 10 מ' ד'
הסטארט-אפ קוואלי סיסטמס, המפתח פתרונות טכנולוגיים לביצוע וניהול תהליכי בדיקות חומרה באופן אוטומטי, הודיע היום (ד') כי השלים סבב גיוס שני של 10 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. בין המשקיעים בסבב הנוכחי: קבוצת פישמן, טאו תשואות, אלטשולר-שחם ושטראוס השקעות.
מהחברה נמסר כי סיבוב הגיוס השני נעשה לפי שווי חברה של 24 מיליון דולר אחרי הכסף והוא יאפשר לקוואלי סיסטמס לחזק את פעילויות פיתוח המוצר ואת המשך פיתוח מערך השיווק בחו"ל. סבב הגיוס הקודם של הסטארט אפ נערך לפני כשנתיים ובו גויסו 2 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליון דולר. בין המשקיעים בסיבוב הראשון: קבוצת פישמן, יקי וטורי ורותם אופיר.
עוד נמסר מהחברה כי קוואלי סיסטמס החלה במכירת המערכת במקביל לסבב הגיוס הנוכחי והרחיבה לאחרונה את פעילותה בארצות הברית ובאירופה.
קוואלי סיסטמס, נוסדה במאי, 2004 והיא מפתחת ומשווקת את מערכת Test Shell הייחודית, חבילת יישומים משולבים המאפשרים אוטומציה מלאה לתהליכי פיתוח וניהול בדיקות חומרה ותהליכי אופטימיזציה של איכות מוצרים.
אריה פיינגולד, יו"ר קוואלי סיסטמס אמר היום: "הדיאלוג עם שוק ההון חשוב להתפתחותה של קוואלי סיסטמס. האמון שנותנים בנו המשקיעים מעודד אותנו מאוד ובטוחני כי נעמוד בו אף יותר מהציפיות. אמרתי בעבר כי בכוונתנו להפוך את קוואלי למרקורי מספר 2 ואני עומד מאחורי זה".
מנכ"ל קוואלי סיסטמס הוסיף: עולם בדיקות החומרה האוטומטיות מתפתח מאוסף של כלים שונים לפלטפורמה ארגונית לניהול איכות. חזונה של קוואלי סיסטמס הוא להפוך לחברת התוכנה המובילה בעידן החדש של בדיקות החומרה האוטומטיות. סבב הגיוס הנוכחי יסיע לביסוס מעמדה של קוואלי כפורצת דרך בתחום".
פתרונות TestShell של QualiSystems הם חבילת יישומים משולבים המאפשרים לחברות לבדוק, לנהל ולמטב את האיכות בכל השלבים של מחזור חיי המוצר. פתרונות אלה מאפשרים ליצור מוצרים מורכבים באיכות גבוה, קיצור משך הזמן עד להשקת המוצר ותוך הפחתת עלויות.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.