טאואר מייצרת מוצרים לתעשיית החלל הישראלית
טאואר סמיקונדקטור הודיעה היום (ג') כי ייצרה בהצלחה אב טיפוס של בקרים מתוחכמים לשימוש בחלל החיצון. בקרים אלו מיועדים להיכלל בלוויינים ולכן אמורים לעמוד בתנאים סביבתיים קשים, ובעיקר בקרינה הקוסמית.
השבבים סופקו לחברת רמון צ'יפס, חברה ישראלית המתמחה במוצרים המוטסים לחלל. הם מיוצרים במפעל FAB2 בתהליך 0.18 מיקרון.
מהחברה נמסר כי הבקר המדובר פועל בתדר 150 מה"ץ כאשר התקשורת שלו מגיעה לקצב של 250 מיליון סיביות לשניה. החוסן הסביבתי של המוצר יאפשר לו לחדור גם ליישומים מוטסים, בנוסף לתעשיית החלל.
הבקר פותח על ידי רמון צ'יפס, באמצעות שיטתם הייחודיתRadSafe ובעזרת ספריית תאים ששוריינה במיוחד לעמידה בקרינה מאסיבית ( Rad Hard ).
הדגמים הראשונים אופיינו ע"י רמון צ'יפס והוכיחו עמידות גבוהה ביותר לקרינה עד לרמות של 300 קילו-ראד. המוצר הגיע ל – soft error rate בקצב של אחד חלקי 10 בחזקת 13 אירועים לביט ליום בעת חשיפה לקרינה של MeV-cm2/mg 100.
"אנו מרוצים מביצועי טאואר ומביצועי המוצר – בתהליך הייצור הקונבנציונאלי", אמר פרופ' רן גינוסר, מנכ"ל רמון צ'יפס. "הצוות של טאואר סייע רבות בהשגת היעדים הטכנולוגיים שהוצבו למוצר. אנו רואים מספר הזדמנויות עסקיות מבטיחות שתתאפשרנה הודות להישגים הטכנולוגיים הללו".
"אנו שמחים כי המוצרים שיוצרו עבור רמון צ'יפס הוכיחו את חסינות וגמישות תהליכי הייצור של טאואר", אמר דני אשכנזי, מנהל קו מוצרי CMOS בטאואר. "הספריות חסינות הקרינה מוסיפות מימד חדש למגוון הפתרונות שטאואר מציעה ללקוחותיה ויכולות לסייע לנו לחדור לשווקים נוספים".
טאואר סמיקונדקטור בע"מ הינה יצרן עצמאי של מעגלים משולבים (IC), אשר נוסדה ב-1993. החברה מייצרת מעגלים משולבים (IC) בגיאומטריות 1.0 עד 0.13 מיקרון ומספקת שירותי ייצור משלימים ותמיכה בתכנון. בנוסף לטכנולוגיות ייצור דיגיטליות ב- CMOS מציעה טאואר פתרונות מתקדמים לייצור זיכרונות בלתי נדיפים, שבבים מעורבי אותות וחיישני CMOS לצילום דיגיטלי. לחברה שני מתקני ייצור המבטיחים הענקת שירות ברמה עולמית ללקוחותיה: Fab 1 מייצר בטכנולוגיות מ- 1.0 ל- 0.35 מיקרון ו- Fab 2 מייצר בטכנולוגיית 0.18, 0.16 ו- 0.13 מיקרון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
