הדולר שומר על כוחו לאור דבריו של הפד אמש

באשר לעליות מחירים, הדבר מחזק את הציפיות שהבנק המרכזי יותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25% עוד זמן מה, כפי שעשה אמש

הדולר שומר על רווחים אשר צבר אל מול האירו והיין ,זאת לאחר שהפדרל רסרב הדגיש פעמים רבות את דאגותיו ללחצים האינפלציונים במשק האמריקאי ,מה שמחזק את הציפיות שהבנק המרכזי יותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.25% עוד זמן מה ,כפי שעשה זאת אמש. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3435 אל מול האירו ,סביב הרמות של 123.40 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0022 אל מול הסטרלינג.

ביפן הלילה התפרסמו מספר נתונים כלכליים ,החשוב מביניהם היה מדד המחירים לצרכן ליבה בטוקיו אשר הצביע על ירידה מפתיע לרמה שלילית 0.1% ,דבר שמאשש את חששות המשקיעים כי הבנק המרכזי היפני יעלה את הריבית אך בהדרגתיות. נקודת מבט זו נותנת מרווח פעולה נוח למסחר ספקולטיבי של הcarry traders אשר לווים את היין בכדי לממן נכסים ולקנות מטבעות עם תשואה גדולה יותר. בשל אי-יציבות של הזוג דולר/יין יתכן שנראה סבב מכירות נוסף בזמן הקרוב ,מבחינה טכנית רמת התנגדות של 123.50 הנה משמעותית כאשר פריצת רמה זו מעלה עשויה לגרום להחלשותו של המטבע היפני עד לרמת שפל של 4.5 שנים ולהסחר מעל הרמה של 124.00 יין אל מול הדולר. כעת נסחר היין סביב הרמות של 123.40 אל מול הדולר ,סביב הרמות של 165.90 אל מול האירו וסביב הרמות של 247.15 אל מול הסטרלינג.

היום את מירב תשומת לב המשקיעים ימשכו מספר נתונים חשובים מהזירה הגלובלית. בארה"ב יתפרסמו נתוני הוצאה לצריכה עצמית ליבה בשעה 12:30 (GMT) ומדד מנהלי הרכש של שיקגו בשעה 14:00 (GMT). בבריטניה ההתמקדות תהיה אל עבר נתוני התמ"ג והחשבון השוטף בשעה 8:30 (GMT). כמו כן, בקנדה יתפרסמו נתוני הצמיחה בשעה 12:30 (GMT).

דולר/שקל: אמש התחזק השקל ורשם עליה חדה של 0.8% אל מול הדולר .נזכיר כי רק לפני יומיים נסחר המטבע הישראלי סביב הרמות של 4.2910 ,זהו שפל שלא ראינו מאז 28 לנובמבר בשנת 2006. הסיבה העיקרית באה לאור העליות באחד העם. כמו כן ,התופעת של מכירת השטר הירוק באה מהזירה המקומית כאשר חברות רבות אשר ממירות את הדולר לשקלים בסוף החודש ,כל זאת בכדי לשלם משכורות לעובדיהם. הצמיחה של 4.1% בכלכלה הישראלית ועודף של 6.1 מיליארד דולר בחשבון השוטף נותנת תמיכה לחוסנו של השקל. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.2490 אל מול הדולר.

זהב: ההמתכת הזהובה מתחילה להתאושש מהשפל של שלושה חודשים. הבוקר עם תחילת המסחר החוזה העתידי על הזהב רושם עליה ניכרת של יותר משש דולר לאונקיה. המתכת היקרה מקבלת תמיכה מעליות מחירי הנפט ונתוני אינפלציה חזקים יותר מהצפי ,כגון העליה בתמ"ג דפלציוני אשר מודד את עליות המחירים בכל הפעילויות הכלכליות במשק האמריקאי. כמו כן ,עושה רושם שישנו לחץ של קונים על הזהב ונפח המכירות ירד בצורה משמעותית ממה שנראה קודם לכן השבוע. מבחינה טכנית המשך המגמה השורית עשויה למשוך את מחיר הזהב מעלה עד לרמת התנגדות הבאה של 660.00 דולר לאונקיה. כעת נסחר החוזה העתידי על הזהב סביב הרמות של 649.50 דולר לאונקיה.

נפט: החוזה העתידי על הזהב השחור עלה אמש ונסחר ברמה גבוהה של 70.475 דולר לחבית ,שיא שלא היה יותר משנה. הנפט ממשיך לקבל תמיכה מהירידה המפתיעה של מלאי הבנזין הממשלתיים בארה"ב אשר התפרסמו ביום רביעי האחרון. התנודתיות מאוד גבוהה בחוזה העתידי של חודש יולי אשר פוקע היום ולכן אנו רואים עליות וירידות מתחילת השבוע אשר נובעות ממימושי רווחים של משקיעים. מבחינה טכנית במסחר היומי יש לשים לב לרמות תמיכה והתנגדות כאשר פריצת רמת תמיכה של $69.200 עשויה למשוך את הנפט לירידות עד לרמה של $68.400 ,מנגד פריצת רמת התנגדות פסיכולוגית של $70.000 עשויה להביא את מחיר הנפט לעליות אף עד לרמה של $72.000. כעת נסחר החוזה העתידי על הנפט סביב הרמות של 69.650 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.