פחת בגין כל סוגי הקניין הרוחני - אפשרי

מרבית המדינות בעולם מעודדות פיתוח טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשים, המשפר את איכות החיים והמאיץ את התפתחות העולם. חוקי הקניין הרוחני בעולם מעניקים לממציא של נכסים בלתי מוחשיים מונופול לשימוש באמצאה לפרק זמן מסוים וידוע מראש, במטרה לעודד יוזמה פרטית לפיתוח אמצאות, תוך השקעת משאבים כלכליים ואינטלקטואליים. בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה של רכישת נכסים בלתי מוחשיים שונים, כגון: פטנט, ידע, סימן מסחרי, מדגם, זכות יוצרים וכו' שבשל סיבות שונות הנישום, הרוכש קניין מן הסוג האמור, אינו דורש הוצאת פחת שוטפת בגין עלות רכישת הנכס. בפרשת ניצבא הנושנה, כב' השופט ויתקון קבע, כי תנאי לניכוי פחת על רכישת נכס כלשהו הוא קביעת שיעור הניכוי לנכס זה בתקנות הפחת. בהעדר קביעה, כאמור - כך בית המשפט, אין מקום להענקת פחת זה, ובלשונו של השופט: "אי קביעת שיעור הפחת בתקנות אין פירושה, כטענת המערערת, שקיימת אמנם הזכות לפחת, אך שיעורו ניתן לשיקול דעתו של פקיד השומה, אלא באין קביעת השיעור, גם הזכות אינה ניתנת לביצוע." אולם, כפי שנראה להלן, כיום, בתי המשפט בישראל אינם רואים את תקנות הפחת, כמשקפות באופן נאות את שיעורי הפחת הנוגעים לנכסים שונים, מה גם שרשות המסים בישראל עצמה, במסגרת טענותיה בפסקי דין שונים, סוברת כי יש לשנות את גישתה ולאפשר הפחתת נכסים בלתי מוחשיים - אף שאין בגינם שיעור פחת קבוע בתקנות הפחת, או בחקיקה אחרת. בפרשת פז גז, בית המשפט קבע בהתייחסו לקביעה האמורה לעיל, בפרשת ניצבא, בהאי לישנא: "על אף קביעותיו הנ"ל של בית המשפט בעניין ניצבא, נראה, כי כיום עשויה הייתה התמונה להשתנות. אילו מצאה המערערת לנכון להעמיד למבחן את תוקפן של תקנות הפחת בטענה שאינן משקפות את הפחת הכלכלי המדויק של המונים הייתה עשויה טענתה להתקבל. וזאת לנוכח מגמת הליברליזציה המשתקפת מן הפסיקה האחרונה, הפותחת דלת בפני נישום כמו זו בעניינו, להעלות בבית המשפט טענות כנגד מעשי חקיקה בכלל ומעשי חקיקה מנהלית בפרט אם אלה סותרים או לא משקפים את המציאות הכלכלית לאשורה." נוסף על כך, גם כב' השופטת ברכה אופיר תום קובעת כך בפסק הדין, בעניין יעקובי: "יש לקבל את עמדתם החדשנית של שלטונות המס לפיה ניתן לקבוע שיעורי פחת לגבי נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים - גם כאשר לא נקבעו לנכסים אלה שיעורי פחת בתקנות." השופטת קבעה, כי - "גישתו של המשיב כפי שבוטאה בערעור זה, מהווה למעשה 'חידוש מרענן', בהיותה שונה מגישתו המסורתית בסוגיית ניכוי הוצאות פחת. למעשה, אימץ המשיב בערעור זה את הגישה לפיה, ניתן לקבוע שיעורי 'פחת' לגבי נכסים מוחשיים, או 'הפחתה' לגבי נכסים בלתי מוחשיים, גם כאשר לא נקבעו לנכס הנדון שיעורי פחת בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941." כך גם נקבע בפרשת ענבר, אך לאחרונה. לאחרונה פורסמו תקן חשבונאות מס' 30, בחודש מארס 2007 - העוסק בנכסים בלתי מוחשיים, וכן פרקים 17 ו-26 לכללי ה-IFRS ( International Financial Reporting Standards) [להלן - "הכללים"], העוסקים בנכסים בלתי מוחשיים ובאופן הטיפול בירידת ערכם, והמיושמים כיום בחלק מן החברות בישראל ויישומו במלואם, ככל הנראה, החל משנת 2008 על כלל החברות בישראל. התקן והכללים מבצעים הפרדה ברורה בין נכסים בלתי מוחשיים עם אורך חיים שימושיים סופי [להלן - "נכסים סופיים"] לבין נכסים בעלי אורך חיים שימושיים אין-סופי [להלן - "נכסים אין-סופיים"]. התקן והכללים קובעים, כי ישות תקצה את סכום בר הפחת של נכס סופי על בסיס שיטתי לאורך חייו השימושיים. הישות תבחר שיטת הפחתה, המשקפת את הדפוס שבו היא מצפה לצרוך את ההטבות הכלכליות העתידיות של הנכס. אם היא לא תוכל לעשות כן, היא תשתמש בשיטת הקו הישר. אולם, גם באשר לנכס אין-סופי, הכללים קובעים, כי כדי לקבוע אם נכס כזה ספג ירידת ערך בתקופת דיווח כלשהי, הישות תיישם את הכללים בדבר בחינת ירידת ערך של נכסים ומדי תקופת דיווח היא תעריך, אם קיים סימן כלשהו המצביע על כך, שהנכס ספג ירידת ערך. אם תהיה קיימת ירידת ערך, או אז הישות נדרשת לבקש הוצאת פחת בפנקסי החשבונות שלה. מן המפורסמות היא, כי באין סתירה בין כללי החשבונאות הפיננסית לבין הוראות דין המס, בית המשפט ינהג בהתאם לכללי החשבונאות. לאור כל האמור לעיל וכדי לעמוד בקצב התמורות בעולם, נראה כי בשנים האחרונות, הן הרשות המחוקקת, הן הרשות המבצעת, הן הרשות השופטת והן כללי החשבונאות בישראל ובעולם - שינו את גישתם בכל הקשור לקניין רוחני, והחלו לאמץ גישות חדשות בכל הקשור להפחתת עלויות, שהוצאו בגין רכישת קניין רוחני. למעשה, ניתן לומר כיום, כי יש מקום לשקול הפחתת עלות קניין רוחני - מכל הסוגים - למשך אורך חיי אותו קניין. לסיום נציין, כי בימים אלה, רשות המסים בישראל יושבת על המדוכה ומנסה להעניק תשובה הולמת לאפשרות של ניכוי הוצאות פחת בגין כלל נכסי הקניין הרוחני. זאת, תוך שימת לב לנכסים, שאינם מוסדרים כלל בתקנות ו/או בחקיקה אחרת. על כך יש לברך.

הכותב -עו"ד ורו"ח יגיל בלזר - מומחה למיסוי, לשעבר עוזר המשנה למנהל רשות המסים בישראל; ממשרד פורת, שגיב ושות' - עורכי דין ונוטריון.

המידע מתוך "כל מס" חברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ