לשנות את השיח העסקי

בפאנל המרכזי שנערך ביום הדיונים השני של המפגש בתורכיה, דנו המנמ"רים והספקים בנושאים המרכזיים שיאפיינו ויעסיקו את הענף בחצי השנה הקרובה
יהודה קונפורטס |

ביום הדיונים השני שנערך במסגרת מפגש המנמ"רים השנתי של מועדון C3 בתורכיה, נערך פאנל מרכזי בהשתתפות ספקים ומנמ"רים בנושאים שיהיו על סדר היום של הענף בתקופה הקרובה. בפאנל השתתפו גדי גילאון, מנמ"ר פרטנר; איציק מלאך, חבר הנהלת בנק לאומי; דורון רוזנבלום, מנכ"ל גלאסהאוס ישראל; רמי דניאלי, אקסנצ'ר ישראל; יוסי פיקל, EMC ישראל; דדי דבורסקי, NessPRO, נס טכנולוגיות; עמית דובר, יעל תוכנה.

המסר המרכזי שעלה מתוך דברי המשתתפים, היה כי על המנמ"רים לשנות את השיח העסקי שלהם, להפסיק מיד לחשוב ולדבר על מוצרים וטכנולוגיות ולהתחבר לליבה העסקית הארגונית, תוך דגש על השירות. את גישה זו ייצג גדי גילאון, מנמ"ר פרטנר, שטען כי בתוך כמה שנים יכול להיות שנראה מנמ"רים שכלל לא יעסקו בטכנולוגיה, משום שהיא הפכה כבר למשהו הדומה למוצרי נוחות או במקרה הטוב לחשמל או מים. גילאון אומר שעל המנמ"רים להפנים עובדה זו, ולא להיעלב, כי זו המציאות. הספקים מצידם, אמרו כי למרות הסתירה לכאורה ללוגיקה העסקית שלהם, הם מבינים כי עליהם לעסוק יותר בחיפוש פתרונות יצירתיים שמשביחים את ההשקעות שהיו עד כה בארגונים ולא לחפש איך למכור עוד ועוד קופסאות.

הורדת סיכונים היא שם המשחק

דורן רוזנבלום, מנכ"ל גלאסהאוס ישראל: "האתגר שעומד בפנינו כיום הוא איך אנו עוזרים למנמ"רים להוריד עלויות. נכון הוא שהליבה העסקית שלנו - אחסון - נמצאת בפריחה ותופסת סכומים די גדולים מתוך תקציב ה-IT, אבל למרות שאנחנו והשותפים שלנו עושים את הכול כדי לתת למנמ"רים את הפתרון הכי טוב, הם עדיין לא ישנים טוב בלילה, כי הם מוטרדים מהשאלה, 'האם הורדתי את הסיכונים ואת העלויות'? ברור כבר כיום שריבוי קופסאות איננו ערובה להורדה בעלויות ולא בהכרח הפתרון הכי טוב. לנו, לספקים והשותפים, קל למכור קופסאות - ההנהלה רואה את זה בעיניים, עושים הצגת תכלית למנכ"ל בחדרי השרתים וכולם מבסוטים עד שמגיעים לעלויות. האתגר שלנו הוא איך לחסוך עלויות מצד אחד, ומצד שני להמשיך לספק ביקושים. גלאסהאוס עושה זאת בכל העולם ברמה הכי גבוהה בחברות כגון בריטיש פטרול, בריטיש טלקום ועוד שורה ארוכה של חברות. הורדת סיכונים היא שם המשחק שבו נצטרך לטפל בו בשנים הבאות. נכון שנשאלת השאלה, 'האם נמכור פחות קופסאות'? התשובה היא שיכול להיות, אבל מצד שני ניתן פתרונות טובים יותר. השאלה היא לא כמה רוחב פס יש לי, אלא כמה זמן לוקח לי לקבל את האפליקציה מרגע שאני לוחץ על הכפתור. זו השאלה המרכזית שבה אנחנו כספקים נצטרך לתת למנמ"רים תשובה".

רמי דניאלי, אקסנצ'ר ישראל: "אם אנחנו משווים את מצב הבנקאות בעולם לשוק הישראלי, להערכתנו אין בכלל תחרות אמיתית בשוק הפיננסי ובוודאי שלא בין הבנקים. זה לא דומה בכלל למה שקורה באירופה בשנים האחרונות, אבל אנחנו מעריכים שהמציאות הזו חייבת להשתנות. ישראל אינה יכולה להיות שונה מהעולם. התחרות בארץ לא עושה שום דבר לטובת הלקוחות. גם אם אתה מצליח לעבור מבנק לבנק, אתה לא נהנה משום הטבות; בכל הבנקים מדברים על אותן עמלות, אותם שירותים וכמעט אותה הריבית. כאשר כל זה ישתנה, תתחיל גם תחרות אמיתית בין הספקים, כי הבנקים יצטרכו לטפל בכל התשתיות שלהם, שלא הוחלפו מזה שנים ולמעשה הם אינם ערוכים למצב של תחרות אמיתית. באקסנצ'ר הצלחנו לעשות מספר פרויקטים גדולים בבנקאות, אבל הפעילות הגדולה תתחיל כאשר תהיה תחרות".

בנקודה זו ביקש להתערב איציק מלאך מבנק לאומי ולהגיב: "זו אחת הבעיות של חברות הייעוץ. אקסנצ'ר היא חברה בינלאומית, אבל כשהיא מגיעה לישראל היא שוכחת שהמציאות כאן שונה. נוצרה מעין תחושה לא נכונה שאם מוסיפים עוד חברות סלולר לשוק או עוד בנק, אז הלקוח יהנה והמחירים יירדו. זו טעות. הבנקים חיים כבר היום בסביבה תחרותית. לבנקים הקטנים יש יותר חופש פעולה מאשר לאחרים. ועדת בכר עשתה רפורמה מהותית בכל השוק. אם פעם התחרות היתה בין מספר בנקים גדולים, היום כולם מתחרים בכולם. אני חייב להבהיר שאין לי שום דבר נגד תחרות, אבל לדעתי היא צריכה להתקיים בין שלוש-ארבע קבוצות מרכזיות. יש היום בשוק מספר בנקים קטנים שלא מסוגלים אפילו לממן את התשתיות של ה-IT הדרושות כדי להתחרות בשוק".

רכשנו חברות כדי לעזור למנמ"ר

יוסי פיקל, EMC ישראל: "אין ספק שגם הביזנס שלנו השתנה. גם EMC שינתה את פניה בשנים האחרונות ובאמצעות רכישת שורה של חברות אנו מציעים למנמ"ר כלים חדשים כדי שהוא יוכל לשרת את הביזנס שלו ובין היתר לעמוד בדרישות הרגולציה. הפתרונות שאנו מספקים למנמ"רים חוצים תחומים שונים, אבטחה פריפריאלית, ניהול מסמכי הארגון ובאחרונה התחלנו לתת פתרונות בנושא אנרגיה ירוקה, איך לחסוך פחות אנרגיה הן בשרתים והן באחסון".

דדי דבורסקי, נס: "אחד הנושאים המרכזיים שצריך לעזור למנמ"ר הוא בטיפול ברגולציה. זה מטריד מאוד את ענף הביטוח ואת הבנקים. אנחנו, ב-NessPro, לומדים את מה שקורה בעולם ומביאים מוצרים ייחודיים מסביב לתשתית של ה-ERP, כמו ניידות. זו אינה מלאכה קלה, כי אנו שואפים להביא את הפתרונות הנכונים לשוק הישראלי ולא את המוכרים והידועים יותר. המשימה המרכזית היא לשכנע את המנמ"רים ולעזור להם לבחור את הפתרונות הכי טובים לארגון שלהם".

עמית דובר, סמנכ"ל טכנולוגיות ביעל: "בהקשר למערכת היחסים בין הספק למנמ"ר, אני רוצה לציין שבחברת יעל, שהיא בית תוכנה, דווקא מתאמצים מאוד לספק למנמ"ר פתרונות שמבוססים על כמה שפחות תוכנה. זה נשמע אבסורד, אבל קל לי בפאנל זה להוכיח את זה, כי לצידי יושבים כעת נציגים של פרטנר ובנק לאומי, שהם לקוחות שלנו. בשני המקומות תפרנו פתרונות שהבסיס שלהם הוא שימור הלגאסי הקיים, השבחתו - ולאו דווקא יצירת פתרונות חדשים. בפרטנר נתבקשנו לתת פתרון לנושא הניידות. כאשר מדברים על ניידות, חייבים לזכור כי ליבת הנושא היא שינוע נתונים בין שורה של מערכות - זה בדיוק מה שה-BPM עושה, כשלב ביניים לפני ה-SOA. הפתרון שלנו מוטמע יחד עם HP ובעקבות זאת תעמוד פרטנר בלו"ז שקבע משרד התקשורת. גם כאן לא יצרנו משהו חדש, אלא תפרנו פתרון באמצעות חבילות של ספקים מעל ה-BPM ולדעתנו לשם הולך השוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.