איך אפשר להמר באינטרנט מבלי לעבור על החוק?

ישראל וארה"ב מטילות הגבלות רבות על אתרי ההימורים באינטרנט, אך עדיין ניתן להמר ברשת. עו"ד גבריאל הנר מסביר איך לנהל אתר הימורים, איך להמר בלי לעבור על החוק, ואיך לעשות מזה כסף?
גבריאל הנר |

בשנה האחרונה נחסמו אתרי ההימורים באינטרנט על ידי השלטונות האמריקאים, באמצעות הוצאתם אל מחוץ לחוק הפדרלי. כמובן, שאין כל אפשרות למנוע מאזרח אמריקאי שהורגל לבצע הימורים באינטרנט מלגלוש לאתר אינטרנט שיהיה ממוקם במדינה אחרת ולהמר שם, אולם שלטונות ארה"ב מצאו דרכים עקיפות כדי לכפות על נטישת אתרי ההימורים את היבשת. למצב המשפטי של הימורים באינטרנט בארה"ב יש השפעה גם על הנעשה בתחום ההימורים בישראל, שכן מהמרים רבים מלקוחות אתרי ההימורים מתגוררים בארה"ב. גם חברות הסליקה הגדולות, קיבלו הוראה מאת שלטונות ארה"ב לפיה עליהן להימנע מלסלוק כספי הימורים באינטרנט, ובנוסף גוגל אינה מפרסמת עוד הימורים באינטרנט באמצעות מודעות הפרסומת שלה "אד-וורדס" (AdWords). כיצד פועלים הימורים באינטרנט? הגולש מגיע לאתר האינטרנט העוסק בקזינו הימורים או בהימורי ספורט. האתר מזהה את כתובת ספק האינטרנט של הגולש ומציג "דף בית" ידידותי, בשפת האם של הגולש ובו אתר ההימורים. חלק מזערי של אתרי ההימורים יזהיר את הגולש כי עליו להישמע להוראות החוק במדינתו וכי אם החוק המקומי אוסר על הימורים, עליו לעזוב את האתר. חלק קטן עוד יותר מאתרי ההימורים, ישאל מאיזו מדינה הגיע הגולש לאתר ואם יתברר כי מדובר באזור האסור להימורים, הגולש יוצא מאזור ההימורים עם התנצלות. מובן שהגולש יכול לשקר ולא לגלות מאיזו מדינה הוא גולש. מרבית אתרי ההימורים יבקשו מהגולש להוריד תוכנה ולהתקינה במחשבו, בעוד מיעוטם, יאפשרו לגולש להיכנס לאתר ולהמר ללא הורדת תוכנה כלשהי. חשוב לציין, כי התקנת התוכנה נעשית באופן כמעט אוטומטי וידידותי להפליא למשתמש. כעת יוכל הגולש להתחיל במשחקי הימורים, אם משחק על כסף וירטואלי שהועמד לרשותו על-ידי הבית (אך כמובן שלא יהיה רשאי למשוך רווחים מכסף וירטואלי זה), ואם באמצעות הפקדת סכום כסף לקופת הקזינו והימור על סכומי כסף מתוך ההפקדה. העברת הזכיות לגולש המאושר נעשות באמצעות הפקדה לחשבון בנק או באמצעות משלוח שיק בדואר אל כתובת שמסר הגולש. ההימורים באינטרנט מצידה של תעשיית ההימורים החברות אשר פיתחו בעולם פלטפורמה אינטרנטית ממוחשבת למשחקי הימורים אינן רבות וניתן לספור אותן על אצבעות שתי הידיים. בתי הקזינו האחרים רכשו או שכרו או התקשרו באופן כזה או אחר עם חברות התוכנה אשר פיתחו את המשחקים. כל שעליהם לעשות הוא לפתח חזות אינטרנטית שונה לכל בית קזינו: שינוי צבעים, שינוי אווירה, תוספת שפות וכיוב'. כל בית קזינו שכזה נדרש לדאוג למערכת סליקה משלו, משרדים המאויישים 24 שעות ביממה על ידי טלפנים המשיבים לפניות ותלונות מהמרים במספר שפות (כמספר השפות המופיעות באתר), אנשי אבטחת מידע, על מנת שהאקרים לא ינצלו כישרונם כדי לשדוד את קופת הקזינו, וכן מתמטיקאים וסטטיסטיקאים המתמחים במיוחד בניהול הימורים און-ליין. האם ניתן להרוויח בקזינו? התשובה היא בהחלט כן. מחשב הקזינו מתוכנת להחזיר לגולשים כ-97-98% מסך הסכומים שנצברים בקופת הקזינו. רווח הקזינו מתבטא בסך הכל באותם 2-3% ממחזור המשחקים, לכן דרוש לקזינו מחזור שחקנים גדול ככל שניתן. מאין מגיעים השחקנים? זו אחת השאלות החשובות ביותר בתעשייה, שכן שחקנים אינם נשארים יותר מדי זמן בבית קזינו אחד והם נודדים תוך חיפוש אחר ריגושים חדשים. בתי הקזינו מפעילים שיטות מתחכמות ביותר כדי לאתר שחקנים חדשים שיבואו להמר אצלם. המקור הראשון והעיקרי הוא שיטת ההפניות (affiliate). כדאי להיות ער לשיטה זו שכן טמון בה מקור לא קטן לרווחים באינטרנט. כיצד זה עובד? המפנה מקים מעין פורטל אינטרנטי העוסק בהימורים מקוונים, ובו כתבות, הסברים, השוואות בין בתי קזינו, המלצות בכל מה שנוגע להימורי אינטרנט. הפורטל מפנה תנועת גולשים לאתרי קזינו עמם התקשר תחילה בחוזה affiliate מיוחד, ומתחלק עמו ברווחים שנוצרים מהפסדי המהמרים שהגיעו לקזינו באמצעות אותו פורטל. קיימים פורטלים רבים של affiliate כאלו על פני הרשת והטובים מביניהם יצרו קהילות של גולשים נאמנים המביאים "פרנסה" טובה לקזינו שהתקשר עם בעל הפורטל. שיטה נוספת היא שיטת ה-White Label, או בתרגום חופשי "תווית לבנה", באמצעותה בית הקזינו מתקשר עם איש שיווק המתמחה בהבאת תנועת גולשים לאתרי אינטרנט ומעמיד לרשותו אתר קזינו שלם ללא שם. כל שעל איש השיווק לעשות הוא לתת שם לקזינו החדש שלו ולהפנות תנועה אל אותו אתר, כאשר הוא מתאר אותו בפני הגולשים כקזינו בבעלותו. במקרה זה, חלוקת השלל בין הקזינו המקורי לבין בעל ה-White Label מתקרבת לחצי חצי, אך לעיתים יידרש בעל ה-White Label לשלם עבור הקמתו. היתרון הבולט של בעל ה-White Label על פני בעל קזינו רגיל הוא בכך שאינו נדרש לעסוק בבעיות הסליקה המעיקות מאוד על בעלי חברות ההימורים. ועוד שיטה למשיכת מהמרים - שיווק אוף-ליין (offline). קהילות מסוימות בעולם (נתקלתי בתופעה זו ביוון, ובחלק ממדינות ערב), נותנות אמון באיש קשר המתגורר באזור מגוריהם. הוא אוסף מן המהמרים כסף ומפקידו בקופת הקזינו עבורם, מתקין את המשחק במחשב שלהם באמצעות CD ומאפשר בכך לגולשים להמר. כאשר הגולש זוכה, כספי הזכיה מועברים באמצעות איש הקשר אשר מתחלק, באופן ברור, ברווחים הנצברים מהפסדיהם של הגולשים שהביא לקזינו. ניהול אתר הימורים כדרכם של דברים, מתפתים היזמים להתחיל בניהול האתר ממקום מגוריהם בישראל. מצב זה מעלה סכנות למנהלי ומפתחי האתר, אם במישור הפלילי ואם במישור המיסוי. על כן, בטרם יועלה אתר הימורים באינטרנט לרשת, יש לדאוג למטריה חוקית. האתר, הדומיין וניהולם ייעשה מחו"ל באמצעות חברה זרה וחשבון בנק בחו"ל, באופן שהשליטה וניהול בחברה יבוצעו מחו"ל. * הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני עסקים ומשפט באינטרנט ממשרד הנר-עופר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.