מחקר: ספק אם מעבר קרנות נאמנות מהבנקים ישפר התשואות
עבודת מחקר שהוצגה בסוף השבוע במסגרת כנס "פורום ספיר - שוק ההון ומתווכים פיננסיים בישראל", מעלה ספקות לגבי פוטנציאל התשואות של קרנות הנאמנות שעברו מהמערכת הבנקאית לגורמים פרטיים. ד"ר אשר בלס, כלכלן, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל וכיום בעל חברה פרטית לייעוץ כלכלי, הכין במסגרת פרויקט פורום ספיר עבודה בעניין העברת ניהול קופות גמל וקרנות הנאמנות מהבנקים.
על פי עבודותו, המלצות ועדת בכר יושמו: הקרנות והקופות הוצאו מידי הבנקים, אף שהפדיונות המוגברים בחודשים הראשונים לאחר המכירה כרסמו מההצלחה. אולם, כותב ד"ר בלס, "הביצועים של קרנות הנאמנות, ובפרט העובדה, כי לא ניכר יתרון מהותי לקרנות הפרטיות (לאחר עמלות), לעומת אלה שנוהלו קודם לשינויים על ידי הבנקים, מעלים שאלה לגבי יכולתם של הגופים המקומיים הפרטיים". הכוונה שלו היא לאלה שרכשו את הקרנות ושהיו פעילים גם קודם לכן בשוק, להגיע לתוצאות טובות מאלה שהשיגו הקרנות בניהול הבנקאי.
בעייה זו, על פי בלס, מתחדדת על רקע העלויות הנוספות המוטלות כעת על הקרנות הפרטיות - תשלום דמי הפצה לבנקים, דרישות רגולטוריות נוקשות יחסית (לחו"ל), וכן הצורך לממן מתוך העמלות את עלות הרכישה של הקרנות מאת הבנקים.
בלס כותב, כי הנתונים מלמדים גם שהתשואות של הקופות הפרטיות נוטות להיות טובות יותר. עם זאת, לאחר ניכוי עמלות הניהול הפער מצטמצם ותת הביצוע של הקופות הבנקאיות הוא 1.9%, לעומת אחוז בלבד בקופות הפרטיות. ממצא אחר הוא, שהתשואות השנתיות של הקופות עולות בכרבע אחוז כנגד כל עלייה בת אחוז במדד המניות.
עבודות קודמות הראו, כי הביצועים של קופות הגמל הבנקאיות היו נמוכים יחסית לנכסים בהם השקיעו. ממצא זה ממשיך להיות נכון עבור הקופות. בלס כותב: "אם הקופות היו משקיעות לפי נוסחה פשוטה של 20 אחוזים במניות ו-80 אחוזים באיגרות חוב, התשואה הכוללת הייתה גבוהה יותר מזו שהושגה בפועל".
