תשובה ואריסון לא לבד: זיסר בדרך למיזם ענק בהודו

אלביט הדמיה תקים מיזם נדל"ני משותף עם אחד מיזמי הנדל"ן הגדולים בהודו. היקף הההכנסות המוערך מהפרויקט - מעל 3 מיליארד דולר
דותן לוי |

האם הודו היא היעד הנדלני החדש של אנשי העסקים הישראלים? מסתבר שכן. לפרויקט הענק עליו דיווחו לפני מספר ימים שרי אריסון ויצחק תשובה מצטרפת הבוקר עסקת ענק נוספת של חברת אלביט הדמיה שבשליטתו של מוטי זיסר. זיסר שכבר פועל בהודו, מתכוון להקים מיזם נדל"ן שצפוי לספק לחברה הכנסות של למעלה מ-3 מיליארד דולר. העסקה צפויה להתבצע בשיתוף עם אחד מיזמי הנדל"ן הגדולים בבנגלור, ובמסגרתו ירכושו 2 החברות את זכויות הבניה בשטח אדמה של כ- 190 אייקר הממוקם באזור יוקרתי של בנגלור. בנוסף, השותף ההודי יעביר למיזם זכויות לעסקת קומבינציה עם צד שלישי בשטח צמוד בהיקף של כ- 100 אייקר. חלקה של אלביט הדמיה בהשקעה לצורך רכישת הקרקע הינו סך של כ- 180 מיליון דולר (7.2 מיליארד רופי). סך של כ-50 מיליון דולר ישולם מיידית ויהווה מקדמה על חשבון רכישת הקרקע, אשר יוחזר לאלביט הדמיה במידה ולא יתקיימו התנאים המתלים. המיזם יפתח את השטחים הנרכשים, שיכללו וילות ודירות יוקרה בשטח של למעלה מ- 2 מיליון מ"ר, מלון ומלון דירות של כ- 300-400 חדרים, מתחם קניות מקומי, מגרש גולף , מגוון מתקנים לדיירי השכונה אשר יכללו קאנטרי-קלאב, בריכות שחייה, מתקני ספורט, שטחי בילוי ועוד. בניית הפרויקט צפויה להתחיל תוך 12 חודשים ותתבצע בשלבים אשר יושלמו במהלך 3-5 השנים הבאות. בנוסף, בכוונת אלביט הדמיה להציע לחברת הבת Plaza Centers לרכוש כ- 50% מזכויותיה במיזם. השתתפות Plaza Centers במיזם כפופה לאישור האורגנים שלה. מוטי זיסר, יו"ר דירקטוריון אלביט הדמיה, מסר היום: "זוהי אינה העסקה הראשונה אותה מבצעת החברה בהודו, אך מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בקנה מידה יוצא דופן בגודלו, גם במונחי השוק ההודי. אנו רואים בפעילותנו המתפתחת בהודו חלק חשוב מעסקינו. אנו מאמינים כי הניסיון הרב והמקצועיות אשר צברנו בפעילותנו במרכז ומזרח אירופה ובמדינות אחרות יאפשרו לנו להצטיין בהודו גם כן ולמנף יכולותינו לביסוס מעמדנו כגורם בולט גם בשוק הנדל"ן ההודי". "בפעילות בהודו שינינו המיקוד מתחומי הפעילות המסורתיים שלנו – מרכזי בידור וסחר ומלונות – ואנו מתמקדים גם במבני מגורים, משרדים ובתי חולים, וזאת לאור הערכתנו לביקוש העצום בתחומי פעילות אלו ושיעורי הרווחיות האטרקטיביים שלהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

הפלגה בקרוז (דאלי אי)הפלגה בקרוז (דאלי אי)

ההורים שלא משאירים ירושה לילדים - "עכשיו תורנו ליהנות"

בעולם זה מקובל, בארץ זה התפתח בשנים האחרונות בתוך קבוצות של מטיילים מבוגרים - קוראים לזה "פיל" - פחות ירושה לילדים; האם הם צודקים?

עמית בר |

הורים רבים בוחרים ליהנות מהחיים במקום לחסוך לילדים – מה עומד מאחורי שינוי הגישה הזה? התשובה המהירה היא הרצון להספיק וליהנות כל עוד הם יכולים, אבל התשובה האמיתית הרבה יותר עמוקה. זה התחיל בעולם הגדול וחלחל גם לישראל - מגמה הולכת וגוברת של הורים שבוחרים לשים את עצמם במרכז, ליהנות מהחיים במלואם ולא להקדיש את משאביהם הכלכליים לחיסכון עבור ילדיהם. תופעה זו משקפת שינוי תפיסתי עמוק ביחס של הורים מבוגרים לחיים ולתפקידם המשפחתי, כשבמקביל קמות קבוצות-עמותות וארגונים שנושאים את הדגל ומבקשים להרחיב את האג'נדה שלהם. בארץ הוקמה כבר לפני שנים קבוצה בשם עמותת "פיל" – ראשי תיבות של "פחות ירושה לילדים", והיא צוברת תאוצה ומעודדת הורים ברחבי הארץ לאמץ גישה זו, תוך קידום רעיון של חיים מלאי חוויות במקום העברת נכסים לדור הבא. 


מהפך בתפקיד ההורים

במשך דורות, הורים בישראל ראו כחובתם את הדאגה לעתיד הכלכלי של ילדיהם. הם חסכו כספים, השקיעו בדירות או בקרנות פנסיה, והעבירו ירושות כדי להבטיח לילדיהם התחלה נוחה יותר בחיים – לעיתים תוך ויתור על נוחותם האישית. אך כיום, יותר ויותר הורים בוחרים לשבור את המסורת הזו. במקום להמשיך בדרך של הקרבה עצמית, הם מעדיפים להשקיע בעצמם – לטייל בעולם, ליהנות מחופשות מפנקות, לרכוש חפצים שתמיד חלמו עליהם, או פשוט לחיות ברווחה כלכלית בלי לדאוג למה שיישאר אחריהם.  

עמותת "פיל" (פחות ירושה לילדים) הפכה לקול בולט במגמה הזו. הקבוצה, שהחלה כתנועה קטנה של הורים שרצו לשנות את כללי המשחק, גדלה בשנים האחרונות והפכה לסמל של שחרור כלכלי ורגשי. חברי העמותה מארגנים מפגשים, הרצאות וקבוצות תמיכה שבהן הם מעודדים הורים לשאול: "למה אנחנו צריכים להמשיך לחסוך לילדים שבחלקם כבר מסתדרים, כשאנחנו יכולים ליהנות עכשיו?". התנועה הזו אינה רק תופעה כלכלית, אלא גם תרבותית – היא משקפת שינוי עמוק בערכים ובציפיות של הורים בישראל של המאה ה-21.

השינוי בתפיסה: מההקרבה להנאה

בעבר, תפיסת ההורות בישראל התבססה על הקרבה ומחויבות לדור הבא. הורים עבדו קשה כדי לחסוך כסף ללימודים של הילדים, למקדמה לדירה או לחתונה. זו הייתה נורמה חברתית ששיקפה את הערכים של סולידריות משפחתית ואת המציאות של מדינה שבנתה את עצמה מאפס. אך כיום, עם התפתחות הכלכלה הישראלית והשינויים באורח החיים, הורים רבים מתחילים לשאול את עצמם: "מה עם החיים שלנו?".  המגמה הזו התחזקה בעשור האחרון, בין היתר בהשפעת תנועות גלובליות כמו FIRE (Financial Independence, Retire Early), כשהורים רבים כבר לא רואים את עצמם כ"חיילים בשירות הילדים", אלא כמי שזכאים ליהנות מפירות עבודתם. הם מטיילים בעולם – מדרום אמריקה ועד אוסטרליה – נרשמים לסדנאות כמו בישול או ציור, משפצים את הבית לטעמם, או פשוט נהנים מזמן איכות עם חברים ומשפחה. השינוי הזה נובע מהבנה שתוחלת החיים עלתה, ושהחיים קצרים מדי בשביל לדחות הנאות. כמו כן, הורים רבים מבינים שהדור הצעיר כבר לא תלוי בהם כמו פעם. הוא יכול להסתדר בעצמו. 


הסיבות לשינוי: למה ההורים השתנו?

מאחורי המגמה הזו עומדות סיבות רבות המשלבות גורמים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים. כאמור, תוחלת החיים ארוכה יותר. בישראל של 2025, תוחלת החיים הממוצעת ממשיכה לעלות ונעה סביב 83 לגברים ו-87 לנשים. הורים שפורשים בגיל 65 מבינים שיש להם עוד 20-30 שנה של חיים פעילים, והם רוצים לנצל את השנים האלה לטיולים, תחביבים או פשוט חיים נוחים בלי לחץ כלכלי.