וול סטריט סגרה באדום: התקוות להורדת הריבית נמוגו
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר (ג') בירידות שערים, לאחר שרוב היום נסחרו בירידות חדות יותר, כאשר הדאו איבד עד -120 הנקודות. נאומו של בן ברננקי, על הציפיות חיוביות בנוגע להתרחבות הכלכלה, וכמו כן, מדד הפעילות העסקית הלא-יצרנית לחודש מאי אשר רשם עלייה חדה מהצפוי, תרמו להעלאת חששות המשקיעים שהפד יותיר את הריבית על כנה ואף יעלה אותה עוד השנה.
נאום ברננקי מכנס כלכלי בדרום אפריקה, שהתפרסם מוקדם יותר, נראה כמאזן בין הסיכונים הקיימים לצמיחה ולאינפלציה.לידיעה המורחבת
מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.66% לרמה של 2,601 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס נסחר בירידה של 0.69% לרמה של 13,616 הנקודות.
נפט
החוזים העתידיים על הנפט ליולי סגרו בירידה של 60 סנט למחיר של 65.61 דולר לחבית.
מאקרו
כחצי שעה לאחר הפתיחה פורסם סקר הפעילות העסקית הלא-יצרנית לחודש מאי בארה"ב. המדד זינק לרמת ה-59.7 הנקודות, העלייה הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל 2006, וכן בהשוואה לחודש הקודם בו היה קצב ההתרחבות ברמת ה-55.5 נקודות. נתון ההזמנות החדשות, רשם גם הוא עלייה לרמת ה-57.4 הנקודות, העלייה החזקה ביותר מאז ספטמבר האחרון. קונצנזוס תחזיות האנליסטים עמד על 56 נקודות.
נציין, כי כל קריאה במדד מעל 50 הנקודות מצביעה על התרחבות, וכל קריאה מתחת מצביע על דעיכה.לידיעה המורחבת
אמריקניות במרכז
בין הכבדות, מניות DuPont נפלו כ-1.8% אחרי ש-Lehman Brothers הוריד את המלצתו למניה ל-"תשואת שוק" מ-"תשואת יתר". בבנק השקעות אמרו שהמניה מוערכת יותר מידי וישנם גם גורמים עונתיים שצריך לקחת בחשבון.
עסקאות המיזוגים והרכישות המשיכו לרכז תשומת לב. ענקית הטלקום, חברת אריקסון (סימול: ERIC), הודיעה היום, כי תרכוש את חברת הבילינג הגרמנית LHS בסכום של 420 מיליון דולר. בסכום דומה הודיעה היום חברת Amgen כי תרכוש את חברת Ilypsa הפרטית.
מניות הקמעונאיות, היו שרויות היום תחת לחץ. מניות Bed Bath & Beyond (סימול: BBBY) נפלו כ-5% אחרי שהקמעונאית פרסמה אזהרת רווח. בהמשך לכך, Goldman Sachs, הוריד את המלצתו למניה מ-"ניטרלי" ל-"קנייה".
ישראליות במרכז
מניית טבע חו"ל נסחרה היום בציפיות לפסיקת בית המשפט בעניין שיווק תרופת הלוטרל. בבית ההשקעות לידר שוקי הון מעריכים, כי מאזן ההסתברויות נוטה הפעם לטובתה של טבע ולפיכך מעדכנים את מחיר היעד לרמה של 52 דולר למניה ומותירים את ההמלצה על "קניה".
מניות אמדוקס נסחרו היום על רקע הדיווח באתר "סנט לואיס ביזנס ג'ורנל" לפיו היא תפטר עובדים ממרכזי הפיתוח שלה באל-דוארדו שבקליפורניה ובשארלוט שבצפון קרוליינה, במסגרת תהליך ייעול ומיזוג בין שתי חטיבות הפיתוח.
חברת ביגבנד רשתות (סימול: BBND), הודיעה היום שחברת LIWEST Kabelmedien GmbH, מפעילת הכבלים השניה בגודלה באוסטריה, התקינה את מוצר ה-Cuda CMTS שלה. חברת LIWEST משתמשת ב-Cuda להעברת שירותי נתונים וקול במהירות-גבוה למנויים רשומים ליד העיר האוסטרית לינץ.
בניפרד, גם הודיעה היום החברה על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי בדלוור בגין הפרת זכויות פטנט כנגד חברת Imagine Communications. חמשת מהמנהלים הבכירים ב- Imagine Communications – הכוללים את המייסדים והמנכ"ל – הינם עובדים לשעבר בביגבנד.
חברת מטאלינק חו"ל (סימול: MTLK), ספקית פתרונות תקשורת פס-רחב מבוססי סיליקון של אינטרנט אלחוטי וקווי, הציגה היום (ג') את קו מוצרי ה-SOC (מערכת על שבב) החדש שלה. המוצר החדשני שלה - WLANPlus SoC - פיתרון תואם 802.11n על תדר כפול שמתרחש בו-זמנית עם מעבד שרת רשת מובנה. בכך שהוא תומך בפעילות בשני התדרים - 2.4GHz ו- 5GHz באותו הזמן, ה-SOC של מטאלניק מגביר באופן משמעותי את יכולת המסירה והאיכות של רשתות אלחוטיות ביתיות , במיוחד לעבודה תוכנות רשת ומולטימדיה.
מניית אלביט מערכות ( אלביט מערכות חו"ל ) נסחרו על רקע דיווח החברה, כי קיבלה הזמנה בהיקף של 18.5 מיליון דולר עם צבא ארה"ב. את החוזה קיבלה חברת טלהאסי טכנולוגיות (Tallahassee Technologies) חברה בת בבעלות מלאה של תדיראן קשר, שגם מוחזקת בבעלות מלאה על ידי אלביט.
מניית אלדין חו"ל נסחרה היום תחת סנטימנט השלילי לאחר שבית ההשקעות
, Friedman Billings, הוריד את המלצתו למניות החברה ל-"תשואת שוק" מ-"תשואת יתר בסקטור". נזכיר, כי אתמול CIBC חתך את ההמלצה למניה מ"תשואת יתר" ל"תשואה ענפית" לאחר שהמניה עלתה ב-17% מתחילת 2007.
מניות אלטק נסחרו היום בירידות למרות הודיעת החברה אמש, כי קיבלה הזמנה ראשונית לציוד צבאי בסך של 700 אלף דולר, ההזמנה מגיעה כחלק מפרוייקט של החברה המוערך ב-2 מליון דולר. תחילת אספקת המוצרים תחל ברבעון השלישי השנה ותמשך אל תוך 2008.
חברת נובה מכשירי מדידה (סימול: nvmi, נובה חו"ל ), המובילה בתחום מערכות לבקרה משולבת של תהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה, קיבלה אתמול (ב') את אות הסחר של ועדת הנשיאים של לשכת המסחר ישראל – אמריקה, הודות להישגים ראויים לציון, בקידום המסחר בין שתי המדינות בשנים האחרונות.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)