משפט: סכנה למעסיק - עיגול פינות בחוק לטובת העובד

יחסי עובד ומעביד הם יחסים סבוכים והפכפכים, הסובלים מעליות וממורדות. מעסיק שמסכים מתוך רצון טוב וחברות "לעגל פינות" בחוק לבקשת העובד, עלול לגלות בעתיד, שהוא חשוף לתביעה מהמדינה ומהעובד

מורכבות שוק העבודה, התחרותיות בו על עובדים איכותיים, והקרבה הרגשית המתרקמת בין מעביד לעובדיו, עלולה להוביל את הצדדים לכרות הסכמים לא חוקיים – מדעת ושלא מדעת, ולכשיגיע העניין לבית הדין לעבודה ייאלץ דווקא המעסיק לשלם על כך ביוקר. רוב הציבור איננו יודע שכמעט כל חוקי העבודה בישראל הנם חוקי מגן (חוקים קוגנטיים) - אשר חוקקו על מנת למנוע מצב של ניצול עובדים על ידי מעסיקיהם, ואין באפשרות מעבידים או עובדים להעמיד תנאים לגבי חוקים אלה, או להקל במשמעותם.

דוגמאות לכך ניתן למצוא למכביר, למשל בקרב מעסיקים הבטוחים כי הם חסינים מפני תביעה עתידית, אם רק יחתימו את העובד על הסכמה לתנאי ההעסקה הצפויים לו. אין טעות גדולה מזו כי למעשה, פתוחה בפני העובד האפשרות לתבוע את המעסיק על אותם תנאים בדיוק להם הסכים מלכתחילה, כל עוד תנאים אלה אינם עומדים בקנה אחד עם חוקי העבודה בישראל. תיק שנדון בזמנו באחד מבתי הדין לעבודה, עסק בעובד אשר הסכים כתנאי לקבלתו לעבודה, לקבל את משכורתו רק ב-15 לחודש. לאחר מספר שנים בהם עבד על פי הסדר זה, עזב העובד את עבודתו ותבע את המעסיק על הלנת שכר מתמשכת. לתדהמת המעסיק, בית הדין לעבודה קיבל את עמדת העובד, וקבע שיש לפצותו.

מכה נוספת עלולה לנחות על מעסיקים אשר רוקמים יחסים קרובים עם עובדיהם ו'מעגלים פינות' עבורם. זה מתחיל כשהעובד מתוודה בפני המעסיק כי מתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל, או שהוא שקוע בסכסוך גירושים, ואת משכורתו הוא מבקש לקבל במזומן ובאופן לא מוצהר. מספר לא מועט של תביעות נוצרו עקב הנוהג הפסול הזה לשלם לעובדים "מתחת לשולחן" ובמזומן. מעבר להעלמת המס הברורה, שעליה עלול המעביד לשלם כספים רבים ואף להישפט לתקופות מאסר, נחשף המעביד בכך לתרגילים מקוריים של העובדים, שעלולים להפתיע אותו אפילו כעבור שנים. לא חסרים מקרים בהם עובדים תובעים את המעביד לאחר תקופה, בטענה כי תוגמלו מתחת לשכר מינימום, למרות שבפועל שולמה להם רוב משכורתם במזומן, ועל פי בקשתם.

במקרים אלה נוטה בית הדין לעבודה לפצות את העובד בכל מקרה, בין השאר מפני שאינו רואה בעין יפה, ובצדק, את העלמת המס של המעסיק.

טעות נוספת של מעסיקים היא במתן משכורות לקבלני משנה. קבלנים רבים טוענים כי קבלת תלוש משכורת נוחה עבורם מאחר ואין להם כוחות וזמן להתמודד עם הבירוקרטיה של פתיחת תיק במס הכנסה. הסכנה היא שלאחר מספר שנים של עבודה במשכורת עלולים אותם קבלנים לדרוש פיצויי פיטורין כעובד שכיר מן המניין. במקרה שכזה קיים סיכוי סביר כי בית הדין לעבודה יקבל את טענתם, מפני שתלוש משכורת משמש כראיה חשובה ב'מבחן המעורב' לקביעת יחסי עובד-מעביד – מבחן על פיו חורץ בית המשפט את החלטתו במקרים שכאלו. מעסיקים המעוניינים לשלם לקבלניהם בתלושי משכורת, טוב יעשו אם יחתימו אותם קודם לכן על סעיפים מיוחדים בחוזה, אשר יתייחסו לתביעה אפשרית עתידית בגין יחסי עובד-מעביד.

כך ניתן לנטרל את איום התביעה מלכתחילה ולהפוך אותה ללא כדאית בעבור הקבלן.

בכתבה זו סקרתי רק מקרים מעטים של הסדרים חובבניים הנחתמים בין עובדים ומעבידים, ומסכנים למעשה את בעלי העסקים. אין הכוונה בכתבה זו להמליץ למעסיקים להימנע מלהיטיב עם עובדיהם או להעסיק אותם בתנאים מכפירים, אלא לשמש תמרור אזהרה שימנע מהם להגיע לפתחו של בית הדין לעבודה שלא בטובתם. באופן כללי, טוב יעשה כל בעל עסק, אם ייוועץ תחילה בבעלי מקצוע לפני שהוא מגיע להסדר כלשהו עם עובדיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.