מורכבות שוק העבודה, התחרותיות בו על עובדים איכותיים, והקרבה הרגשית המתרקמת בין מעביד לעובדיו, עלולה להוביל את הצדדים לכרות הסכמים לא חוקיים – מדעת ושלא מדעת, ולכשיגיע העניין לבית הדין לעבודה ייאלץ דווקא המעסיק לשלם על כך ביוקר. רוב הציבור איננו יודע שכמעט כל חוקי העבודה בישראל הנם חוקי מגן (חוקים קוגנטיים) - אשר חוקקו על מנת למנוע מצב של ניצול עובדים על ידי מעסיקיהם, ואין באפשרות מעבידים או עובדים להעמיד תנאים לגבי חוקים אלה, או להקל במשמעותם.

דוגמאות לכך ניתן למצוא למכביר, למשל בקרב מעסיקים הבטוחים כי הם חסינים מפני תביעה עתידית, אם רק יחתימו את העובד על הסכמה לתנאי ההעסקה הצפויים לו. אין טעות גדולה מזו כי למעשה, פתוחה בפני העובד האפשרות לתבוע את המעסיק על אותם תנאים בדיוק להם הסכים מלכתחילה, כל עוד תנאים אלה אינם עומדים בקנה אחד עם חוקי העבודה בישראל. תיק שנדון בזמנו באחד מבתי הדין לעבודה, עסק בעובד אשר הסכים כתנאי לקבלתו לעבודה, לקבל את משכורתו רק ב-15 לחודש. לאחר מספר שנים בהם עבד על פי הסדר זה, עזב העובד את עבודתו ותבע את המעסיק על הלנת שכר מתמשכת. לתדהמת המעסיק, בית הדין לעבודה קיבל את עמדת העובד, וקבע שיש לפצותו.

מכה נוספת עלולה לנחות על מעסיקים אשר רוקמים יחסים קרובים עם עובדיהם ו'מעגלים פינות' עבורם. זה מתחיל כשהעובד מתוודה בפני המעסיק כי מתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל, או שהוא שקוע בסכסוך גירושים, ואת משכורתו הוא מבקש לקבל במזומן ובאופן לא מוצהר. מספר לא מועט של תביעות נוצרו עקב הנוהג הפסול הזה לשלם לעובדים "מתחת לשולחן" ובמזומן. מעבר להעלמת המס הברורה, שעליה עלול המעביד לשלם כספים רבים ואף להישפט לתקופות מאסר, נחשף המעביד בכך לתרגילים מקוריים של העובדים, שעלולים להפתיע אותו אפילו כעבור שנים. לא חסרים מקרים בהם עובדים תובעים את המעביד לאחר תקופה, בטענה כי תוגמלו מתחת לשכר מינימום, למרות שבפועל שולמה להם רוב משכורתם במזומן, ועל פי בקשתם.

במקרים אלה נוטה בית הדין לעבודה לפצות את העובד בכל מקרה, בין השאר מפני שאינו רואה בעין יפה, ובצדק, את העלמת המס של המעסיק.

טעות נוספת של מעסיקים היא במתן משכורות לקבלני משנה. קבלנים רבים טוענים כי קבלת תלוש משכורת נוחה עבורם מאחר ואין להם כוחות וזמן להתמודד עם הבירוקרטיה של פתיחת תיק במס הכנסה. הסכנה היא שלאחר מספר שנים של עבודה במשכורת עלולים אותם קבלנים לדרוש פיצויי פיטורין כעובד שכיר מן המניין. במקרה שכזה קיים סיכוי סביר כי בית הדין לעבודה יקבל את טענתם, מפני שתלוש משכורת משמש כראיה חשובה ב'מבחן המעורב' לקביעת יחסי עובד-מעביד – מבחן על פיו חורץ בית המשפט את החלטתו במקרים שכאלו. מעסיקים המעוניינים לשלם לקבלניהם בתלושי משכורת, טוב יעשו אם יחתימו אותם קודם לכן על סעיפים מיוחדים בחוזה, אשר יתייחסו לתביעה אפשרית עתידית בגין יחסי עובד-מעביד.

כך ניתן לנטרל את איום התביעה מלכתחילה ולהפוך אותה ללא כדאית בעבור הקבלן.

בכתבה זו סקרתי רק מקרים מעטים של הסדרים חובבניים הנחתמים בין עובדים ומעבידים, ומסכנים למעשה את בעלי העסקים. אין הכוונה בכתבה זו להמליץ למעסיקים להימנע מלהיטיב עם עובדיהם או להעסיק אותם בתנאים מכפירים, אלא לשמש תמרור אזהרה שימנע מהם להגיע לפתחו של בית הדין לעבודה שלא בטובתם. באופן כללי, טוב יעשה כל בעל עסק, אם ייוועץ תחילה בבעלי מקצוע לפני שהוא מגיע להסדר כלשהו עם עובדיו.