החברות הגדולות מוציאות כמיליארד ד' על נסיעות עסקים

כך עולה מסקר שערך פורום ה-CFO לקראת הארוע השנתי בנושא נסיעות עסקיות; 42% מההוצאה - על טיסות; 40% על שהייה ואש"ל; סוכן הנסיעות לעסק נבחר לפי פרמטר של מחיר וזמינות
אפרת אדיר |

החברות הגדולות במשק מוציאות מדי שנה 927 מיליוןדולר על נסיעות עסקיות. כך עולה מסקר שערך פורום ה-CFO בקרב סמנכ"לי הכספים של 600 החברות המובילות במשק. תוצאות הסקר הוצגו בכנס העסקי השנתי של חברת התיירות הגדולה בעולם -CWT, שהתקיים היום (ד') בהרצליה.

מהסקר עולה עוד, כי המרכיב העיקרי בעלות הנסיעות העסקיות הוא מרכיב כרטיס הטיסה המהווה 42% מעלות הנסיעה. מרכיב המלונות והאש"ל תופס 40% מעלות הנסיעה העסקית. סך הכל מוציאות החברות המובילות במשק כ-390 מיליון דולר על כל אחד מסעיפים אלו מדי שנה.

כמו כן, הקריטריונים העיקריים של החברות לבחירת סוכן נסיעות הם המחיר, השירות והזמינות שלו, 99% מהחברות ציינו זאת כגורמים המכריעים בבחירת סוכן הנסיעות. 89% מהנשאלים ציינו את הידע המקצועי של הסוכן כשיקול מכריע בבחירה, 58% את מדיניות האשראי ו-51% את חברותו של הסוכן ברשת בינלאומית. בחברות הגדולות ביותר הייתה חברותו של הסוכן ברשת בינלאומית, הקריטריון השלישי בחשיבותו אחרי מחיר ושירות.

הזמנת נסיעה לחו"ל באמצעים אלקטרוניים - נפוצה

לגבי השיקולים לבחירת כרטיס הטיסה, 90% מהחברות מייחסות חשיבות רבה למחיר כרטיס הטיסה ו-65% מייחסות חשיבות לגמישות שמאפשר הכרטיס כמו גם לכירטוסו מספר ימים מראש.

בבחינת העבודה מול סוכן הנסיעות, מתברר כי ל-99% מהחברות ישנם נהלים ברורים בכל הקשור לנסיעות עסקיות, אולם למעלה מ-15% מסוכני הנסיעות מולם עובדות החברות אינם מכירים את הנהלים ואינם פועלים לפיהם, דבר המביא, לא אחת, לשיבוש בהליך הזמנת החבילה העסקית ובמחלוקות מיותרות בין החברות לבין הסוכנים.

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקר מראה, כי 20% מהחברות מאפשרות לעובד להזמין את כרטיס הטיסה והמלון ישירות מול סוכן הנסיעות, 4% מאפשרות לו לעשות זאת ישירות מול חברת התעופה ו-75% מחייבות את עובדיהן להעביר את בקשת הנסיעה למתאם הנסיעות בחברה והוא זה שפועל מול הסוכנים.

מבחינת התנהגות החברות עולה כי התייחסותן של החברות הגדולות במשק (מעל מחזור של 200 מיליון דולר) לנושא הנסיעות העסקיות, והתייחסותן ושל חברות ההיי-טק הקטנות - דומה. דמיון זה הוא תוצאה מהיותם של שני סקטורים אלה מוטים גלובליזציה ולהם צרכים דומים בכל הקשור לנסיעות עסקיות.

בשל כמות הנסיעות העסקיות הגדולה בקרב החברות הגדולות במשק, המוטות גלובליזציה, 64% מהחברות הללו מפעילות אפליקציה אלקטרונית המאפשרת לעובד להזמין את כרטיס הטיסה והמלון באמצעות המחשב, ולאחר מכן להגיש חשבון הוצאות בדרך אלקטרונית, כאשר החשבון מאושר אוטומטית והחזר ההוצאות מועבר לחשבונו של העובד. בקרב חברות ההיי-טק הקטנות, שאף הן מוטות גלובליזציה, 50% מהחברות מאפשרות נוהל שכזה. בקרב החברות המסורתיות הבינוניות, רק 32% מהחברות מאפשרות נוהל אלקטרוני מהיר, ואילו השאר מחייבות את העובד להגיש דו"ח כתוב שעובר ביקורת של הגורמים הרלוונטיים בחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.