עידו ליבוביץ': רדיו קול חי הוא הטלוויזיה של המגזר
המגזר החרדי-דתי ברובו אינו צופה בטלוויזיה או גולש באינטרנט וניזון בעיקר ממידע המגיע מהעיתונות החרדית-דתית, מפשקווילים ומתחנות הרדיו. תחנת "רדיו קול-חי" (93FM) הנמצאת בבעלות קבוצת ההשקעות קרדן, הנה התחנה החוקית היחידה המשדרת לציבור זה באזור גוש דן וירושלים, במסגרת זיכיון הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, החל משנת 1997.
בראיון מצולם ל-BizTv מכנה מנכ"ל רדיו קול-חי, עידו ליבוביץ', את התחנה כ"טלוויזיה" של המגזר החרדי-דתי. "אנחנו האוטוריטה של המגזר ומספקים מגוון רחב של תכנים כגון: אקטואליה, שירות לציבור, מוזיקה, תכנים תרבותיים, נושאי בריאות ועוד", אומר ליבוביץ' ומציג את נתוני TGI האחרונים המוכיחים כי קיימת עלייה דרמטית ועקבית בהאזנה לרדיו קול חי.
מנתוני TGI לשנת 2006 עולה, כי רדיו קול חי מדורג במקום ה-3 מבין 13 תחנות הרדיו האזוריות עם גידול של כ-70% בהאזנה בשנתיים האחרונות. "בכל שעה נתונה מאזינים לנו 100 עד 150 אלף איש", אומר ליבוביץ'.
גם רד בול מפרסם
תמהיל המפרסמים בתחנה גדל אף הוא והפך למגוון יותר עם השנים. בעוד שבעבר פרסמו בעיקר חברות מזון מובילות במשק כדוגמת שטראוס, תנובה, ויוניליוור, היום, מפרסמות בתחנה גם 3 חברות הסלולר: סלקום, אורנג' ופלאפון, יחד עם חברות ליסינג והשכרת רכב כמו ניו-קופל, באדג'ט והרץ. ולא רק, גם חברות ביטוח כמו EMI, חברות תעופה כמו בריטיש איירווייז, ברק 013, קווי זהב, חברת איטונג לבניה, בנק ירושלים ואפילו מותג משקאות האנרגיה "רד בול".
"כאשר אנחנו מקבלים פרסומת הפונה למגזר הישראלי, יש צורך לבצע התאמה לשפה הפרסומית של התחנה והמגזר הדתי-חרדי", מסביר ליבוביץ'. ההתאמה של הפרסומת מתבצעת על-ידי שינוי המוזיקה, השדרן, במידה ומדובר באישה, והטקסט עצמו הפונה בעיקר לאמהות עם מסר חינוכי ותועלתי.
מהו הקו האדום בפרסומות?
"ברדיו קול-חי לא משמיעים שירת נשים, גם לא בפרסומות וכן לא מוזיקה ישראלית. רק מוזיקה חסידית ושירת גברים או ילדים. בנוסף, לא אפרסם עסקים שפתוחים בשבת, כי זה לא עונה לצורך של המגזר. אין פרזנטורים בקרב הדתיים וחשוב לבצע את ההתאמה התוכנית למגזר, על מנת לא לפגוע בציבור הייעודי לתחנה".
בבחינת הסוגייה של התערבות חצרות הרבנים בתכני התחנה, אומר ליבוביץ' חד משמעית, כי התחנה הנה עצמאית ולא נתונה ללחצים והחלטות של חצרות הרבנים, אך במקביל אנשי התחנה עושים כל מאמץ לפנות למגוון החצרות מבחינת התוכן ולשתף את כולם.
גם מהפרסום באינטרנט או בסלולר ליבוביץ' אינו מתרגש ומדגיש כי האינטרנט הנו בטווח האסור לצפייה וגם הסלולר הכשר אינו מכיל אפשרות לשליחה או קבלה של הודעות טקסט, אנימציה או תוכן אינטרנטי. "לכן רוב הפרסום למגזר החרדי-דתי מתנקז לרדיו", מסביר ליבוביץ'.
ואכן, הכוח הכלכלי הטמון במגזר הדתי הוא עצום. בעוד במשפחה חילונית יש בממוצע 4 נפשות, בקרב הדתיים הממוצע הוא פי שניים, ולא בכדי הציבור הדתי מהווה כ-30% מכלל הציבור בארץ.
לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
צעד מעניין של ידין ענתבי - בנק הפועלים יחלק מניות במתנה ליותר ממיליון לקוחות. מהלכים כאלו דוברו בעבר, אבל אף פעם לא נעשו בארץ. מה יעשו הבנקים האחרים והאם מתישהו נקבל גם מניות שטראוס כשנקנה מילקי?
ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים בצעד שאמור לחבר בין הבנק לבין לקוחותיו - הבנק יחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יוכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.
מצד אחד, זה לא סכום משמעותי, מצד שני, יש כאן מסר גדול. סוג של שיתוף של הבנק עם הלקוחות שלו. לכו תדעו - אולי בשלב הבא יחלקו יותר, אולי יחלקו לפי גודל החשבון? זה פתח לקבלת מניות מגופים שאתם משתמשים בהם. בנקים זה הכי מתבקש - הם שולטים ומכירים את חשבון הבנק שלכם, הם מעבירים לכם מניות ברגע. אבל העניין של לשתף את הלקוחות במניות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונעשו בעבר ניסיונות בעולם, לא ממש מוצלחים, כי התמורה היא לא גדולה וחוץ מגופים פיננסים שיכולים לעשות את מהלך בלי עלויות, גופים מסחריים צריכים להעמיד משאבים גדולים רק כדי לתת לכם מתנה שבסוף היא מאוד צנועה ולגישתם יש להם דרכים אחרות לספק מתנות-בונוסים ללקוחות.
דמיינו שבעתיד שטראוס תעניק לכם מניות שלה על כל רכישה של מעל סכום מסוים - נראה רחוק, והבעיה כאמור שלהבדיל מבנק , שטראוס לא יכולה להעביר לכם בקלות מניות לחשבון, זו פרוצדורה שעולה הרבה - בירור פרטים וכו'. סיכוי קטן שמהלך כזה יתממש, אבל יש בזה גימיק שיווקי וחיבור ללקוח שלא קיים במהלכים אחרים.
המהלך של בנק הפועלים נועד להפוך את הלקוחות לשותפים - "הרעיון נולד מתוך רצון להפוך כמיליון לקוחות שלנו לשותפים ברווחי הבנק, גם אם בשווי סמלי", אומר ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, התוכנית תאפשר גם ללקוחות שטרם התנסו בשוק ההון להיחשף לעולם ההשקעות". הוא צודק. דמיינו שלקוחות שיש להם קרנות נאמנות, יתחילו לעקוב בזכות 2 מניות בחשבון אחרי מניית בנק הפועלים. ענתבי יודע שזה עשוי לגרות אותם למהלכים נוספים בשוק ההון - מהלכים שהבנק מרוויח עליהם עמלות.
- אחרי הדוחות החזקים: הפועלים מגייס אגח קוקו
- הנוסחה של ידין ענתבי: המניה מזנקת ב-5%, הציבור מקבל 0% בעו"ש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המתנה הזו היא ערך שיווקי ותדמיתי גדול לבנק. הוא מרוויח בקצב של 6.5-8 מיליארד שקל בשנה ונותן 124 מיליון שקל כמתנה ללקוחות. אם הוא היה נותן לכם ריבית על העו"ש הוא היה עושה באמת צדק גדול עם הלקוחות שלו, רק שזה היה עולה לו מעל 1.5 מיליארד שקל.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
