משקיעי ההון סיכון מסיטים כספם לאסיה במקום לישראל
30% ממשקיעי ההון סיכון מתכוונים להשקיע במשק הסיני ו- 25% נוספים מיעדים כספם להודו, כך עולה מסקר שנערך בשנת 2006 בקרב קהילית משקיעי הון הסיכון ופורסם לאחרונה ע"י פירמת רואי החשבון דלויט. ישראל, עפ"י ממצאי הסקר, לא מופיעה כלל כיעד מרכזי
יתרה מזאת "בשנת 2002 הפנו משקיעי ההון סיכון לסין פחות ממחצית הסכומים שהשקיעו בישראל ואילו כיום בתוך פחות מ-5 שנים מושקעים בסין קרוב ל2.2 מיליארד דולר כ-35% יותר מאשר בישראל. . נתונים אלה, אומר שלמה גרדמן, יו"ר כנס רעננה למדיניות הייטק לאומית, מצביאים על מגמות עולמיות אשר ישפיעו בקרוב גם עלינו . שינוי הכיוון של המשקעים והגידול העצום שחל בהשקעות בתעשיית ההייטק של מדינות גדולות ומתפתחות מאתנו מהווים איום מהותי על תעשיית ההייטק ועל הכלכלה הישראלית בכלל.
נתונים מדאיגים אלו ואחרים, יידונו במסגרת כנס רעננה למדיניות הייטק לאומית, אשר יתקיים לראשונה בארץ ב- 26 לחודש יוני, ובו יגובשו המלצות למקבלי ההחלטות לצורך שמירת מעמדה של תעשיית ההייטק הישראלית כמובילה טכנולוגית עולמית.
מדו"ח שהוכן לקראת כנס רעננה ויידון בו, עולה כי בנושא היצע כוח האדם הטכנולוגי כי מדי שנה מצטרפים לתעשיית ההייטק בישראל רק 8,000 בוגרי אוניברסיטאות חדשים, בעוד שבהודו מסיימים כ- 350,000 בוגרים בשנה (פי 44), ובסין מסיימים כ-500,000 בוגרים בשנה (פי 62). זהו עוד נתון המבהיר מדוע השקעות רבות מוזרמות כיום לתעשיות ההייטק במדינות אלה.
לדברי שלמה גרדמן, "כיום לא נעשה בישראל דבר בכדי להתמודד עם האיומים על תעשיית ההייטק הישראלית". זוהי נקודת המוצא לכנס שמטרתו ליצור שיח ותקשורת מתמדת בין ראשי הממשל לבין ראשי התעשייה והאקדמיה בישראל. מטרתינו לגבש וליישם ביחד את האסטרטגיה הלאומית של מדינת ישראל בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות. כנס רעננה יציג למקבלי ההחלטות פתרונות למדיניות לאומית בתחומי הטכנולוגיה, החינוך ומקורות המימון להייטק. הרעיון צמח מתוך אמונה, כי על מנת לשמור על יתרונותיה היחסיים של ישראל ולמצות את פוטנציאל הצמיחה של תעשיית ההייטק הישראלית, יש לתכנן את פעילויותינו ל10-20 שנה הבאות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
