משקיעי ההון סיכון מסיטים כספם לאסיה במקום לישראל

"השקעות עתק בהון סיכון ובהכשרת מהנדסים במזרח אסיה הופכות כבר כיום לאיום מהותי על תעשיית ההייטק ועל הכלכלה הישראלית", כך מעריך שלמה גרדמן, יו"ר כנס רעננה למדיניות הייטק לאומית
סיון איזסקו |

30% ממשקיעי ההון סיכון מתכוונים להשקיע במשק הסיני ו- 25% נוספים מיעדים כספם להודו, כך עולה מסקר שנערך בשנת 2006 בקרב קהילית משקיעי הון הסיכון ופורסם לאחרונה ע"י פירמת רואי החשבון דלויט. ישראל, עפ"י ממצאי הסקר, לא מופיעה כלל כיעד מרכזי

יתרה מזאת "בשנת 2002 הפנו משקיעי ההון סיכון לסין פחות ממחצית הסכומים שהשקיעו בישראל ואילו כיום בתוך פחות מ-5 שנים מושקעים בסין קרוב ל2.2 מיליארד דולר כ-35% יותר מאשר בישראל. . נתונים אלה, אומר שלמה גרדמן, יו"ר כנס רעננה למדיניות הייטק לאומית, מצביאים על מגמות עולמיות אשר ישפיעו בקרוב גם עלינו . שינוי הכיוון של המשקעים והגידול העצום שחל בהשקעות בתעשיית ההייטק של מדינות גדולות ומתפתחות מאתנו מהווים איום מהותי על תעשיית ההייטק ועל הכלכלה הישראלית בכלל.

נתונים מדאיגים אלו ואחרים, יידונו במסגרת כנס רעננה למדיניות הייטק לאומית, אשר יתקיים לראשונה בארץ ב- 26 לחודש יוני, ובו יגובשו המלצות למקבלי ההחלטות לצורך שמירת מעמדה של תעשיית ההייטק הישראלית כמובילה טכנולוגית עולמית.

מדו"ח שהוכן לקראת כנס רעננה ויידון בו, עולה כי בנושא היצע כוח האדם הטכנולוגי כי מדי שנה מצטרפים לתעשיית ההייטק בישראל רק 8,000 בוגרי אוניברסיטאות חדשים, בעוד שבהודו מסיימים כ- 350,000 בוגרים בשנה (פי 44), ובסין מסיימים כ-500,000 בוגרים בשנה (פי 62). זהו עוד נתון המבהיר מדוע השקעות רבות מוזרמות כיום לתעשיות ההייטק במדינות אלה.

לדברי שלמה גרדמן, "כיום לא נעשה בישראל דבר בכדי להתמודד עם האיומים על תעשיית ההייטק הישראלית". זוהי נקודת המוצא לכנס שמטרתו ליצור שיח ותקשורת מתמדת בין ראשי הממשל לבין ראשי התעשייה והאקדמיה בישראל. מטרתינו לגבש וליישם ביחד את האסטרטגיה הלאומית של מדינת ישראל בתחומי הטכנולוגיות המתקדמות. כנס רעננה יציג למקבלי ההחלטות פתרונות למדיניות לאומית בתחומי הטכנולוגיה, החינוך ומקורות המימון להייטק. הרעיון צמח מתוך אמונה, כי על מנת לשמור על יתרונותיה היחסיים של ישראל ולמצות את פוטנציאל הצמיחה של תעשיית ההייטק הישראלית, יש לתכנן את פעילויותינו ל10-20 שנה הבאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.