זכות הערעור נגד רשות המסים הנה "זכות מנהלית"

סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 [להלן - "חוק החברות"], קובע כך: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין." נשאלת השאלה: האם הסעיף לעיל חל גם כאשר מדובר בערעור על דחיית שומה בענייני מסים? ומה תעשה חברה, שאין ביכולתה להפקיד ערבות כמבוקש? האם זה ייתכן ?! סוגיה זו נידונה בפסק הדין, בעניין עמ"ה 578/04, 579/04, מסעוד אברהים נ' פקיד שומה באר שבע. פקיד השומה באר שבע [להלן - "פקיד השומה"] ביקש לחייב את המערער בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיו בערעורים על דחיית השגותיו. פקיד השומה סמך את בקשתו זו על הוראת סעיף 353א לחוק החברות ועל הנתונים העולים מחומר הראיות. על פי נתונים אלה, אם יידחו הערעורים - ספק רב אם תהיה האפשרות למערער לשאת בהוצאות המשיב, אם הם ייפסקו בפסק הדין. ביום 11.5.2006, בית המשפט בפסק הדין, בעניין בש"א 2117/06 [בע"ש 1553/05], דן בבקשה זהה במהותה ומצא, כי הוראת סעיף 353א לחוק החברות אינה עוסקת ב"תביעה", שעניינה ערעור של חברה נגד רשות המסים בישראל [להלן - "הרשות"] (באותו העניין דובר על ערעור "עוסק", על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976) [להלן - "חוק מע"מ"]. כב' השופט יוסף אלון ברמה המהותית של הדברים, יש להבחין הבחנה של ממש בין תביעה, שחברה מגישה על אחת מעילות התביעה "האזרחיות", לבין ערעור, שחברה מגישה נגד שומות מס שהוציאה לה הרשות. זכותו של נישום לערער על דחיית השגותיו לרשות מהווה "זכות מינהלית", המוקנית לנישום באשר הוא. זאת, כחלק בלתי נפרד משרשרת הליכי השומה, ההשגה והערעור, המהווים יחדיו מקשה אחת. והראיה - הגשת הערעור על דחיית ההשגה מעכבת מניה וביה את גביית סכומי המס שבשומה עד לתום בירור הערעור (כאמור, בסעיף 91 לחוק מע"מ). הוא הדין בערעור נישום על דחיית השגתו לפני פקיד השומה, כאמור בסעיף 184 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. התניית זכותו של עוסק או נישום - יחיד כחברה - להגשת הערעור על דחיית השגתו על השומה, שהוציאה נגדו הרשות - כמוה כסיכול זכות הערעור הקנויה לו, או למצער - צמצומה ברמה, הפוגעת מהותית באותה הזכות. הוראת סעיף 353א לחוק החברות מבטאת איזון, שהמחוקק איזן בין זכות החברה - התובעת ל"יומה בבית המשפט" - לבין זכותו של הנתבע להבטחת הוצאותיו, אם תידחה התביעה. לעומת זאת, חברה המבקשת לערער כחוק כנגד דחיית השגתה על שומת מס, אותה זכות ערעור אינה מגלמת בתוכה רק את זכותה לגשת לערכאות המשפט, אלא בראש ובראשונה את זכותה המובנית על פי דין - למצות את הליכי הבחינה והבירור של השומה, שהרשות הוציאה נגדה. בהקשר דברים זה, התניית זכות הערעור על דחיית ההשגה בהפקדת ערובה, כמוה כהתניית עצם זכות ההשגה על השומה בהפקדת ערובה. לפיכך, הבקשה נדחתה. הכותבים - ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי, עורכי דין ונוטריון. המשרד ייצג בעבר את רשות המסים בישראל.