בג"ץ דחה עתירה להשבת מסמכי חברה מרשות המסים

תקציר בג"ץ 10856/06 (טרם פורסם) בבית המשפט העליון • לפני כב' השופטים: אשר גרוניס, מרים נאור, אסתר חיות • ניתן ב-21.3.2007 העותרים: ינקו-וייס אחזקות (1996) בע"מ ואח' • המשיבים: 1. מנהל רשות המסים, בישראל, 2. פקיד שומה חקירות תל אביב, 3. פקיד שומה חולון

העובדות --------- עניינה של העתירה שלפנינו הנה בבקשת העותרים להשיב לרשותם מסמכים, שנטל המשיב 3, או מי מטעמו ממשרדי חברת ינקו-וייס אחזקות (1996) בע"מ [להלן - "העותרת 1"] וממשרדי רואה החשבון, המטפל בענייניה במסגרת חקירת מס, המתנהלת נגד העותרת 1. לקראת עריכת ביקורת במשרדיה של העותרת 1, המשיב 3 שלח אל רואה החשבון ואל בעלי המניות של העותרת 1, הם העותרים 2 ו-3, הודעות אשר על פיהן הם נדרשים למסור את ניירות העבודה המצויים בידיהם, ככל שהללו נוגעים לעותרת 1. זאת, מכוח סעיף 135(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. במהלך הביקורת, במשרדי העותרת 1 ובמשרדי רואה החשבון לעיל נתפסו מסמכים, אשר על יסוד האמור בהם הוחלט בו ביום לפתוח בחקירה, בחשד לביצוע עבירות מס בהיקף נרחב על ידי העותרת 1. העותר 2 זומן לחקירה בעניין זה ובמהלכה, הוא נתן את הסכמתו בכתב לעריכת חיפוש במשרדי העותרת 1. במסגרת החיפוש נתפסו מסמכים נוספים. כעשרה חודשים לאחר תפיסת המסמכים, כאמור, העותרת 1 פנתה אל המשיבים 2 ו-3 בבקשה להשיב לה את המסמכים שנתפסו במשרדיה, בהסתמך על הוראות סעיף 135(3)(ב) לפקודה, המחייבות את המשיבים להשיב מסמכים שנתפסו בתוך שלושה חודשים מיום תפיסתם, אלא אם הוגשה תביעה פלילית לפני תום תקופה זו. בתשובתו לדרישתה של העותרת 1, המשיב 3 ציין, כי יש טעות בידי העותרים, מכיוון שהמסמכים לא נתפסו מכוח סעיף 135(3)(ב) לפקודה, אלא נמסרו למשיבים בהסכמתו של העותר 2. עוד צוין, כי המסמכים עדיין דרושים לשם המשך החקירה וכי בזמן הקרוב תיעשה פנייה לבית משפט, כדי לקבל צו אשר יתיר לרשויות להמשיך להחזיק במסמכים. בקשה למתן צו, כאמור, אכן הוגשה למחרת היום ובעקבותיה, בית משפט השלום בתל אביב נתן צו, שהורה לעותרת 1: "להציג ולמסור מיד בעת הצגת צו זה לידי חוקרי אגף מס הכנסה והמוסמכים על פי סעיף 24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), התשכ"ט-1969 את כל החשבונות, המסמכים, התעודות... וכן לצוות כי המסמכים יישארו בידי פ.ש. חקירות [המשיב 2] לפרק זמן של 180 ימים". כמו כן ביום 1.2.2007, בית משפט השלום נתן צו נוסף על המסמכים שנתפסו במשרדי רואה החשבון. הצו מורה, כי אלה יישארו אף הם בחזקת שלטונות המס עד לסיום החקירה וההליכים המשפטיים. טענתם המרכזית של העותרים היא, שהמשיבים פעלו ועודם פועלים שלא בסמכות ובניגוד לעקרונות יסוד חוקתיים. העותרים סומכים את ידיהם בהקשר זה על סעיף 135(3)(ב) לפקודה, אשר על פיו, אם לא הוגשה תביעה פלילית בתוך שלושה חודשים מיום תפיסת המסמכים, יש להחזיר את המסמכים שנתפסו. העותרים טוענים, כי פנו אל המשיבים פעמים רבות בבקשה להשיב לחזקתם את המסמכים, אולם פניותיהם נענו בשלילה. עוד טוענים העותרים, כי תחולת הצו שנתן בית משפט השלום משתרעת רק על מסמכים, שייתפסו לאחר מתן הצו, ולא על המסמכים הנמצאים בחזקתם של המשיבים, בעת מתן הצו, אשר לטענתם ניתן "תוך סילוף והסתרת עובדות מהותיות". לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף, וכי ככל שיש טענות בפי העותרים על עניין התנהלותם של המשיבים, היה עליהם להעלותן במסגרת ההליך, שבו ניתנו הצווים. עוד טוענים המשיבים, כי ההתנהלות בעניינם של העותרים הייתה כדין בהדגישם, כי אפשרו לעותרים גישה חופשית לכל מסמך, שהם חפצו לצלם וכי הוחזר להם החומר שלא נדרש עוד לצורכי החקירה.

פסק דין ---------- בית המשפט קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף. מן החומר, שהוצג לפני בית המשפט, עולה כי המסמכים שבידי רשות המסים בישראל מוחזקים אצלה כדין מכוח צווים, שהוציא בית משפט השלום. ככל שבפי העותרים היו טענות כנגד התנהלות המשיבים לפני מתן הצווים, או השגות באשר לעצם הוצאת הצווים, שניתנו לטענתם "תוך סילוף והסתרת עובדות מהותיות", היה עליהם להעלות טענות אלה במסגרת ההליך, שבו ניתנו צווים אלה. בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין ועל צווים, הניתנים בערכאות שיפוטיות אחרות. לפיכך, הדרך שעל העותרים לילך בה, ככל שברצונם להשיג על תוקף הצווים, אינה עתירה לבג"ץ. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה.

תוקצר בידי עו"ד מיכל דוידי-מצא, המחלקה המשפטית בחברת "חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע"מ".