בג"ץ דחה עתירה להשבת מסמכי חברה מרשות המסים
תקציר בג"ץ 10856/06 (טרם פורסם) בבית המשפט העליון
• לפני כב' השופטים: אשר גרוניס, מרים נאור, אסתר חיות
• ניתן ב-21.3.2007
העותרים: ינקו-וייס אחזקות (1996) בע"מ ואח'
• המשיבים: 1. מנהל רשות המסים, בישראל, 2. פקיד שומה חקירות תל אביב, 3. פקיד שומה חולון
העובדות
---------
עניינה של העתירה שלפנינו הנה בבקשת העותרים להשיב לרשותם מסמכים, שנטל המשיב 3, או מי מטעמו ממשרדי חברת ינקו-וייס אחזקות (1996) בע"מ [להלן - "העותרת 1"] וממשרדי רואה החשבון, המטפל בענייניה במסגרת חקירת מס, המתנהלת נגד העותרת 1.
לקראת עריכת ביקורת במשרדיה של העותרת 1, המשיב 3 שלח אל רואה החשבון ואל בעלי המניות של העותרת 1, הם העותרים 2 ו-3, הודעות אשר על פיהן הם נדרשים למסור את ניירות העבודה המצויים בידיהם, ככל שהללו נוגעים לעותרת 1. זאת, מכוח סעיף 135(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].
במהלך הביקורת, במשרדי העותרת 1 ובמשרדי רואה החשבון לעיל נתפסו מסמכים, אשר על יסוד האמור בהם הוחלט בו ביום לפתוח בחקירה, בחשד לביצוע עבירות מס בהיקף נרחב על ידי העותרת 1.
העותר 2 זומן לחקירה בעניין זה ובמהלכה, הוא נתן את הסכמתו בכתב לעריכת חיפוש במשרדי העותרת 1. במסגרת החיפוש נתפסו מסמכים נוספים.
כעשרה חודשים לאחר תפיסת המסמכים, כאמור, העותרת 1 פנתה אל המשיבים 2 ו-3 בבקשה להשיב לה את המסמכים שנתפסו במשרדיה, בהסתמך על הוראות סעיף 135(3)(ב) לפקודה, המחייבות את המשיבים להשיב מסמכים שנתפסו בתוך שלושה חודשים מיום תפיסתם, אלא אם הוגשה תביעה פלילית לפני תום תקופה זו.
בתשובתו לדרישתה של העותרת 1, המשיב 3 ציין, כי יש טעות בידי העותרים, מכיוון שהמסמכים לא נתפסו מכוח סעיף 135(3)(ב) לפקודה, אלא נמסרו למשיבים בהסכמתו של העותר 2.
עוד צוין, כי המסמכים עדיין דרושים לשם המשך החקירה וכי בזמן הקרוב תיעשה פנייה לבית משפט, כדי לקבל צו אשר יתיר לרשויות להמשיך להחזיק במסמכים.
בקשה למתן צו, כאמור, אכן הוגשה למחרת היום ובעקבותיה, בית משפט השלום בתל אביב נתן צו, שהורה לעותרת 1: "להציג ולמסור מיד בעת הצגת צו זה לידי חוקרי אגף מס הכנסה והמוסמכים על פי סעיף 24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), התשכ"ט-1969 את כל החשבונות, המסמכים, התעודות... וכן לצוות כי המסמכים יישארו בידי פ.ש. חקירות [המשיב 2] לפרק זמן של 180 ימים".
כמו כן ביום 1.2.2007, בית משפט השלום נתן צו נוסף על המסמכים שנתפסו במשרדי רואה החשבון. הצו מורה, כי אלה יישארו אף הם בחזקת שלטונות המס עד לסיום החקירה וההליכים המשפטיים.
טענתם המרכזית של העותרים היא, שהמשיבים פעלו ועודם פועלים שלא בסמכות ובניגוד לעקרונות יסוד חוקתיים. העותרים סומכים את ידיהם בהקשר זה על סעיף 135(3)(ב) לפקודה, אשר על פיו, אם לא הוגשה תביעה פלילית בתוך שלושה חודשים מיום תפיסת המסמכים, יש להחזיר את המסמכים שנתפסו.
העותרים טוענים, כי פנו אל המשיבים פעמים רבות בבקשה להשיב לחזקתם את המסמכים, אולם פניותיהם נענו בשלילה.
עוד טוענים העותרים, כי תחולת הצו שנתן בית משפט השלום משתרעת רק על מסמכים, שייתפסו לאחר מתן הצו, ולא על המסמכים הנמצאים בחזקתם של המשיבים, בעת מתן הצו, אשר לטענתם ניתן "תוך סילוף והסתרת עובדות מהותיות".
לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה על הסף, וכי ככל שיש טענות בפי העותרים על עניין התנהלותם של המשיבים, היה עליהם להעלותן במסגרת ההליך, שבו ניתנו הצווים.
עוד טוענים המשיבים, כי ההתנהלות בעניינם של העותרים הייתה כדין בהדגישם, כי אפשרו לעותרים גישה חופשית לכל מסמך, שהם חפצו לצלם וכי הוחזר להם החומר שלא נדרש עוד לצורכי החקירה.
פסק דין
----------
בית המשפט קבע, כי דין העתירה להידחות על הסף.
מן החומר, שהוצג לפני בית המשפט, עולה כי המסמכים שבידי רשות המסים בישראל מוחזקים אצלה כדין מכוח צווים, שהוציא בית משפט השלום. ככל שבפי העותרים היו טענות כנגד התנהלות המשיבים לפני מתן הצווים, או השגות באשר לעצם הוצאת הצווים, שניתנו לטענתם "תוך סילוף והסתרת עובדות מהותיות", היה עליהם להעלות טענות אלה במסגרת ההליך, שבו ניתנו צווים אלה.
בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין ועל צווים, הניתנים בערכאות שיפוטיות אחרות. לפיכך, הדרך שעל העותרים לילך בה, ככל שברצונם להשיג על תוקף הצווים, אינה עתירה לבג"ץ.
בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה.
תוקצר בידי עו"ד מיכל דוידי-מצא, המחלקה המשפטית בחברת "חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע"מ".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
